Page 75 - ירושלים: גיליון רפואי

‫דבר נוסף שיש בו חשיבות לענייננו היא פסיקתו של ראש מסדר הפרנציסקנים משנת ‪ ,1650‬ולפיה‬
‫נאסר על כל האחים העוסקים ברפואה לטפל בנשים בחוליין‪ .‬האחים המשרתים במקומות הקדושים‬
‫השיבו לפסיקה כדלקמן‪“ :‬לא אחת הפאשה ובעלי סמכות אחרים מקרב הטורקים פוקדים על ראש‬
‫המנזר לשלוח את ראש המרפאה אל בתיהם‪ ,‬ובמקרים אלה אין אפשרות לסרב‪ .‬מכאן שטיפול‬
‫בנשים טורקיות בלבד‪ ,‬ומניעת טיפול מנוצריות‪ ,‬יהיו עילה לשערורייה”‪ 7.‬כאשר נודע לאפיפיור‬
‫קלמנס העשירי על קושי זה‪ ,‬התיר לכמרים לספק שירותי רפואה במקרים מעין אלה‪ .‬תאריך הבולה‬

‫המקנה להם היתר הוא ‪ 7‬ביולי ‪ 1670‬וכותרתה היא ‪.Cum sicut dilectus‬‬

‫ראיות בנות ימינו לפעילותו של האב אנטוניו אפשר למצוא ב’יומן ארץ הקודש’ מאת החשמן קֹו ָצה‪.‬‬
‫החשמן קוצה היה הקוסטוס של ארץ הקודש משנת ‪ 1709‬ועד ‪ ,1715‬ובקטעי יומנו מ‪ 1710-‬הוא‬
‫מתאר את פעילותו של האח ראש המרפאה‪ .‬החשמן מציין שהוא מתנהג תמיד כפי שראוי לאח‬
‫להתנהג‪ ,‬משמש מופת הן למאמינים והן לכופרים ושפעילותו בתחום הרפואה יומם וליל מביאה‬
‫מזור לגוף ולנפש גם בעיצומה של סכנת הדבר‪ 8.‬מידת החסד הרבה של האב אנטוניו והידע המצוין‬
‫שלו ברפואה ובתורת הניתוח זוכים לשבח גם מפי האח אאוג’ניו מסן פרנציסקוס‪ ,‬אח אוגוסטיני‬
‫שנפל למשכב במסע הצליינות שלו לארץ הקודש‪ 9.‬רשומות שלפיהן הסתייע האב אנטוניו בעבודתו‬
‫בחברים בקהילה בירושלים מעידות שהאח ניקולו די לּו ָקה עזר לו במשך כשש עשרה שנה‪ ,‬עד שמת‬
‫ממחלת הדבר‪ ,‬וגם האח ברנרדו די ֵסרְציֹו סייע לו במשך כשלוש שנים‪ ,‬והאח גָאּודֵנְס מפדואה‪,‬‬

‫“רוקח ומנתח מיומן”‪ ,‬מת אגב טיפול במוכי הדבר בעכו ב‪10.1702-‬‬

‫מאחר שהיו כמאה פרנציסקנים בפלשתינה‪ 11,‬ולעתים קרובות גם צליינים חולים‪ ,‬ניהל מנזר סן‬
‫סלוודור מרפאה גדולה‪ .‬בשנת ‪ 1696‬היה האב אנטוניו חבר בדיסקרטוריום (מועצת המנהלים‬
‫של הקוסטודיה) ודאג להוסיף למרפאה שישה עשר חדרים‪ ,‬וב‪ 1721-‬הקים מזבח ועליו פסל עץ‬

‫המוקדש לקדוש דידיקוס — המגן על המרפאה‪ 12.‬הפסל עודו עומד במקומו המקורי‪.‬‬

‫אף שבית המרקחת בירושלים זוכה לציון כבר ב‪ 1620-‬ונאמר עליו שהוא “יפהפה” ואף שבאותה‬
‫שנה עבד בו אח מנתח‪ 13,‬את התפתחותו האמתית יש לייחס לאב אנטוניו‪ .‬בתיאור מעניין שמוסר‬
‫אלזער הורן‪ ,‬חבר במסדר האחים הקטנים שחי בפלשתינה בזמנו של ממציא הבלזם של ירושלים‪,‬‬

‫אנחנו מוצאים סיכום מפורט על התמיכה שהעמיד המקום ועל תכולתו‪.‬‬

‫“בית המרקחת מצויד די הצורך ברפואות ובסמי חיזוק לחולים‪ ,‬שנקנו בזכות גמילות חסדים — בעיקר‬
‫זו של הרפובליקה של ונציה‪ ,‬ה’סרניסימה’‪ .‬עם הכניסה אליו רואים מימין ומשמאל מינרלים בקופסות‬
‫עץ‪ ,‬פירות וגלעיני פירות‪ ,‬תערובות‪ ,‬גלולות‪ ,‬לפיפות ומשחות עטופים בנייר; מלחים‪ ,‬נוזלים‪ ,‬שרפים‪,‬‬
‫גרגירי ערער‪ ,‬תמציות מח עצם ומשחות בכדים מזוגגים; חומצים‪ ,‬מים מזוקקים‪ ,‬יינות ושאר מיצי‬
‫אלכוהול ותמציותיו; כמו כן בלזמים‪ ,‬ריבות‪ ,‬תרופות ממותקות‪ ,‬יין הוק‪ ,‬שמנים באגרטלי זכוכית או‬
‫בכלים מזוגגים בעלי פייה גדולה או קטנה‪ ,‬למזיגה נוחה; תבלינים ארומטיים‪ ,‬פרחים‪ ,‬קליפות עצים‪,‬‬
‫שורשים‪ ,‬עשבים מיובשים‪ ,‬אבנים טובות‪ ,‬בלזמים בכדים‪ ,‬בקופסות בדיל או בכלי זכוכית וכו’‪ .‬מחוץ‬
‫למרפאה‪ ,‬ליד מקווה מים מול המסדרון‪ ,‬נראות שתי מעבדות מוגנות מפני השמש אבל לא חשוכות‪,‬‬
‫ובהן כמה סוגים של מכשירי רוקחות‪ ,‬תנורים וכבשנים לניסויים‪ ,‬או לאספקת חום‪ ,‬כנדרש מהפעולה‪14”.‬‬

‫בית המרקחת של מנזר הפרנציסקנים בירושלים ■ ‪73‬‬