Page 44 - Ha Keter
P. 44
פרק שני
שימש המצחף הספר הקדוש לקריאת התורה בציבור .כיוון שהאמינו שתורה ניתנה
מסיני עם ניקוד וטעמים ,הקראים לא זו בלבד שהעדיפו קריאה מן המצחף אלא פסלו
קריאה בציבור ממגילה של ס״ת .דעתם זו נשתנתה במשך הדורות והיום מתירים
הקראים לקרוא גם בזה גם בזו .מניחים שהמצחפים העבריים הראשונים נכתבו סמוך
לשנת 700לספירה .מחמת האיסור לכתוב סימן כלשהו בספר תורה ,נמסרו הערות
ה מ סו ר ה תחילה בעל־פה ,אחרי כן הועלו על הכתב בחוברות )קונטרסים ,מחברות(
נפרדות ורק מאוחר יותר התחילו להעלותן על הכתב לצד הטקסט המקראי ,במצחפים.
ניקוד וטעמים קדמו למסורה ,אם להסתמך על מה שנמצא בגניזה .חכמים רבים בני
דורות אחדים עסקו בהדרגה בגיבוש המסורה .מעט מאוד ידוע עליהם ועל דרכי
עבודתם .רק פריה הבשל של עבודתם מוכר לנו ,פרי ששמר על אחדות והמשכיות
ודיוק .אליהו בחור ) (1549-1468כותב :׳בעלי המסירת היו למאות ולאלפים דור אחר
דור כמה שנים ולא נודע זמן התחלתם גם זמן חתימתם׳ .בשטח זה לא החכמנו הרבה
מאז ימי אליהו בחור.
מרכזם של בעלי המסורה והנקדנים היה בטבריה .שם פעלה כל שושלת בן אשר:
נחמיה בן אשר ) 850-825בקירוב( ,אשר בן נחמיה ) 875-850בקירוב( ,משה בן אשר
) 900-875בקירוב( ,אהרן בן משה ) 925-900בקירוב(.
שם פעל גם הסופר שלמה הלוי בן בויאעא ,הוא ואחיו אפרים ,ורבו ומלמדו
במלאכת הסופרים סעיד בן פרגוי המכונה בלקוק .טבריה היתה עיר ואם בכל הנוגע
למלאכת הספר העברי בימי הביניים .עד כדי כך שיצא שמה ושם אנשיה ברחבי העולם
היהודי כ׳בהירים ביותר בלשון העברית׳ — דברי יונה אבן־ג׳נאח ב׳ספר הרקמה׳.
משפחות רבות בטבריה התפרנסו ממלאכת העתקת ספרים וניקודם ,תחילה על גבי קלף
ואחר על גבי נייר .גם בגליל סביבה התפתחה מלאכה זו על ספיחיה ,בגוש־חלב
ובדלתון ובצפת .ספרים נשלחו ממקומות אלה לכל רחבי העולם היהודי .עשיית
הספרים הביאה בעקבותיה גם תעשיית נייר בטבריה.
מלאכת הספר העברי ,ייצורו והעתקתו ,התפתחה גם בירושלים ובחברון .כללו של
דבר ,ארץ־ישראל היתה מרכז היצירה והייצור של הספר העברי על כל סוגיו בימי
הביניים; עובדה המקבלת חיזוק עם כל צעד נוסף בחקר הגניזה הקאהירית .מארץ־
ישראל נשלחו ספרים לארצות הגולה :למזרח התיכון ולאפריקה הצפונית ,לאיטליה
לצרפת ולאשכנז .׳הספר העברי׳ — פותח נחמיה אלוני את אחד ממאמריו האחרונים
— ׳תפס מקום הרבה יותר חשוב בהשפעת ארץ ישראל על בני הגולה בימי הביניים
מאשר בימינו׳ .דברים ברוח זו כתב מ׳ גיל בספרו ] [38ובמאמרו בכרך השישי של
׳ההיסטוריה של ארץ־ישראל׳ ] ,88עמ׳ ,[68-65הוא מבליט את טבריה בתקופה
המוסלמית הן כבירתו של חבל־ארץ חשוב שכלל את כל צפון ארץ־ישראל ועבר־הירדן
— ג׳ונד אל אורדון — והן כ׳מרכז של יצירה רוחנית יהודית׳ .הכתר היה אפוא אחד
22
