Page 36 - Ha Keter

‫פרק ראשון‬

‫הלך גושן־גוטשטיין ובדק את כתבי־היד הקדומים של ׳היד החזקה׳ של הרמב״ם‬
‫שבו מובאות ׳הלכות ספר תורה׳‪ .‬מסקנתו‪ :‬׳כל המצוי בדפוסי ״היד החזקה״ בענין‬
‫שירת ״האזינו״‪ ,‬ואשר נהפך הלכה — מעולם לא היה פסקו של הרמב״ם׳‪ .‬בכל כתבי־‬
‫היד הספרדיים והתימניים ובחלק מן האשכנזיים נמצא שהרמב״ם פסק ׳ששים ושבע‬
‫שיטות׳‪ .‬כשבאו להדפיס מכתבי־היד שונה פסקו של הרמב״ם עד שנעשה זהה למסורת‬
‫השלטת‪ ,‬המסורת של שבעים השורות‪ .‬וזאת‪ ,‬מסביר גושן־גוטשטיין‪ ,‬מתוך מגמה של‬
‫הרמוניזציה והאחדה‪ .‬יורשה לי להעיר‪ ,‬כי ייתכן שלא מגמה היתה כאן אלא יד המקרה‪,‬‬
‫שהדפוס הראשון העתיק מכתב־יד אשכנזי שגרס ׳שבעים שיטות׳ וממנו הועתקו שאר‬
‫הדפוסים‪ .‬העובדה המאלפת ביותר בהקשר זה היא‪ ,‬כי כתב־היד המפורסם והמוסמך‬
‫ביותר של ׳היד החזקה׳‪ ,‬שעליו חתם הרמב״ם בחתימת ידו כערובה לדיוקו‪ ,‬כתב־יד‬
‫המוכר לאנשי המדע בסימנו ‪ ,Oxford Hunt. 80‬היה מוחזק שנים רבות בקהילת חלב‪,‬‬
‫וכתוב בו ׳שבע וששים שיטות׳‪ .‬והוא הדין בדרך כתיבת השיטין)השורות( שלפני שירת‬
‫האזינו ושלאחריה‪ ,‬ואפילו סימני המילואים המיוחדים שבתוך השיטין‪ 5,‬שאף הם‬
‫מתאימים בכתר למה שפסק הרמב״ם על־פי כתב־היד המיוחד הזה‪ .‬עד כדי כך שגושן־‬
‫גוטשטיין פסק‪ :‬׳כתב־היד היחיד המתאים לכל נתוני הרמב״ם‪ ...‬הוא כתר חלב׳‪ .‬חד‬

‫וחלק‪.‬‬
‫ואם לא די בכך‪ ,‬בא גושן־גוטשטיין ובסכמו את כל המחקרים שנעשו בדור האחרון‬

‫הוא מחזק במאמר חדש משנת ‪ 1982‬את גירסתו הראשונה‪:‬‬

‫מה שהיה בראשית עבודתנו בגדר אישוש מדעי ראשון של מסורת מכובדה‬
‫ועתיקת־יומין‪ ,‬חוזק בעתים מפנים כל כך שונים עד כי מותר לקבוע כי על אף‬
‫הרצון להיזהר ולהקשות‪ ,‬מוכח לנו כיום סופית כי אכן לפנינו כתב־היד שעליו‬
‫סמך אדוננו הרמב״ם‪ ,‬כמצוין בהלכות ספר תורה‪ ,‬וכי אכן ואכן אמת אותה מסורת‬

‫שייחסה את כתב־היד לבן אשר ]‪.[31‬‬

‫כשניגשתי לכתיבת הספר הזה היה ברור לי שעלי לנסות למצוא את נימוקיו ואת‬
‫הערותיו של קאסוטו בנושא הנדון‪ .‬הנחתי שלא ייתכן שאדם כקאסוטו לא ירשום‪ ,‬ולו‬
‫לעצמו‪ ,‬את הנימוקים לקביעתו המפתיעה‪ .‬הלכנו אפוא מר עופר ואני אצל הארכיונים‬
‫ואצל משפחתו של קאסוטו‪ ,‬שהואילה להעמיד לעיוננו כל מה שהשאיר אחריו‪ ,‬ומצאנו‬
‫את מבוקשנו‪ .‬אפילו באנציקלופדיה המקראית מצאנו הערה חשובה לעניין‪ .‬נראה‬
‫שהדברים נעלמו מעיניהם של חוקרים במשך שנות דור‪ .‬מקצת ממה שחיפשנו מצאנו‬
‫בארכיונו של יהודה לייב מאגנס‪ ,‬נשיאה הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫והאיש שיזם את שליחותו של קאסוטו ואת הניסיון הראשון להצלת הכתר והבאתו‬

‫‪ 5‬ראה לוחות ד‪-‬ו‪.‬‬

‫‪14‬‬