Page 43 - Ha Keter
P. 43
הבהרת מושגים
זעפראני ,מחכמי אר״ץ אשר בירושלים ,שמסורת עממית חלבית מספרת על קיומו של
כתר נוסף ,חמישי ,הטמון בג׳אמע אל חייאת) 2מסגד הנחשים( — בית־כנסת עתיק
שנהיה בשנת 1327למסגד ואין ליהודים גישה אליו.
בבית־הספרים הלאומי בירושלים נמצא כיום כתר נוסף מסוריה ,הלא הוא ׳כתר
דמשק׳ שנכתב בשנת 1260בספרד .מספרו 790ס .4כתר זה נגנב ממקומו בבית־הכנסת
חוש־אל־באשא בשנת 1940ונרכש לאחר שנים רבות באמצעות מתווכים בשביל
הספריה הלאומית )ראה תצלומים בלוחות יד ,טו( .בשנת 1975רכש בית־הספרים
הלאומי גם את ׳חומש דמשק׳ ,המכונה אף הוא ׳כתר דמשק׳ וניתן לו המספר 5702ס.24
בעיר דמשק היו ארבעה כתרים נוספים ,שלושה מהם של תנ״ך מלא .על הכתרים
בדמשק אפשר לקרוא אצל אבינועם ילין ] ,[61א״א הרכבי ] [50ויששכר יואל ].[56
הכתרים כולם מצחפים )או בצורה הערבית המקורית :״ ^ ( ולא מגילות .צורת
המצחף — הספר העשוי דפים דפים של קלף — חדשה יחסית .היא נוחה יותר לעיון,
דפדוף ומציאת קטע מבוקש ומאפשרת יחידות גדולות יותר .אין בנמצא וכנראה גם לא
נכתב מעולם תנ״ך שלם בצורת מגילה .רק צורת המצחף איפשרה לכלול את כ״ד
הספרים בכריכה אחת .המגילות הגנוזות ,למשל ,קדומות באלף שנה מן הכתר .אך לא זו
בלבד שאין בהן ניקוד טעמים ומסורה ,אלא שהן קטעים וקרעים של ספרים בודדים,
ואף אילו מצאנו אותן כפי מסירתן לא היינו מוצאים ביניהן אלא מגילות של ספרים
בודדים או של התורה.
מפאת הקושי שבזכירת מאות כללים ואלפי חריגים ויוצאים־מן־הכלל ,התמחו
מרבית הסופרים בחלק זה או זה של המקרא ,והעתיקו ספר אחד או ספרים אחדים
פעמים הרבה .עם המעבר למצחף ועם התגבשות המסורה התחילו סופרים מרחיבים
את תחומיהם .סברה מתקבלת על הדעת היא ששלמה בן בויאעא היה הראשון שהעתיק
כתב־יד שלם של כל התנ״ך ,ואהרן בן אשר היה הראשון שהגיה ותיקן ומסר וניקד
והטעים את כל כ׳׳ד הספרים — ומה שיצא מתחת ידיהם הלא הוא הכתר .אפשר שמכאן
צמח הצורך בתואר חדש בעולם כתבי־היד :כתר .משהו מעל ומעבר לכל מה שהיה
ידוע ומקובל עד אז .המושג כתר הוא אפוא תולדה של שתי מהפכות בתולדות כתבי־
היד העבריים :החיצונית שהתבטאה במעבר ממגילה למצחף ,והפנימית ששיאה
בגיבושו של נוסח המסורה.
צורת המצחף היא המצאה רומית מן המאה הרביעית לספירה .השם הרומי למצחף
הוא קודקס ) .(Codexהיתרון הבולט הראשון שלו על המגילה היה בזה שניתן
לכתוב על שני צירי הדף ,הקלף .השם מצחף שמקורו ערבי מופיע בספרות העברית
החל מן המאה השמינית .במאה זו קמה והתבדלה מישראל עדת הקראים ,שלדידה
2על פרשת ג׳אמע אל חייאת ראה מאמרו של יצחק שמוש ׳קהילת חלב בסוריה׳ ],[104
21