Page 11 - etmol 50

‫משפחה ביסוד־המעלה‬

‫יסוריה של יסוד־המעלה בעמק החולה‬

‫מאת שולמית לסקוב‬

‫עליהם להשיג רשות מן הממשלה לתת‬ ‫הסתייע הדבר‪ ,‬כי המוכרים היו מעלים‬ ‫בעיר סובאלק שבפולין התארגנה‬
‫להם שטרי מכר בערכאות על שמם‪.‬‬ ‫דרישות חדשות לבקרים והקונים לא‬ ‫בחודש אוגוסט ‪ 1881‬חברה לישוב‬
‫ארץ־ישראל שנקראה ״יסוד המעלה״‪.‬‬
‫הקושי לבצע זאת היה נעוץ בכך‬ ‫יכלו לעמוד בהן‪.‬‬ ‫חברי החברה היו אנשים אמידים‬
‫שלנתיני אירופה המזרחית לא ניתן לה­‬ ‫ומבוססים‪ ,‬אך הפרעות שאירעו באפ­‬
‫שיג בעלות על קרקע אלא בעזרת‬ ‫כני מזריץ׳ קונים אדמה‬ ‫ריל אותה שנה עירערו בהם את הווד­‬
‫אות כי יוכלו להמשיך ולשבת בטח‬
‫שוחד‪.‬‬ ‫אחת החבורות שהתלכדה עם אנשי‬ ‫בפולין ולכן החליטו לעלות לארץ‪-‬‬
‫העניין התמשך ובינתיים עלו מחירי‬ ‫סובאלק ב‪ 1882-‬היתה אגודה במזריץ׳‬ ‫ישראל ולהקים בה מושבה חקלאית‪.‬‬
‫והיא היתה היחידה בחבורות ״יסוד‬ ‫ככל הידוע היתה זו החברה הראשונה‬
‫הקרקע‪.‬‬ ‫המעלה״ שהמשיכה לחתור להתיישבות‬ ‫בממלכה הרוסית )שכללה באותם ימים‬
‫באדר תרמ״ד )‪ (1884‬עלו ארצה עוד‬ ‫בארץ‪-‬ישראל‪ .‬לא ידוע אם גם אגודה זו‬ ‫גם את פולין( אשר שמה לה למטרה את‬
‫חמישה מחברי האגודה‪ .‬יחד עם שלושת‬ ‫התפזרה ככל היתר או שמא היתה היא‬
‫השליחים ועוד יהודי מצפת בשם שלמה‬ ‫אותה קבוצה שניגשה בתרמ״ג )‪(1883‬‬ ‫העלייה ארצה ואת ההתיישבות בה‪.‬‬
‫מזרחי‪ ,‬מנתה הקבוצה תשעה מתייש­‬ ‫להתיישבות בארץ באופן מעשי‪ .‬מכל‬ ‫לא יצאו ימים רבים ואל חברת סובא‪-‬‬
‫בים‪ .‬הם חשבו את עצמם לחלוצים לפני‬ ‫מקום‪ ,‬עוד באותה שנה‪ ,‬בקייץ‪ ,‬שלחה‬ ‫לק הצטרפו אגודות לישוב ארץ‪-‬ישראל‬
‫המחנה‪ ,‬אשר אחריו יבואו שאר החב­‬ ‫ארצה שניים מאנשיה‪ :‬פישל סלומון‬ ‫בערים הסמוכות‪ ,‬וכאשר מנתה החברה‬
‫רים‪ ,‬אך לא כך קרה‪ .‬חברי אגודה‬ ‫ויהודה לייב רובין‪ ,‬לקנות למען חבריה‬ ‫כשלושים ראשי משפחות‪ ,‬החליטו חב­‬
‫נוספים לא באו והחלוץ הפך להיות‬ ‫אדמה להתיישבות‪ .‬זמן רב שהו השניים‬ ‫ריה לשגר ארצה משלחת שתבדוק את‬
‫המחנה כולו‪ .‬את הישוב כינו ״יסוד‬ ‫בארץ‪ ,‬ומשראו חברי האגודה במזריץ׳‬ ‫המצב במקום‪ .‬המשלחת מנתה שני חב­‬
‫המעלה״ ‪ -‬כנראה לזכר החברה‬ ‫כי העניין משתהה‪ ,‬שיגרו ארצה שליח‬ ‫רים‪ :‬אליעזר מרדכי אלטשולר‪ ,‬סוחר‬
‫נוסף‪ ,‬את ברוך מאיר רוזנבלום‪ ,‬לסייע‬ ‫וראש החברה ומייסדה‪ ,‬ויצחק דב בריי‪-‬‬
