Page 7 - etmol 50

‫באנשי‪-‬הדת‪ .‬הוא הודיע‪ ,‬כי הספקות‬ ‫סגורים בבתיהם‪ .‬הם חגגו ‪ -‬אומר ההג­‬ ‫חא עצמו לפני ארמון ההגמון בקרימונה‬
‫בעניין ההתנצרות הובהרו לחלוטין על‪-‬‬ ‫מון ‪ -‬את ״נצחונם״ לאחר שנתקבלו‬ ‫ולפני המנזר בו הוחזקה קרקוזה‪ ,‬עודדו‬
‫ההוראות מהדוכס לשלוח את קרקוזה‬ ‫אותה בקריאות ושרו שיר בו קראו לה‬
‫ידי שני הכמרים‪.‬‬ ‫למילנו‪ .‬ההגמון ציין‪ ,‬כי נוסף לעצורים‬ ‫לעמוד באמונתה‪ .‬המפגינים נעצרו‬
‫אבל למסכת היסורים של האב שאי­‬ ‫השתתפו כשלושים איש אחרים בהפ­‬ ‫והואשמו כי ביקשו לשכנע את קרקוזה‬
‫בד את בתו נוספו עוד טיפות רעל רבות‪.‬‬ ‫גנות‪ ,‬מסר את שמותיהם והציע את‬ ‫לחזור ליהדות‪ ,‬דבר שהוא עבירה‪.‬‬
‫הוא עבר לעיר פרמה‪ ,‬אפשר והבושה‬ ‫היהודים אף נתבעו לשלם את הוצאות‬
‫או הכאב מנעו ממנו להיות במקום בו‬ ‫עזרתו כדי להעניש יהודים אלו‪.‬‬ ‫החזקתה של קרקוזה עד שעברה לנצ­‬
‫הדוכס לא יכול להתעלם מעבירה זו‬
‫גדלה בתו והכל הכירוה‪.‬‬ ‫על החוק והורה לממונה של קרימונה‬ ‫רות‪.‬‬
‫הדוכס הודיע לקומיסר של פרמה‪ ,‬כי‬ ‫לעצור את הבנקאים בונוונטורה‪ ,‬מגי­‬ ‫הידיעה על ההתנצרות הגיעה חיש‬
‫האב דוד נתן לכל אחת מבנותיו שנישאו‬ ‫סטר ויטלה‪ ,‬משה‪ ,‬מרקו‪ ,‬ברוך‪-‬בנדיקט‪,‬‬ ‫מהר אל הדוכס במילנו‪ .‬הוא הגיב מייד‪,‬‬
‫נדוניה של ‪ 250‬דוקטים והיה מוכן לתת‬ ‫אורסו וכן את אנג׳לו‪-‬מרדכי ומגיסטר‬ ‫וכתב אל ההגמון מקרימונה וציווה עליו‬
‫לקרקוזה‪-‬ארכאנג׳לה סכום דומה‪ .‬אולם‬ ‫אליה ולשלוח אותם מייד למילנו‪ .‬עליו‬ ‫לשלוח את קרקוזה למילנו‪ ,‬כדי‬
‫מאחר שהיא התנצרה‪ ,‬מסרב האב לתת‬ ‫גם לערוך רשימה של כל רכושם ולש­‬ ‫שהארכי״הגמון של מילנו יוכל לברר‬
‫לה את הנדוניה‪ .‬הדוכס אומר‪ ,‬כי כדי‬ ‫אם עברה לנצרות מרצונה או בכפיה‪.‬‬
‫שארכאנג׳לה תוכל להינשא האב צריך‬ ‫לוח אותה לאוצר‪.‬‬ ‫הוא כתב גם לקומיסר של קרימונה‬
‫לתת לה את סכום הנדוניה‪ ,‬והוא מצווה‬ ‫הממונה על סאן‪-‬דונינו‪ ,‬שם נמצא‬ ‫וביקש ממנו להשגיח שהוראתו תבוצע‪.‬‬
‫על הקומיסר להכריח את האב דוד‪,‬‬ ‫שבתי‪ ,‬נצטווה על‪-‬ידי הדוכס לעצור את‬ ‫הארכי״הגמון של מילנו כתב אף הוא‬
