Page 39 - Ha Keter
P. 39

‫ייחודו של הכתר‬

‫ושוב בלשון־מספרים מוכיח ברויאר את עליונותו המוחלטת של הכתר על שאר‬
‫כתבי־היד‪ :‬בה בשעה שבכתב־יד לנינגרד)בן אשרי משנת ‪ (1008‬יש למעלה ממאתיים‬
‫וחמישים מקומות בנביאים שהכתיב בהם מנוגד למסורה הטברנית‪ ,‬ובכתב־יד קאהיר‬
‫יש כמאה ושלושים מקומות כאלה — בכתר ארם־צובה יש שני מקומות בלבד בנביאים‬
‫שנוסח הכתיב הוא בלי ספק מוטעה‪ ,‬ועוד חמישה מקומות שבהם הכתיב מנוגד כנראה‬
‫למסורה‪ .‬וזה נזקף לזכותו של אהרן בן אשר‪ .‬בלוח ט ניתן לראות תיקוני כתיב שעשה בן‬

                                           ‫אשר בכתב־היד שהעתיק הסופר בן בויאעא‪.‬‬
‫באשר לתורה התמונה דומה‪ ,‬אך אין אפשרות לדעת מה מספר הסטיות מכתיב‬
‫המסורה בכתר‪ ,‬כיוון שהתורה אינה בידינו‪ .‬על כל פנים ׳מתחריו׳ הגדילו לעשות‪.‬‬
‫ברויאר מונה עשרים טעויות בכתב־יד ששון ‪ ,1053‬עשרים וחמש טעויות בכתב־יד‬
‫ששון ‪ ,507‬שישים וחמש טעויות בכתב־יד המוזיאון הבריטי‪ ,‬ומה שחשוב מכל‪ :‬מאה‬
‫ועשרים טעויות בכתב־יד לנינגרד המפורסם שבו השתמשו החוקרים כיסוד לכמה‬
‫מהדורות של המקרא‪ ,‬וביניהן המהדורה המדעית הקרויה על שם קיטל־קאהלה‪ .‬ומעיר‬
‫הרב ברויאר באירוניה גלויה ׳אילו חיפשו את המשובש שבכל כתבי היד העתיקים‪ ,‬לא‬
‫היתה בחירתם יכולה להיות מוצלחת יותר׳‪ .‬ויותר משנאמרו הדברים בגנותו של אותו‬
‫כתב־יד נאמרו לשבחו של הכתר‪ ,‬שמן המעט שיש בידינו ברי שהוא נקי מטעויות מאין‬
‫כמותו‪ .‬והוא הדין אליבא דברויאר‪ ,‬באשר להערות המסורה‪ .‬וזו לשונו‪ :‬׳שיבושי‬
‫מסרנים מועטים מאד בכתר ארם צובה ; הם מצויים יותר בשאר כתבי היד — ושכיחים‬
‫בעיקר בכתב יד לנינגרד׳‪ .‬ומביא הוא הוכחות חותכות לדבריו‪ .‬מפתיעה ומהממת‬
‫קביעתו של גושן־גוטשטיין במבוא לפקסימיליה הנ״ל כי ׳אם נעיין במדוקדק בכל‬
‫רישומי הטעמים והמסורה)בכתר לעומת ׳הנוסח המקובל׳ — א״ש( — נמצא הבדלים‬
‫לרבבות אם לא לרבי רבבות׳‪ .‬אם הגזמה זו באה לשבר את האוזן‪ ,‬הרי שהמטרה הושגה‪.‬‬
‫דעתו של קאהלה אינה שונה בהרבה מדעתו של ברויאר בעניין זה‪ .‬בלשון זהירה‬
‫יותר מביע גם קאהלה ׳הסתייגויות מכתב־יד לנינגרד׳‪ ,‬אך כיוון שלא ניתנה לו‬
‫האפשרות לעיין בכתר אין לו אלא להסתמך על מה שבידיו‪ .‬דעתו של קאהלה משתמעת‬
‫מהתכתבותו עם יצחק בן־צבי‪ .‬בן־צבי הודיע לקאהלה על הצלת הכתר חודשים אחדים‬
‫לאחר מעשה‪ .‬במכתב תשובה של קאהלה מיום ‪ 27.5.1958‬הוא מספר שהתכוון להוציא‬
‫פקסימיליה של כתב־יד לנינגרד‪ ,‬אבל הבשורה על חילוץ הכתר מבטלת כוונה זו מכול‬
‫וכול‪ .‬׳מאז הגילוי מחדש של כתר אר״ץ׳ — כותב קאהלה — ׳אין יותר טעם‬
‫בפקסימיליה של כתב־יד לנינגרד‪ .‬לדעתי חשוב מעתה‪ ,‬אם אפשר‪ ,‬להוציא לאור‬
‫פקסימיליה של כתר ארם־צובה׳‪ .‬למרות האמור‪ ,‬יצויין כי דעתו של אחד מגדולי‬
‫החוקרים בתחום‪ ,‬פרופ׳ אהרן דותן‪ ,‬היא שונה‪ .‬לדידו כתב־יד לנינגרד משקף מסורת‬

                                        ‫אחרת‪ ,‬טובה ומהימנה יותר‪ ,‬של נוסח בן אשר‪.‬‬
‫אפשר לומר שהכתר היה גולת־הכותרת בעבודתו של המסרן אהרן בן אשר —‬

‫‪17‬‬
   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44