Page 18 - etmol 50
P. 18

‫אלמוג היה גיבורן של חוברות מעטות בלבד‪ ,‬כשהוא ממשיך‬                                         ‫ספרית »הבלש«‬
                 ‫להיעזר בעוזרו של תדהר‪ ,‬סעדיה התימני‪.‬‬
                                                                                                          ‫המלתחה‬
               ‫ספריה מתחרה‬                                                                                                                                                                          ‫‪TT ! V-‬‬

‫לספרייה הבלשית של בן ישראל קמה תחרות בדמות‬                                                               ‫המסת‪1‬רית‬
‫חבורת צעירים שמנתה בין השאר את דוד קרסיק‪ ,‬רבי‪,‬‬                                                            ‫‪ i‬״‪ -‬ג״י‪ -‬׳י­נתערוכת‬
‫המתרגם אליעזר כרמי והעיתונאי אביעזר גולן‪ .‬ביוזמת דוד‬
‫קרסיק ייסדה החבורה את ״הוצאת המאה העשרים״‪,‬‬                                                                        ‫■ ‪■ 1929‬‬
‫שהוציאה לאור סיפורים עממיים עד תחילת מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ .‬גיוסם של הצעירים לצבא‪ ,‬המחסור בנייר והתח­‬                                                                              ‫)סוף(‬
‫רות הקשה מצד ה״רומן הזעיר״ של אביגדור המאירי הביאו‬
                                                                               ‫ורבתי עם תדהר‪ .‬הסיבה להתרגזותי היתה‪ :‬תוכן הסיפור‪,‬‬
                                         ‫לחיסול ההוצאה‪.‬‬                        ‫ששמו היה )אם אינני טועה( ״הפנס האדום״ ועסק בנערה‬
‫קרסיק החל בכתיבת סיפורים כשהיה בן שש עשרה‪ ,‬ועם‬                                 ‫שהפכה לזונה‪ .‬לבסוף נאלצתי להדפיס את הסיפור בשני‬
‫הסיפורים הראשונים שכתב הלך אל בן ישראל‪ .‬התשלום‬                                 ‫המשכים‪ .‬גם עמנואל הרוסי כתב סיפור וקיבל שכר סופרים‬
‫שהוצע לו לא נראה לו‪ ,‬ולכן לווה מאביו ‪ 25‬לא״י)סכום‬                              ‫של לירה אחת‪ .‬אחד הדברים העיקריים היה הסגנון שבו‬
‫גבוה ב*‪ (!1932‬ובעזרת רבי‪ ,‬עובד דפוס מוזס‪ ,‬החל בהוצאת‬                           ‫השתמשתי‪ .‬השתדלתי להשתמש במין ״עברית בסיסית״ ‪-‬‬
‫החוברות כשגם הוא חותם עליהן בשמות שונים כגון בצלאל‬                             ‫בשפה פשוטה אך נכונה‪ .‬השתמשתי במילים ובביטויים‬
‫הגלעדי‪ ,‬שולמית עפרוני ועוד‪ .‬ההוצאה החלה לפרסם גם‬                               ‫שההמון סילף אותם וניקדתי אותם על מנת שישפרו את‬
‫סידרה בשם ״היא״‪ ,‬שניסתה לחקות את הצלחתה של‬                                     ‫לשונם‪ .‬״אינני רוצה״ במקום ״אני לא רוצה״‪ ...‬לא יאמן כי‬
‫סידרתו של בן ישראל ״השבויה מתל אביב״‪ ,‬שהיתה להיט‬                               ‫יסופר‪ ,‬וכר‪ .‬כמו כן חסרו הרבה מלים במקצוע המשטרתי‬
                                                                               ‫והבלשי והייתי פונה אל סופרים כהמאירי‪ ,‬שלונסקי‪ ,‬ברש‬
                 ‫גדול של הספרות הזולה בשנות השלושים‪.‬‬                           ‫וביאליק והם עזרו לי‪ .‬אגב‪ ,‬ביאליק לא נתן את ידו לאלה‬
‫סידרה בלשית אחת‪ ,‬משנת ‪ ,1947‬הצליחה להתקיים‬                                     ‫שהתנגדו כביכול ״לזיהום הספרות העברית״ ולפני שנסע‬
‫תקופת זמן קצרה‪ .‬גיבורה‪ ,‬גד מגן‪ ,‬היה הבלש של סוף‬                                ‫לוינה במסעו האחרון ביקש ממני ונתתי לו כרך שלם של‬
‫התקופה המנדאטורית‪ .‬גם לסידרה זו היתה שוב יומרה‬                                 ‫סיפורי הבלשיים שיוכל לקרוא אותם בהימצאו בספינה על‬
‫ספרותית גבוהה למדי‪ ,‬כמו לסידרת ״הבלש״ של בן ישר­‬                               ‫פני הים‪ .‬הוא‪ ,‬כהמאירי‪ ,‬הילל אותי על ששמרתי על טהרת‬
‫אל‪ .‬מתוך סידרה זו הצלחנו לגלות רק עשר חוברות של‬
‫עלילות גד מגן‪ ,‬ולפי עדותו של אחד ממחבריה נמכרו‬                                                                           ‫השפה והתוכן‪...‬‬
                                                                               ‫הוכרחתי לכתוב בעצמי את כל הסיפורים וחתמתי בהרבה‬
                      ‫החוברות היטב‪ ,‬בכ‪ 15,000-‬עותקים‪.‬‬                          ‫שמות‪ :‬ש‪ .‬בן־ישראל‪ ,‬שלמה נ‪ .‬גלפר‪ ,‬דוד יעקבי‪ ,‬א‪.‬‬
‫הסיפור הבלשי המקורי מיועד מאז שנות החמישים להיות‬                               ‫השונמי‪ ,‬ב‪ .‬חבקוק‪ ,‬א‪ .‬בן־שבע‪ ,‬ד״ר ט‪ .‬שץ ועוד‪ .‬אינני‬
‫לילדים בעיקר‪ .‬תחילה בספרה של ימימה טשרנוביץ‪-‬אבידר‬                              ‫זוכר את כל הפסבדונימים בהם השתמשתי; כאשר נפרדתי‬
‫״שמונה בעקבות אחד״ )‪ (1945‬ואחר‪-‬כך בסידרה הפופולא­‬                              ‫בסופו של דבר מתדהר ‪ -‬נפרדנו בשלום ונשארנו ידידים עד‬
‫רית של יגאל מוסינזון ״חסמבה״‪ ,‬שהופיעו בה עשרות‬                                 ‫סוף ימיו‪ .‬אנכי המשכתי עוד אחר־כך לכתוב סיפורים‬
‫סיפורי‪-‬בלש עד היום ועליה מתחנכים כבר שניים‪-‬שלושה‬                               ‫שגיבורם הראשי היה אלמוג ‪ -‬אך התפוצה ירדה ומשכתי‬