‫שהתיישב בפרמה‪ ,‬לתת את הכסף בש­‬ ‫שבתי‪ ,‬מנהיג המפגינים‪ ,‬ולשלוח אותו‬ ‫לקרימונה ומסר על פקודתו של הדוכס‬
‫ביל בתו או ערבויות מתאימות על סכום‬ ‫תחת משמר למילנו‪ .‬עליו גם לערוך‬ ‫וחזר ואמר‪ ,‬שעל האשה קרקוזה לבוא‬
‫רשימה של נכסיו ולשלוח אותה לאוצר‪.‬‬ ‫למילנו כדי שתיחקר כאן והוא מציין‪ ,‬כי‬
‫זה‪.‬‬ ‫הממונה על קרימונה פעל במהירות‪.‬‬ ‫הדוכס מתנגד לכל פעילות בלתי חוקית‪,‬‬
‫האם נתן האב את הכסף? איננו יוד­‬ ‫שלושה ימים אחרי שנשלח המכתב של‬ ‫כולל ניצור בכפיה‪ .‬הארכי״הגמון צירף‬
‫עים‪ .‬בכל אופן יודעים אנו‪ ,‬כי קרקוזה‪-‬‬ ‫הדוכס השיב והודיע‪ ,‬כי עצר את‬ ‫גם מכתב הקובע‪ ,‬כי קרקוזה היא אשתו‬
‫ארכאנג׳לה אמנם נישאה‪ .‬יש להניח‬ ‫המופיעים ברשימה להוציא את אורסו‪,‬‬
‫לאותו בנדיטו פיליפו גאלינה‪ ,‬שעצר‬ ‫שהוא חולה והיה הכרח להשאירו בביתו‬ ‫של שלמה מויאדנה‪.‬‬
‫אותה בדרכה אל בית בעלה היהודי‪.‬‬ ‫תחת משמר‪ .‬מרקו ואנג׳לו‪-‬מרדכי היו‬ ‫ההגמון מקרימונה לא ויתר והשיב‬
‫אנחנו יודעים על כך מן המכתב האחרון‬ ‫מחוץ לעיר בשעת המעצרים וכששמעו‬ ‫מלחמה שערה‪ .‬הוא כתב אל הדוכס‬
‫של הדוכס בעניין זה‪ ,‬שנמצא באוצר‬ ‫כי מחפשים אחריהם ‪ -‬ברחו‪ .‬החייט‬ ‫ועירער על החלטתו לשלוח את קרקוזה‬
‫התעודות‪ .‬ב‪ 30-‬בנובמבר שנת ‪1469‬‬ ‫אליה איננו בעיר מאחר שהוא נמצא‬ ‫למילנו‪ .‬אם המנזר של סן־בינידטו‪ ,‬שם‬
‫כותב הדוכס ממילנו לג׳ורג׳ו די‪-‬אנונה‪,‬‬ ‫בביקור אצל אחיו דוד‪ .‬הממונה עיקל‬ ‫ישבה קרקוזה‪ ,‬כתבה אף היא אל הדוכס‬
‫הקומיסר של העיר פרמה‪ ,‬ואומר‪ ,‬כי‬ ‫וטענה‪ ,‬כי קרקוזה עברה לנצרות מר­‬
‫לפי עצתו של הארכי‪-‬הגמון של מילנו‪,‬‬ ‫את נכסי העצורים‪ ,‬כפי שנצטווה‪.‬‬ ‫צונה החופשי והיא רוצה להצטרף למס­‬
‫הוא מצווה על הקומיסר לכוף את האב‬ ‫נראה שהוראות הדוכס בעניין המעצ­‬ ‫דר הנזירות היושבות במנזר‪ .‬אם‪-‬המנזר‬
‫דוד לתת לג׳וליאנו די קאלבינו‪ ,‬בעל‬ ‫רים לא ניתנו בלב שלם‪ .‬שכן העצורים‬ ‫טענה‪ ,‬כי קרוביה היהודיים של קרקוזה‬
‫הארמון מפיורנצולה‪ 40 ,‬דוקטים של‬ ‫אמנם הובאו לדין ונשפטו לעונשים‬ ‫מנסים לערער על התהליך שלא היה בו‬