‫הסובאלקית ששבקה חיים לכל חי‪.‬‬ ‫בידם‪ .‬אך כאשר הגיע רוזנבלום לארץ‪,‬‬ ‫מן‪ ,‬אחד מאנשי החברה‪ .‬הם הגיעו‬
‫כבר הושלמה הקנייה ונרכשו כ‪2200-‬‬ ‫ארצה ב‪ 24-‬בינואר ‪ ,1882‬ישבו בארץ‬
‫מריבות עם הבדואים‬ ‫דונאם מתוך שטח של ‪ 4800‬דונאם ליד‬ ‫כחודשיים‪ ,‬למדו את תנאיה והמליצו על‬
‫אגם החולה‪ ,‬הוא מי מירום‪ .‬בעליה של‬ ‫תוכנית התיישבות‪ .‬משלחת שנייה‬
‫מצבם היה קשה מאד‪ ,‬כיוון שלא היו‬ ‫האדמה שקנו המזריצ׳אים היה יעקב חי‬ ‫היתה אמורה לבצע את קניית הקרקע‪,‬‬
‫בעליה הרשמיים של הקרקע‪ ,‬ואפשר‬ ‫עבו‪ ,‬יהודי מצפת ששימש בעיר כסוכן‬ ‫אך עוד בטרם הגיעה ארצה הטילה תור­‬
‫היה לגרשם בכל עת‪ .‬בהעדר הבעלות‬ ‫הקונסולרי של צרפת‪ ,‬וזה אחד המקרים‬ ‫כיה‪ ,‬באפריל ‪ ,1882‬איסור על עלייתם‬
‫לא יכלו להשיג רשיונות בנייה‪ .‬נוסף‬ ‫הנדירים באותו זמן‪ ,‬שבעליה של אדמה‬ ‫של יהודים ממזרח‪-‬אירופה לארץ‪-‬‬
‫לכך היה שותף לקרקע ‪ -‬שבט הבדואים‬ ‫חקלאית היה יהודי‪ .‬אולם יהדותו לא‬
‫איזבד‪ ,‬אשר החזיק ביתר ‪ 2600‬הדונאם‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫של השטח‪ .‬מכיוון ש‪ 4800-‬הדונאם לא‬ ‫מנעה חיכוכים בינו לבין הקונים‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬רבים וטובים הצליחו לעקוף את‬
‫חולקו רשמית‪ ,‬טענו הבדואים שאין כל‬ ‫המזריצ׳אים שילמו לעבו את כל הס­‬ ‫האיסור ולהתגנב ארצה‪ ,‬אולם חברי‬
‫הוכחה שדווקא המזריצ׳אים הם בעלי‬ ‫כום המגיע לו ‪ 480 -‬לירות צרפתיות‪,‬‬ ‫״יסוד המעלה״ לא היו מוכנים לפעול‬
‫למעט ‪ 50‬נאפוליון‪ .‬לפי ההסכם בין‬ ‫במחתרת וכך חזרו בהם מתוכניתם לע­‬
‫אותם ‪ 2200‬דונאם שמכר להם עבו‪.‬‬ ‫המוכר לקונים היו האחרונים אמורים‬ ‫לות והחברה בטלה‪ .‬בסוף שנת ‪1884‬‬
‫מבנים לא היו על אדמתם‪ ,‬פרט למח­‬ ‫לשלם לעבו את היתרה לאחר שהוא‬ ‫התארגנה בסובאלק חברה חדשה לישוב‬
‫סן גדול ללא חלונות‪ .‬מחוסר ברירה‬ ‫יכסה את ההוצאות הכרוכות בקבלת‬ ‫ארץ‪-‬ישראל כשאלטשולר בראשה אף‬
‫השתכנו בו‪ .‬תוך כך פרצה מחלוקת בין‬ ‫בעלות רשמית של הקונים על הקרקע‬ ‫הפעם‪ .‬שוב יצא ארצה‪ ,‬עתה ‪ -‬לבצע‬
‫רובין לבין סלומון‪ :‬הראשון דרש לבנות‬ ‫שנרכשה‪ .‬אולם עבו טען‪ ,‬כי הקונים לא‬ ‫את קניית הקרקע‪ ,‬אבל גם עכשיו לא‬
‫גם ללא רשיון‪ ,‬ואילו סלומון טען‬ ‫מילאו את חלקם בהסכם אשר לפיו היה‬
‫שבנייה בלתי חוקית תסבכם עם השלט­‬
‫ונות‪ .‬כיוון שסלומון הכריע בוויכוח‬

‫‪11‬‬