                                         ‫דורות של ילדים‪.‬‬                                                 ‫את ידי מכתיבת סיפורי בלשות‪.‬״‬
                                                                               ‫סיפורים אלו תורגמו לבסוף ליידיש והודפסו בעתונים‬
          ‫לעיון נוסף‪ :‬הבלש העברי חחר ‪-‬‬
          ‫אנתולוגיה של סיפורים בלשיים מארץ‬                                                                             ‫בפולין ובניו־יורק‪.‬‬
                                                                               ‫אלכסנדר מוזס‪ ,‬שמימן את הוצאת החוברות‪ ,‬סיפר כי‬
                                  ‫ישראל המנדטורית‪.‬‬                             ‫שילם לבן ישראל ‪ 50‬גרוש בשביל כל סיפור‪ .‬כל חוברת‬
                                                                               ‫הכילה ‪ 32‬עמודים והיו מהן שיצאו לאור בשתי מהדורות‪.‬‬
    ‫יעקב מילנר‬                                                                 ‫רוב הסיפורים נכתבו על ידי בן ישראל בעצמו )שחתם‬

                                        ‫התמונה המחרידה'רחפר‪ .‬תמיד מנגד לעיני״‬                                 ‫עליהן בפסבדונימים שונים(‪.‬‬
                                                                               ‫בסוף ‪ 1931‬משך תדהר את ידו מ״ספריית הבלש״‪ .‬בן‬
                                                                               ‫ישראל החליף את דמות הבלש שלו‪ ,‬ועוזרו של תדהר‪,‬‬
                                                                               ‫אלמוג‪ ,‬הפך לבלש ספרותי מסוג חדש ‪ -‬יוסף אלמוג‪ ,‬דמות‬
                                                                               ‫פעילה ופעלתנית יותר מהבלש הספרותי הראשון‪ .‬אך‬

                                                                                                                                       ‫‪18‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23