‫זהב‪ .‬סכום זה הוציא ג׳וליאנו על חתו­‬ ‫שונים‪ ,‬אולם לא עבר חודש ממעצרם‬ ‫כל פגם‪ ,‬ואמרה‪ ,‬כי הנזירות אמנם‬
‫נתה של ארכאנג׳לה בתו של דוד שעב­‬ ‫והם קיבלו חנינה מהדוכס ונשלחו‬ ‫תישמענה להוראת הדוכס להעביר את‬
‫קרקוזה למילנו‪ ,‬אולם הן חשות צער רב‬
‫רה לנצרות‪.‬‬ ‫לבתיהם‪.‬‬
‫קרקוזה‪-‬ארכאנג׳לה הובאה למנזר‬ ‫על החלטתו‪.‬‬
‫במילנו‪ .‬הדוכס אמנם רצה כנראה‬ ‫ההגמון עשה צעד נוסף במלחמתו‪,‬‬
‫להחזירה לבעלה המצפה ולמשפחתה ‪-‬‬ ‫הוא כתב אל הדוכס וסיפר על היהודים‬
‫אולם אין הוא מצליח במלחמתו בכנסיה‪.‬‬ ‫שהפגינו לפני ארמונו ולפני המנזר‪ .‬הוא‬
‫הארכי‪-‬הגמון של מילנו יחד עם ההגמון‬ ‫מסר‪ ,‬כי יהודים רבים אחרים‪ ,‬נוסף‬
‫של קרימונה נתמנו לחקור‪ ,‬אם עברה‬ ‫לאלו שנעצרו‪ ,‬היו קשורים בהפגנה‪.‬‬
‫קרקוזה לדת הנוצרית בעל כורחה‪.‬‬ ‫הוא ניסה להציג את היהודים כמורדים‬
‫ההגמון שעבר על החוק נתמנה לבדוק‬ ‫ולרכוש גם את ליבו של הדוכס דרך‬
‫את קרבנו‪ ...‬יש להניח‪ ,‬כי הארכי­‬ ‫כיסו‪ ,‬ומסר לו‪ ,‬כי מנהיגם של אותם‬
‫הגמון של מילנו לא היה טוב ממנו‬ ‫יהודים‪ ,‬שבתי‪ ,‬הוא איש עשיר מאוד‪.‬‬
‫בהרבה‪ ,‬גם אם רצה להראות כאילו‬ ‫אפשר ובדרך זו ביקש לרמוז לדוכס‪ ,‬כי‬
‫החקירה נעשית בצדק וביושר‪ .‬כשלו­‬ ‫יש אפשרות‪ ,‬נוכח מעשהו‪ ,‬להחרים את‬
‫שה חודשים ישבה קרקוזה במנזר של‬
‫מילנו ולבסוף החליטה ועדת‪-‬החקירה‬ ‫רכושו או חלק ממנו‪.‬‬
‫של השניים‪ ,‬כי היא התנצרה כדין והיא‬ ‫ההגמון האיץ בדוכס להעניש את‬
‫היהודים המפגינים בחומרה ככל שהחוק‬
‫רוצה להישאר בדתה החדשה‪.‬‬ ‫מאפשר זאת והציע לעזור לפקידי הדו­‬

‫טיפות רעל נוספות‬ ‫כס במילוי תפקידיהם‪.‬‬

‫המערכה היתה אבודה‪ .‬הדוכס גם אם‬ ‫המפגינים נעצרים‬
‫רצה בתחילה להוציא את קרקוזה מידי‬
‫הכנסיה המבקשת את נשמותיהם ונפשם‬ ‫יומיים אחר‪-‬כך‪ ,‬ב‪ 13-‬באפריל ‪,1469‬‬
‫של היהודים בכל דרך ־ ויתר‪ .‬לא היה‬ ‫כתב ההגמון שוב אל הדוכס וציין‪ ,‬כי‬
‫כדאי לצאת למלחמה חריפה מדי‬ ‫היהודים שהפגינו נעו בחופשיות בעיר‬
‫ב״יום הששי הטוב״‪ ,‬במקום להיות‬