Page 21 - etmol 50

‫את בתך היחידה ‪ -‬מסוגל אני לעשות‬ ‫עד כאן פרוטוקול הישיבה בנושא‬ ‫לפני שלושה חודשים כתבתי לשופט‬
‫את זה ולמלאות אחרי המנהג העברי‬ ‫״האיום״‪ .‬איני יודעת איך התנהל המש­‬ ‫השלום‪ ,‬כי אני מתפטר מהיות שופט‬
‫פט‪ ,‬אולם יש לשער‪ ,‬שפסק לזכותו של‬ ‫מפני שאני עומד לעשות דבר שאינו‬
‫היפה‪.‬‬ ‫אהרנוביץ‪ ,‬שכן זמן קצר לאחר מכן‪,‬‬ ‫מתאים לשופט‪ .‬עברתי את כל‬
‫מקוה אני כי תאמיני לי ‪ -‬כי לא היתה‬ ‫משמצא מונצ׳יק את עצמו מחוץ לבנק‬ ‫הדיסטנציות‪ ,‬ממועצת פועלי יפו‪,‬‬
‫שנאה‪-‬אישית ביני ובין יוסף זכרו‪-‬‬ ‫הפועלים‪ ,‬ניגש לייסד את חברת‪-‬‬ ‫ממזכירות של הוועד הפועל‪ ,‬ואתם יוד­‬
‫לברכה‪ ,‬במובן המקובל והרגיל‪) ...‬כאן‬ ‫עים איך נפגשתי‪ .‬אני אשא באחריות‬
‫הביטוח ״הסנה״‪.‬‬ ‫המעשים אשר אעשה‪ .‬אל תפסיקו‪ .‬אם‬
‫באו הקטע המובא בראשית המאמר(‪.‬‬ ‫אני לא אעשה יש מי שימשיך מעשי‪ .‬אם‬
‫בטח ידוע לך‪ ,‬לו גם במקצת‪,‬‬ ‫מכתב לאלמנה‬ ‫לא מצאתי צדק בין חברי לא במפלגה‬
‫ממלחמתנו בקשר עם בנק‪-‬הפועלים‪ ,‬לא‬ ‫ולא בהסתדרות ‪ -‬אני מוכרח למסור‬
‫מעט גרמנו אחד לשני ריגוז עצבים‪ ,‬וגם‬ ‫כשבוע לאחר פטירתו של יוסף‬ ‫משפטי בידי שמים‪ .‬אני הוצאתי מהבנק‪,‬‬
‫שפיכת‪-‬דמים‪ ,‬אולם הוא התרגז על‬ ‫אהרנוביץ‪ ,‬בשנת ‪ ,1937‬שלח אליהו‬ ‫אני נשארתי בלי משרה; אהרנוביץ הוא‬
‫דברי ״אחדות העבודה״‪ ,‬כאשר נודע לו‪,‬‬ ‫מונצ׳יק מכתב נרגש לאשתו הסופרת‬ ‫יעזוב את המשרה ‪ -‬נתתם לו די כבוד‪:‬‬
‫כי הם חושדים בו כי יש ברצונו שירדו‬ ‫דבורה בארון‪ ,‬ובו ביקש את סליחתה‪,‬‬ ‫הוא חבר הוועד״הפועל‪ ,‬הוא חבר ועדת‬
‫אם כי לא את סליחתו של יוסף אהרנו‪-‬‬ ‫התרבות‪ .‬אני אמרתי לאחר פיטורי‪ :‬אני‬
‫לחיי‪-‬הפרטיים‪.‬‬ ‫יוצא מזה‪ ,‬אבל אהרנוביץ על מקומי לא‬
‫באתי להזכיר נשכחות לא מפני זה‪,‬‬ ‫ביץ‪:‬‬
‫שיש ברצוני למצוא חן בעיני מי שהוא‪,‬‬ ‫״זה ‪ 16‬שנה שלא נפגשנו‪ ,‬ומי יודע‬ ‫‪.‬לשב כל עוד אני חי‪.‬״‬
‫אלא להוכיח לך ‪ -‬ואולי גם לצפורה‬ ‫אם עוד ניפגש בעולם‪-‬הזה‪ .‬בינתיים גם‬
‫)בתם של אהרנוביץ ודבורה בארון(‪ ,‬אם‬ ‫שערותי הלבינו‪ ,‬ואין לדעת מי משנינו‬ ‫משפט חברים‬
‫תמצאי לנחוץ לתת לה לקרוא את מכת­‬ ‫ייפקד קתם‪ ...‬יש רצון לגלות לפניך את‬
‫בי זה ‪ -‬כי אין לחשוד אותי כשונא‬ ‫לבי‪ :‬רובצת עלי ההכרה‪ ,‬כי חטאתי‬ ‫לבסוף הוחלט להגיש את העניין‬
‫לפניך במזיד‪ - ,‬ובנידון זה את הנך‬ ‫למשפט חברים ומונצ׳יק מסכים בתנאי‬
‫ביתך‪.‬‬ ‫היחידה במשך כל ימי‪-‬חיי‪ .‬מדי פעם‬ ‫שעד החלטת השופטים לא יעבוד‬
‫ואם ינוח עליך הרוח ותרצי לתת לי‬ ‫שאני נזכר בך מרגיש אני כסריטה‬ ‫אהרנוביץ בבנק‪ .‬בן־גוריון מנסח את‬
‫האפשרות לשרת אתכן בכל מה שאוכל‬ ‫במצפוני‪ .‬את סליחתך זה מזמן ביקשתי‬ ‫ההחלטה בעניין השעייתו של אהרנו‪-‬‬

