Page 39 - Ha Keter
P. 39
ייחודו של הכתר
ושוב בלשון־מספרים מוכיח ברויאר את עליונותו המוחלטת של הכתר על שאר
כתבי־היד :בה בשעה שבכתב־יד לנינגרד)בן אשרי משנת (1008יש למעלה ממאתיים
וחמישים מקומות בנביאים שהכתיב בהם מנוגד למסורה הטברנית ,ובכתב־יד קאהיר
יש כמאה ושלושים מקומות כאלה — בכתר ארם־צובה יש שני מקומות בלבד בנביאים
שנוסח הכתיב הוא בלי ספק מוטעה ,ועוד חמישה מקומות שבהם הכתיב מנוגד כנראה
למסורה .וזה נזקף לזכותו של אהרן בן אשר .בלוח ט ניתן לראות תיקוני כתיב שעשה בן
אשר בכתב־היד שהעתיק הסופר בן בויאעא.
באשר לתורה התמונה דומה ,אך אין אפשרות לדעת מה מספר הסטיות מכתיב
המסורה בכתר ,כיוון שהתורה אינה בידינו .על כל פנים ׳מתחריו׳ הגדילו לעשות.
ברויאר מונה עשרים טעויות בכתב־יד ששון ,1053עשרים וחמש טעויות בכתב־יד
ששון ,507שישים וחמש טעויות בכתב־יד המוזיאון הבריטי ,ומה שחשוב מכל :מאה
ועשרים טעויות בכתב־יד לנינגרד המפורסם שבו השתמשו החוקרים כיסוד לכמה
מהדורות של המקרא ,וביניהן המהדורה המדעית הקרויה על שם קיטל־קאהלה .ומעיר
הרב ברויאר באירוניה גלויה ׳אילו חיפשו את המשובש שבכל כתבי היד העתיקים ,לא
היתה בחירתם יכולה להיות מוצלחת יותר׳ .ויותר משנאמרו הדברים בגנותו של אותו
כתב־יד נאמרו לשבחו של הכתר ,שמן המעט שיש בידינו ברי שהוא נקי מטעויות מאין
כמותו .והוא הדין אליבא דברויאר ,באשר להערות המסורה .וזו לשונו :׳שיבושי
מסרנים מועטים מאד בכתר ארם צובה ; הם מצויים יותר בשאר כתבי היד — ושכיחים
בעיקר בכתב יד לנינגרד׳ .ומביא הוא הוכחות חותכות לדבריו .מפתיעה ומהממת
קביעתו של גושן־גוטשטיין במבוא לפקסימיליה הנ״ל כי ׳אם נעיין במדוקדק בכל
רישומי הטעמים והמסורה)בכתר לעומת ׳הנוסח המקובל׳ — א״ש( — נמצא הבדלים
לרבבות אם לא לרבי רבבות׳ .אם הגזמה זו באה לשבר את האוזן ,הרי שהמטרה הושגה.
דעתו של קאהלה אינה שונה בהרבה מדעתו של ברויאר בעניין זה .בלשון זהירה
יותר מביע גם קאהלה ׳הסתייגויות מכתב־יד לנינגרד׳ ,אך כיוון שלא ניתנה לו
האפשרות לעיין בכתר אין לו אלא להסתמך על מה שבידיו .דעתו של קאהלה משתמעת
מהתכתבותו עם יצחק בן־צבי .בן־צבי הודיע לקאהלה על הצלת הכתר חודשים אחדים
לאחר מעשה .במכתב תשובה של קאהלה מיום 27.5.1958הוא מספר שהתכוון להוציא
פקסימיליה של כתב־יד לנינגרד ,אבל הבשורה על חילוץ הכתר מבטלת כוונה זו מכול
וכול .׳מאז הגילוי מחדש של כתר אר״ץ׳ — כותב קאהלה — ׳אין יותר טעם
בפקסימיליה של כתב־יד לנינגרד .לדעתי חשוב מעתה ,אם אפשר ,להוציא לאור
פקסימיליה של כתר ארם־צובה׳ .למרות האמור ,יצויין כי דעתו של אחד מגדולי
החוקרים בתחום ,פרופ׳ אהרן דותן ,היא שונה .לדידו כתב־יד לנינגרד משקף מסורת
אחרת ,טובה ומהימנה יותר ,של נוסח בן אשר.
אפשר לומר שהכתר היה גולת־הכותרת בעבודתו של המסרן אהרן בן אשר —
17