Page 18 - etmol 50
P. 18
אלמוג היה גיבורן של חוברות מעטות בלבד ,כשהוא ממשיך ספרית »הבלש«
להיעזר בעוזרו של תדהר ,סעדיה התימני.
המלתחה
ספריה מתחרה TT ! V-
לספרייה הבלשית של בן ישראל קמה תחרות בדמות המסת1רית
חבורת צעירים שמנתה בין השאר את דוד קרסיק ,רבי, i״ -ג״י -׳ינתערוכת
המתרגם אליעזר כרמי והעיתונאי אביעזר גולן .ביוזמת דוד
קרסיק ייסדה החבורה את ״הוצאת המאה העשרים״, ■ ■ 1929
שהוציאה לאור סיפורים עממיים עד תחילת מלחמת העולם
השנייה .גיוסם של הצעירים לצבא ,המחסור בנייר והתח )סוף(
רות הקשה מצד ה״רומן הזעיר״ של אביגדור המאירי הביאו
ורבתי עם תדהר .הסיבה להתרגזותי היתה :תוכן הסיפור,
לחיסול ההוצאה. ששמו היה )אם אינני טועה( ״הפנס האדום״ ועסק בנערה
קרסיק החל בכתיבת סיפורים כשהיה בן שש עשרה ,ועם שהפכה לזונה .לבסוף נאלצתי להדפיס את הסיפור בשני
הסיפורים הראשונים שכתב הלך אל בן ישראל .התשלום המשכים .גם עמנואל הרוסי כתב סיפור וקיבל שכר סופרים
שהוצע לו לא נראה לו ,ולכן לווה מאביו 25לא״י)סכום של לירה אחת .אחד הדברים העיקריים היה הסגנון שבו
גבוה ב* (!1932ובעזרת רבי ,עובד דפוס מוזס ,החל בהוצאת השתמשתי .השתדלתי להשתמש במין ״עברית בסיסית״ -
החוברות כשגם הוא חותם עליהן בשמות שונים כגון בצלאל בשפה פשוטה אך נכונה .השתמשתי במילים ובביטויים
הגלעדי ,שולמית עפרוני ועוד .ההוצאה החלה לפרסם גם שההמון סילף אותם וניקדתי אותם על מנת שישפרו את
סידרה בשם ״היא״ ,שניסתה לחקות את הצלחתה של לשונם .״אינני רוצה״ במקום ״אני לא רוצה״ ...לא יאמן כי
סידרתו של בן ישראל ״השבויה מתל אביב״ ,שהיתה להיט יסופר ,וכר .כמו כן חסרו הרבה מלים במקצוע המשטרתי
והבלשי והייתי פונה אל סופרים כהמאירי ,שלונסקי ,ברש
גדול של הספרות הזולה בשנות השלושים. וביאליק והם עזרו לי .אגב ,ביאליק לא נתן את ידו לאלה
סידרה בלשית אחת ,משנת ,1947הצליחה להתקיים שהתנגדו כביכול ״לזיהום הספרות העברית״ ולפני שנסע
תקופת זמן קצרה .גיבורה ,גד מגן ,היה הבלש של סוף לוינה במסעו האחרון ביקש ממני ונתתי לו כרך שלם של
התקופה המנדאטורית .גם לסידרה זו היתה שוב יומרה סיפורי הבלשיים שיוכל לקרוא אותם בהימצאו בספינה על
ספרותית גבוהה למדי ,כמו לסידרת ״הבלש״ של בן ישר פני הים .הוא ,כהמאירי ,הילל אותי על ששמרתי על טהרת
אל .מתוך סידרה זו הצלחנו לגלות רק עשר חוברות של
עלילות גד מגן ,ולפי עדותו של אחד ממחבריה נמכרו השפה והתוכן...
הוכרחתי לכתוב בעצמי את כל הסיפורים וחתמתי בהרבה
החוברות היטב ,בכ 15,000-עותקים. שמות :ש .בן־ישראל ,שלמה נ .גלפר ,דוד יעקבי ,א.
הסיפור הבלשי המקורי מיועד מאז שנות החמישים להיות השונמי ,ב .חבקוק ,א .בן־שבע ,ד״ר ט .שץ ועוד .אינני
לילדים בעיקר .תחילה בספרה של ימימה טשרנוביץ-אבידר זוכר את כל הפסבדונימים בהם השתמשתי; כאשר נפרדתי
״שמונה בעקבות אחד״ ) (1945ואחר-כך בסידרה הפופולא בסופו של דבר מתדהר -נפרדנו בשלום ונשארנו ידידים עד
רית של יגאל מוסינזון ״חסמבה״ ,שהופיעו בה עשרות סוף ימיו .אנכי המשכתי עוד אחר־כך לכתוב סיפורים
סיפורי-בלש עד היום ועליה מתחנכים כבר שניים-שלושה שגיבורם הראשי היה אלמוג -אך התפוצה ירדה ומשכתי
דורות של ילדים. את ידי מכתיבת סיפורי בלשות.״
סיפורים אלו תורגמו לבסוף ליידיש והודפסו בעתונים
לעיון נוסף :הבלש העברי חחר -
אנתולוגיה של סיפורים בלשיים מארץ בפולין ובניו־יורק.
אלכסנדר מוזס ,שמימן את הוצאת החוברות ,סיפר כי
ישראל המנדטורית. שילם לבן ישראל 50גרוש בשביל כל סיפור .כל חוברת
הכילה 32עמודים והיו מהן שיצאו לאור בשתי מהדורות.
יעקב מילנר רוב הסיפורים נכתבו על ידי בן ישראל בעצמו )שחתם
התמונה המחרידה'רחפר .תמיד מנגד לעיני״ עליהן בפסבדונימים שונים(.
בסוף 1931משך תדהר את ידו מ״ספריית הבלש״ .בן
ישראל החליף את דמות הבלש שלו ,ועוזרו של תדהר,
אלמוג ,הפך לבלש ספרותי מסוג חדש -יוסף אלמוג ,דמות
פעילה ופעלתנית יותר מהבלש הספרותי הראשון .אך
18