Page 9 - etmol 50

‫אלה‪ ,‬כשהם מפרידים בין תחומי ארץ־ישראל עליהם חלות‬ ‫היא בחזקת כשרה‪ ,‬עד שלא יוודע שדבק בה פסול‪ ,‬אולם‬
‫המצוות התלויות בארץ‪ ,‬לבין השטחים שהם ״ארץ העמים״‬ ‫משפחה ממקום אחר היא בחזקת פסולה עד שתוכיח שיוח־‬
‫הנחשבים לטמאים‪ ,‬ואשר תושביהם היהודים פטורים ממצ­‬ ‫סיה כשרים‪ .‬מובן כי באופן מעשי קשה ביותר להוכיח ייחום‬
‫כשר‪ ,‬ועל״כן היו בני בבל אמורים להתחתן בינם לבין‬
‫וות אלה‪.‬‬ ‫עצמם ולא להתערב בבני תפוצות אחרות‪ ,‬ו«!ילו לא בבני‬
‫חשיבות תחומי ארץ‪-‬ישראל קיבלה בשנים האחרונות‬
‫הארה מחודשת עם גילוייה של ״כתובת רחוב״‪ .‬המדובר‬ ‫ארץ־ישראל‪.‬‬
‫בכתובת הלכתית שנמצאה בבית‪-‬כנסת‪ ,‬שנוסד ככל הנראה‬
‫בסוף התקופה הביזאנטית‪ ,‬המצוי בשדות קיבוץ עין‪-‬‬ ‫תורתנו בשרה ‪ -‬בגותינו לאו‬
‫הנצי״ב באזור בית‪-‬שאן‪ ,‬לא הרחק מהתל שמקובל לזהותו‬
‫עם רחוב המקראית‪ .‬הכתובת קובעת את תחומי ארץ‪-‬‬ ‫עדות מעניינת בהקשר לכך מצויה על חכם בן בבל ושמו‬
‫ישראל‪ ,‬ועוסקת בפרטים שונים של המצוות התלויות בארץ‬ ‫זעירי שעלה לארץ־ישראל‪ .‬זעירי הוא אמורא בן הדור‬
‫באזורים שונים של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬עקרונית אין בכתובת זו‬ ‫השלישי אשר השתוקק לעלות לארץ־ישראל‪ ,‬וכדי שלא‬
‫חידושים משמעותיים לעומת הידוע מהספרות התלמודית‪,‬‬ ‫יופרע בתוכניותיו השתמט מלראות את רב יהודה שהיה‬
‫אולם עצם הימצאן של הלכות אלה בפסיפס של בית‪-‬כנסת‬ ‫רבו‪ .‬רב יהודה ייסד בבבל את ישיבת פומבדיתא ועמד‬
‫בראשה‪ .‬הוא היה ידוע כמי שחביבה עליו ארץ־ישראל‪,‬‬
‫ובתמשיח על קירותיו‪ ,‬מראה את חשיבותן הלכה למעשה‪.‬‬ ‫אולם יחד‪ .‬עם זאת חשש מ״בריחת מוחות״ מבבל‪ ,‬וניסה‬
‫מהכתובת כמו גם מהעדות התלמודית‪ ,‬נובע כי קביעת‬ ‫למנוע את עלייתם של תלמידי חכמים לארץ־ישראל‪ .‬זעירי‬
‫תחומיה של ארץ‪-‬ישראל לא היתה רק פונקציה של עיון‬ ‫לא קיבל עליו את הדין‪ ,‬עלה לארץ־ישראל והפך תלמ ‪r‬ו‬
‫הלכתי ביחס לחיובי המצוות התלויות בארץ‪ ,‬אלא שולבו‬ ‫של רבי יוחנן‪ ,‬אב בית־דין של הסנהדרין בטבריה‪ ,‬וגדול‬

