Page 16 - etmol 50
P. 16
דרושה ספרות עממית בלש עברי
מי יידע חייך
בשנות העשרים הפכה ארץ־ישראל למרכז הספרותי
החשוב ובמידה רבה גם הבלעדי של היצירה העברית מאת זהר ויע|7ב שביט
והמו״לות העברית .תודעת השליחות הלאומית של הספרות
העברית ותפיסת ה״עילית״ המחמירה השלטת של הספרות ב־931ו החלו לצאת ה״בלשים״
העברית ,היחס הדוחה והמזלזל כלפי ספרות ״קלה״ ר׳נמו־ הראשונים בעברית שתדהר היה גיבורם,
כה״ ,וביחוד כלפי הספרות העממית ביידיש ,היקשו בוודאי
על כתיבתה של ספרות מתח ועלילה .יסודות אלה נחשבו ומחברם -שלמה בן ישראל •
כמתאימים בעיקר לספרות לילדים ולבני הנעורים ולא המבקרים הזדעזעו ותבעו חרם
כטקסטים של ספרות למבוגרים .אולם בעקבות העלייה
הרביעית חלו שינויים חברתיים ותרבותיים בישוב היהודי, ארץ־ישראל של סיפורי ״הבלשים״ ושל סיפורי הפשע
שנעשה רבגוני יותר ,נוצרו בו שכבות עממיות ,שהתרבות האחרים בשנות השלושים היתה ארץ ישראל שונה מזו
העברית הגבוהה היתה זרה ורחוקה לרבים מהם ,אשר המוכרת לנו .התהלכו בה לא רק חלוצים ובני המעמד הבי
הביאו איתם הרגלי קריאה ומסורת קריאה שונה מן המקוב נוני וחברי ״ההגנה״ ,אלא שחקניות קולנוע ידועות״שם,
וחברי ״ההגנה״ ,אלא שחקניות קולנוע ידועות־שם,
לות בחברה החלוצית ובין בעלי ההשכלה בערים. פרופסורים מטורפים ,מרגלים קומוניסטים ,גנגסטרים
מי שפתח ,לפי מיטב ידיעתנו ,במתן הכשר לספרות הקלה משיקגו ומניו״יורק ,סוחרי סמים וחוטפי נשים מאלכסנדריה
בעברית ,היה זאב דבוטינסקי ,מחוללה ומנהיגה של התנו ומביירות ,ארכיאולוגים רדופי־קללה ,חלוצים הרפתקנים
עה הרביזיוניסטית .ז׳בוטינסקי גילה פעילות רבה בתחומים ופליטים מכל רחבי תבל .זוהי ארץ־ישראל בינלאומית שיש
שונים של היצירה הספרותית והמר׳לית .בשהותו בארץ לה עולם תחתון עשיר וסוער ,הקשור גם קשר אמיץ אל
בשנת 1920הכין ז׳בוטינסקי תוכנית להוצאת ספרים עב בירות הפשע העולמי מלוס אנג׳לס ועד שנחאי .בתוך עולם
רית בירושלים בשותפות עם שלמה זלצמאן ,שתוציא לאור הפשע הזה של ארץ־ישראל ,מתהלכים כבתוך שלהם לא
ספרי קריאה מעניינים הכתובים בלשון קלה .הוא עצמו אנשי הבולשת והמשטרה הבריטית או חברי אירגון
תירגם בעת שבתו בכלא עכו ) (1920סיפורים של קונאן ״ההגנה״ ,אלא ה״בלשים״ העבריים הראשונים מזה אלפיים
דויל .נקודת-המוצא של ז׳בוטינסקי היתה שהספרות היא שנה :תדהר ,אלמוג וגור־אריה .אלה הם ה״שרלוק הול־
בראש ובראשונה כלי להפצת הלשון ואחר-כך כלי להפצת מסים״ של הישוב העברי הצעיר ולצידם ״הדוקטור ווטסו־
ערכים לאומיים .במאמרו ״סנקביץ״ ) (1919חילק את
הפרוזה לשני ״סוגים גדולים״ :ספרות הפעולה וספרות נים״ שלהם -סעדיה וירמיהו.
הופעתה של ספרות הבידור ו״הבלש״ היתה קשורה
ההסתכלות. בתהליכים החברתיים והתרבותיים שהחלו להתפתח בארץ
הספרות העברית החדשה היתה לדעתו ספרות-הסתכלות, בשנות העשרים ,אך נחשפו והעמיקו בשנות השלושים
שראה ניגוד בינה לבין האופי הדינאמי של הזמן ואופייה של ועיצבו את דמותו של הישוב היהודי בארץ־ישראל ,ובתוך
התנועה הציונית שהיא תנועה של חיות ,תנועה ,עלילה, כך גם התמורות שחלו בהרכבו של קהל הקוראים ובתביעו-
תגר והדר .בנוסף לכך טען ז׳בוטינסקי כי ילדים ובני נוער תיו מן הספרות והעיתונות ,וזאת ,יש לזכור ,בתקופה שבה
מעדיפים ספרות עלילה ונמשכים אליה ,ובהיעדרה של
ספרות עלילה עברית מקורית יש צורך במפעלי תרגום של החל הקולנוע רק את צעדיו הראשונים.
ספרות עלילה לועזית. 16
ז׳בוטינסקי פתח במפעל מו״לי בעברית בהוצאת ״הספר״
בפאריס ובלונדון ,ובמכתב אל ידידו״שותפו ,המו״ל שלמה
זלצמאן ,כתב על הספרים הראשונים שיופיעו :״השבוי
מצנדה״ לאנתוני הופ )בתרגום ש .לובראני( ו״חקירה
בשני״ לקונאן דויל)בתרגום יונה קופ(.
המאירי :שפת חולין
מי שנתן את מערכת ההנמקות המבוססת והמפורטת
ביותר לספרות העממית למבוגרים ,היה אביגדור המאירי.
הוא עצמו שימש החל מ 1939-עורכה של סידרת ספרונים
רומנטיים מתורגמים מלשונות אירופה השונות בשם ״הרומן
הזעיר״ )ואחר כך ״הקולמוס״( ,שבמסגרתה יצאו כ700-
ספרונים .המאירי ,שבין יצירותיו מצויות רבות שניתן
להגדירן בלשונו של ז׳בוטינסקי כ״ספרות פעולה״ ,כתב
ב 1931-לשלמה גלפר )בן ישראל( ,מחברם של הסיפורים
הבלשיים העברים הראשונים ,את המכתב שהופיע בהקדמה
לספר הראשון ב״ספריית הבלש״ ,שהחלה לצאת לאור
באותה שנה ,ואמר בין השאר:
״אינני מפקפק אף רגע קל בחשיבותה של ספריה זו
בעברית ובארץ ישראל .הגיע הזמן ,שהשפה העברית תצא
מבגדי הכהונה שלה ותהיה סוף סוף שפת חולין .נחוצה לנו
ספריה ,הנותנת לנו ספרים מעוטי הכמות ורבי העניין,
שהקורא יבלע אותם כבכורה בטרם קיץ ואחרי הקריאה -
יזרוק את הספר וTרוש ספר שני.״
על דעה זו הגיב בחריפות המימסד הספרותי בארץ ,שטען