‫‪ -‬מוכן אני לדבר בלב ונפש‪.‬״‬ ‫בלבי‪...‬‬ ‫ביץ‪:‬‬
‫איני יודעת איך הגיבה דבורה בארון‬ ‫לא אעשה שקר בנפשי להגיד לך‪ ,‬כי‬ ‫״היות ואהרנוביץ הודיע שאינו יכול‬
‫על ידו המושטת לסליחה של מונצ׳יק‪.‬‬ ‫מרגיש אני את עצמי חוטא גם כלפי‬ ‫לעבוד בבנק עד שכל העניין יסודר‪ ,‬אין‬
‫בחליפת המכתבים ובזכרונות שפורסמו‪,‬‬ ‫יוסף‪ ,‬לו הרגשתי ככה הייתי בא ליד‬ ‫הוועד־הפועל רואה צורך לקבל החלטה‬
‫ואף בחומר הארכיוני שנשמר‪ ,‬לא‬ ‫קברו להכריז על זה ברבים‪ ,‬אולם על יד‬
‫נשאר דבר‪ .‬אולם‪ ,‬עצם העובדה שמכת‪-‬‬ ‫קברך ‪ -‬ונקוה כי יאריכו הימים וייגלו‬ ‫בעניין התנאי של מונצ׳יק‪.‬״‬
‫בו זה של מונצ׳יק נשמר בארכיון של‬ ‫בך כוחות חדשים שיחזקו אותך במשך‬ ‫באותה ישיבה נקבעים גם שמות‬
‫דבורה בארון‪ ,‬שבלי ספק עבר תהליך‬ ‫הרבה שנים ויאפשרו לך לגדל ולחנך‬ ‫שלושת השופטים‪ :‬ט‪ .‬קרישבסקי‪ ,‬ד״ר‬
‫של ברירה‪ ,‬מעידה לפחות על שמץ של‬
‫רצון‪ ,‬לשמר מחווה זו של היד המושטת‬ ‫ולדשטין‪ ,‬ט‪ .‬רוטברג‪.‬‬

‫לשלום‪.‬‬

‫‪ 25‬המכוניות הראשונות‬

‫‪IH I‬‬ ‫נבנה בית‪-‬חרושת על שטח של חמישה דונם‪,‬‬ ‫עד היום אין אנו מייצרים מכוניות בארץ‪ ,‬אולם‬
‫®‪nmiDflP‬‬ ‫שאף יצר מספר מכוניות ומכוניות משא‪ ,‬כפי‬ ‫נסיון של תעשיית מכוניות ארץ‪-‬ישראלית נעשה‬
‫שנמסר מטעם בית‪-‬החרושת‪ :‬״זה חודשים שמכו­‬ ‫לפני כחמישים שנה ואף יוצרו אז ‪ 25‬מכוניות‬
‫ניות שלנו נרכשו על‪-‬ידי אנשים שונים בחיפה‬ ‫בשם ״כרמל״ ואולי אחת מהם עדיין נוסעת על‬
‫ובתל‪-‬אביב והם משתמשים בהן לשביעת רצונם‬
‫הגמורה‪ .‬יש להדגיש גם שמכוניותינו חוסכות‬ ‫כבישי הארץ‪...‬‬
‫האנשים שיצרו את המכונית הם מר קמפר‬
‫בנזין״‪.‬‬ ‫מלונדון וצבי שפרילנג שבא אז מגרמניה‪ .‬הדבר‬
‫אותו נסיון לא הצליח ועד היום אין בארץ‬ ‫היה בשנת ‪ 1935‬ומודעות בעתונים של אותם ימים‬
‫הודיעו כי ״היו זמנים ובני‪-‬אדם פיקפקו באפשרות‬
‫תעשיית מכוניות‪.‬‬ ‫תעשיה בארץ בכלל‪ .‬לפי דעתם נדונה הארץ‬

‫כני הספל‬ ‫מתחילת ברייתה לחקלאות דלה״‪.‬‬
‫אולם ״חברה ארץ‪-‬ישראלית למובילים״ מחיפה‬
‫החליטה לשנות מצב זה והתקשרה עם חברת‬
‫״סטנדרד״ בבריטניה‪ ,‬רכשה ממנה מנועים‬
‫והחליטה להרכיב מכוניות בארץ‪ .‬היא הודיעה‪:‬‬
‫״עדות מכרעת לאמונה בכוחותינו היא תעשיה‬
‫אחת חדשה‪ ,‬שלפני שנתים לא העיזו לחלום עליה‪,‬‬
‫וכיום היא עובדה קיימת‪ ,‬המטפחת על פניהם ‪W‬‬
‫כל קטני‪-‬אמונה‪ .‬זוהי תעשיית אוטומובילים‬
‫שנוסדה על‪-‬ידי קבוצת ציונים מאנגליה במזרחה‬

‫של חיפה״‪.‬‬

‫‪21‬‬