Page 76 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 76

‫אותו אב הורן מתאר כמה תשמישי רוקחות וסימנים רבים ששימשו בבית המרקחת לשם חיסכון‬
‫בזמן‪ .‬לפעמים היו אלה אותיות‪ ,‬למשל האות ‪ B‬שסימנה ‘אמבט’ או האותיות ‪ QE‬שסימנו ‘תמצית’;‬
‫לפעמים צלב בצורות שונות לציון זכוכית‪ ,‬חומץ או טלק‪ ,‬בהתאם להקשר; משולש שראשו פונה‬
‫מעלה לציון אש או כלפי מטה לציון מים; ריבוע לציון שתן‪ ,‬חצי‪-‬סהר לציון כסף וכולי‪ .‬לפעמים הופיע‬
‫קו מעוגל או כמה קווים מעוגלים לציון פעולה שיש לבצע‪ ,‬לדוגמה השקעה וזיקוק; או כדי לציין‬
‫שהתרופה היא מים מזוקקים או תרופה מושקעת וכיוצא באלה‪ .‬מכל אלה אנחנו למדים שבדממת‬
‫החדרים האלה התקיימה עבודה מתמדת ושקדנית‪ .‬האב אנטוניו אהב את בית המרקחת שלו ולכן‬
‫עשה בו יומם וליל‪ ,‬ברקיחת חומרים או בהזמנת חומרים או כלים‪ .‬בתגובה לאחת מהזמנותיו אלה‬
‫קיבל‪ ,‬כפי שעולה מהמתועד‪ ,‬שלוש תיבות ‘‪ ’Fonderia‬מהדוכס הגדול של פירנצה במקום התיבה‬
‫האחת שביקש‪ 15.‬בספר הניהול מצוינות סחורות רבות שהובאו מאירופה בזמנו‪ ,‬כגון אביק מוונציה‪,‬‬
‫כלור וקינמון מפורטוגל‪ ,‬מצרכים מוונציה‪ ,‬חומר משלשל מנפולי‪ ,‬ולעתים לא נדירות — משקפיים‪16.‬‬
‫כדי לגבש מושג כלשהו על התקופה עלינו להציץ בכדים המזוגגים‪-‬להרהיב במוזיאון שבמנזר‬
‫ההלקאה‪ 17.‬על כדים אלה מופיעים שמותיהם של יותר ממאה ותשעים מרכיבים‪ .‬אף שאין ספק שהם‬

    ‫מאוחרים מהאב אנטוניו‪ ,‬סביר להניח שרבים מהם החליפו את הכדים הישנים ששימשו אותו‪.‬‬

‫עשרים וארבע שנים לאחר מותו של האב אנטוניו מספר ביומנו פרדריק הסלקוויסט‪ ,‬הרופא הדני‬
‫הפרוטסטנטי וחבר החברה המלכותית של אופסלה ושטוקהולם‪ ,‬על מסעו לפלשתינה‪ 16“ :‬באפריל‬
‫(‪ .)1751‬ביקרתי במקום ולדעתי הוא אחד מהפנינים הנדירות של ירושלים‪ .‬מדובר בבית המרקחת‬
‫של הלטינים ואפשר שהוא ראוי להיחשב בית המרקחת רב הערך ביותר בעולם‪ ,‬לאור מספרם‬

                                                   ‫הגדול של הסמים והתרופות המצויים בו”‪18.‬‬

‫ומכאן אנחנו מגיעים אל תיאור התרופה עצמה‪ .‬אותו רופא כותב‪“ :‬שם הם (הפרנציסקנים) מכינים‬
‫את הבלזם הירושלמי המפורסם‪ ,‬תערובת של בלזמים וארומות המומסים באלכוהול‪ .‬אלה מצויים‬
‫שם מדי שנה בהיפוך הקיץ‪ ,‬בכמות ששוויה ‪ 150‬דוקטים‪ .‬הבלזם מצוין לריפוי פצעים טריים‪ ,‬אבל‬
‫סבורני שאין לבלוע אותו‪ ,‬שכן הוא חריף מדי‪ .‬נותנים אותו למטופלים היורקים דם או לטיפול‬

                                         ‫בחבורות‪ ,‬במינונים של עשר עד שתים עשרה טיפות”‪.‬‬

‫במשך עשרים וארבע שנים השקיע האב אנטוניו את כל מרצו במציאת בלזם יעיל‪ .‬כשעלה בידו‬
‫הדבר‪ ,‬לאחר ניסויים רבים‪ ,‬מסר על כך הודעה למילנו דרך ג’וזפה ַּפנְדֹו ְלפֹו ָמ ָל ֵט ְס ָטה‪ 19.‬במכתביו‬
‫הוא מונה תחילה את ארבעים המרכיבים שמהם עשוי הבלזם‪ ,‬ואז מפרט את המינונים המתאימים‪.‬‬
‫בין המרכיבים מופיעים ארבעה סוגי שורשים‪ ,‬קרי‪ ,‬קוץ החמור וערבז‪ ,‬קטורת‪ ,‬מור‪ ,‬עלי ורדים‪,‬‬
‫אתרוג‪ ,‬סיגל ושאר מרכיבים שונים שחלקם טרם ידוע לרוקחים בני ימינו‪ .‬לבלזם עצמו היו ארבעה‬
‫סוגים‪ .‬ג’וזפה פנדולפו מתאר בדיוק רב את אופן הכנתו‪ ,‬את הרכבו ואת השימוש בו‪ ,‬ולבסוף מפרט‬
‫כמה מקרים שבהם סייע להבראה‪ .‬נעשה בו שימוש למגוון מכאובים ותופעות‪ ,‬כגון פצעים‪ ,‬עווית‬
‫המעיים‪ ,‬פיסטולה ומניעת דבר‪ ,‬ובמגוון מקומות‪ ,‬כגון ירושלים‪ ,‬עין כרם‪ ,‬עכו‪ ,‬ביירות‪ ,‬קונסטנטינופול‬

                                                   ‫ופלרמו‪ .‬נאזכר אחד מהשימושים שנעשו בו‪:‬‬

‫“כאן בעיר הקודש ירושלים בא צליין שוויצרי‪ ,‬לוטננט במשמר הוד קדושתו [כנראה ניקולס ראומן‬
‫או יוזף אקרמן‪ ,‬צליינים ב‪ 20,]1702-‬שלקה במשך שנים רבות בלבו ולאחר טיפול ברומא שלא עלה‬

                                                                                          ‫‪74‬‬
   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81