‫בה גם מגמות מדיניות‪ ,‬כלכליות וחברתיות‪.‬‬ ‫אמוראי ארץ־ישראל בכל הדורות‪.‬‬
‫כך לדוגמה משתלב רבי יהודה הנשיא במדיניות העיור‬ ‫אולם בשלב מסויים נאלץ זעירי לחמוק גם מפני רבו‬
‫של קיסרי רומא הסוורים‪ ,‬ופועל ליצירת תמריצים ליהודים‬ ‫הארצישראלי‪ ,‬וכך מתואר המעשה‪ :‬״זעירי הוה קא מישת־‬
‫על מנת שיתיישבו בערי הארץ שחלק ניכר מתושביהן היה‬ ‫מיט מיניה דרבי יוחנן‪ ,‬דהוה אמר ליה נסיב ברתי‪ .‬יומא חד‬
‫נוכרי‪ .‬לשם כך פוטר רבי יהודה הנשיא את תושבי ערים‬ ‫הוו קאזלי באורחא מטו לעורקמא דמיא ארכביה לרבי יוחנן‬
‫אלה‪ ,‬וביניהן ‪ -‬קיסריה‪ ,‬בית‪-‬שאן‪ ,‬אשקלון‪ ,‬בית‪-‬גוברין‪,‬‬ ‫אכתפיה וקא מעבר ליה‪ ,‬אמר ליה אורייתן כשרה בנתין לא‬
‫מן המצוות התלויות בארץ‪ ,‬אך בעת ובעונה אחת קובע‪ ,‬כי‬ ‫כשרן״ )בבלי‪ ,‬קידושין עא ע״ב‪ :‬זעירי היה משתמט מרבי‬
‫לא חלה עליהן טומאת ארץ העמים‪ .‬הדבר דומה לפטורים‬ ‫יוחנן‪ ,‬שהיה אומר לו שא את בתי‪ .‬יום אחד היו הולכים‬
‫הניתנים בימינו ממס הכנסה לתושבי ערי פיתוח או אזורי‬ ‫בדרך‪ ,‬הגיעו לשלולית של מים‪ ,‬הרכיב זעירי את רבי יוחנן‬
‫על כתפו והעביר אותו במים‪ ,‬אמר לו ]רבי יוחנן לזעירי[‪:‬‬
‫ספר‪.‬‬ ‫תורתנו כשרה‪ ,‬בנותינו אינן כשרות?!(‪.‬הווי אומר‪ ,‬זעירי‬
‫הלכה אחרת קובעת ״חזקת דרכים של עולי בבל‪ ,‬אף־על‪-‬‬ ‫העדיף את השמירה על טהרת הייחום של בני בבל‪ ,‬על‬
‫פי שמובלעות בארץ העמים ‪ -‬טהורות״ )תוספתא אהילות‬ ‫התחתנות במשפחתו של רבי יוחנן‪ .‬ראוי היה בעיני זעירי‬
‫יח ג׳(‪ .‬ברור כי הלכה זו נועדה כדי לעודד את העליה‬ ‫לעלות לארץ־ישראל על״מנת ללמוד תורה מפי רבי יוחנן‪,‬‬
‫לארץ‪-‬ישראל על‪-‬ידי הקביעה שכל היוצא לדרך כאילו‬
‫אך לא נעתר למשאלתו לבוא בברית הנישואין עם בתו‪.‬‬
‫נמצא כבר בשטחה של ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫אמוראי בבל קבעו את גבולותיה של בבל היהודית לפי‬
‫באותו אופן חורגות גם קביעותיהם של אמוראי בבל‬ ‫קנה המידה של השמירה על טהרת הייחוס‪ ,‬כשהם מפרידים‬
‫ביחס לגבולות בבל ליוחסין מעבר לעקרון הדתי של שמירת‬ ‫בין בבל ה״בריאה״ שבתחומיה נשמרה טהרת היוחסין‬
‫טהרת הייחוס‪ .‬עיון בסוגיות העוסקות בקביעת תחומי בבל‬ ‫לדקדוקיה‪ ,‬לבין הארצות הסמוכות שנחשבו ״מתות״‪ ,‬״חו­‬
‫מוכיח‪ ,‬כי פועלים בהן גם מניעים שהם תוצאה של היחסים‬ ‫לות״ או ״גוססות״ לגבי יוחסיהן‪ .‬באופן זה קובע רב ‪-‬‬
‫עם השלטונות ושל שיקולים כלכליים וחברתיים‪ .‬אין זה‬ ‫מייסד ישיבת מורא בדור הראשון של אמוראי בבל ‪ -‬״בבל‬
‫מקרה שבמקומות שונים מתגלה חפיפה בין גבולות בבל‬ ‫בריאה‪ ,‬מישן מיתה‪ ,‬מדי חולה‪ ,‬עילם גוססת״‪ .‬הבקורת‬
‫ליוחסין לבין גבולות האימפריה הססנית של בבל‪ .‬ודאי הוא‬ ‫הנוקבת ביותר נמתחת אפוא על אי ההקפדה בייחום של בני‬
‫שתחומי בבל ליוחסין יכולים להצביע על האזורים בהם היו‬ ‫מישן‪ ,‬שהיא ממלכה השוכנת מדרום לבבל ומגיעה עד‬
‫ריכוזי יישוב יהודיים‪ ,‬לעומת אזורים דלילי אוכלוסיה‬
‫יהודית‪ .‬יש להניח‪ ,‬כי הקביעה עד כמה נחשדו היהודים‬ ‫למפרץ הפרסי‪.‬‬
‫תושבי ממלכה זו או אחרת הסמוכה לבבל מבחינת טוהר‬ ‫בגבול שעל נהר החידקל בין בבל לבין מישן התקיימו‬
‫ייחוסיהם‪ ,‬היא גם פונקציה של היחסים בין השלטונות‬ ‫בתקופת התלמוד שני יישובים שכנים שנשאו אותו שם ‪-‬‬
‫אפמיה עילית ששכנה בבבל‪ ,‬ואפמיה תחתית ששכנה במי'‬
‫הססניים לבין אותה ממלכה‪.‬‬ ‫שן‪ .‬בין שתי האפמיות הפריד מרחק של לא יותר מפרסה‬
‫אחת )כ־‪ 4.5‬ק״מ(‪ ,‬אך הניכור ביניהן היה כה גדול עד‬
‫שאפילו אש לא היו משאילות זו לזו‪ .‬יתכן ויש מקום‬
‫להשערה שהחשד שדבק בבני אפמיה שבתחום מישן לא היה‬
‫אלא רק באשר לטהרת הייחוס‪ ,‬שכן יש לאש מקום נכבד‬

‫בפולחן האלילי הפרסי‪.‬‬

‫תחומי ארץ־ישראל‬

‫בדומה לקביעת גבולותיה של בבל היהודית‪ ,‬נקבעו גם‬
‫תחומיה של ארץ־ישראל מתוך נקודת מוצא הלכתית‪ .‬ארץ־‬
‫ישראל התגדרה בקיומן של המצוות התלויות בארץ ובעיקר‬
‫הפרשת תרומות ומעשרות שהיוו מעין מיסים פנימיים‪,‬‬
‫ושמירתה של השמיטה החלה בכל שנה שביעית‪ ,‬אשר‬
‫במהלכה נאסרה עבתת האדמה‪ ,‬ויבולה קודש לעניים‬
‫ולנצרכים‪ .‬גבולות ארץ־ישראל נקבעו בהתאם למצוות‬