Page 10 - etmol 50

‫של העלאת מתים מן התפוצות לקבורה בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫קשרים עם הארץ‬
‫ידועים הממצאים והעדויות לגבי נקברים מן התפוצות ביפו‪,‬‬
‫בית‪-‬שערים וטבריה‪ .‬ליהודי טבריה היו נוסחאות הספד‬ ‫בד בבד עם ריגשי העליונות שפיתחו יהודי בבל גשל‬
‫מיוחדות כשהיו רואים את ארונותיהם של בני בבל שהיו‬ ‫ייחוסם העדיף‪ ,‬בכל זאת לא נטשו את ארץ־ישראל‪ .‬לא זו‬
‫מובאים להיקבר בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬כמו‪ :‬״גדול הוא בששך‬ ‫בלבד שקיימו קשרים הדוקים עם יהודי ארץ־ישראל ומוס­‬
‫)בבל בא״ת ב״ש( ושם לו ברקת )טבריה(״‪ ,‬או‪ :‬״אוהבי‬ ‫דות הנהגתה‪ ,‬אלא היו אף כאלה שעלו לארץ־ישראל גם‬
‫שרידים יושבי רקת‪ ,‬צאו וקבלו הרוגי עומק״)בבל‪ ,‬שהיתה‬ ‫בתקופות שהחיים בה היו קשים הרבה יותר מאשר בבבל‪.‬‬
‫כבר הוזכר זעירי שעלה לארץ־ישראל והפך להיות תלמ‪T‬ו‬
‫עמוקה בעיני בני ארץ‪-‬ישראל( ]בבלי‪ ,‬מגילה ו ע״א[‪.‬‬ ‫של רבי יוחנן‪ ,‬למרות שלא היה מוכן להתחתן עם בתו‪ .‬אין‬
‫העדות התלמודית מספקת כדי להעריך את מספר העולים‬
‫קבורה מעבר לפרת‬ ‫בדורות השונים של תקופת התלמוד‪ ,‬אולם משתמע הימנה‬
‫שבישובי הארץ היו קהילות של עולי בבל‪ .‬מצויות ידיעות‬
‫מהעיון במקורות של הספרות התלמודית והערבית‪ ,‬כמו‬ ‫על בתי״כנסת של בבליים שהיו ביישובים שונים בארץ‪-‬‬
‫גם מהממצא הארכאולוגי עולה‪ ,‬כי הקבורה לא היתה רק‬ ‫ישראל‪ .‬בית״הכנסת שימש באותם ימים לא רק בית תפילה‪,‬‬
‫באזוריה הנושבים של ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬וכי קיימת זיקה בינה‬ ‫אלא גם בית־ספר‪ ,‬בית הארחה ומקום התוועדות‪ ,‬ואין פלא‬
‫לבין קביעת הגבול בין ארץ־ישראל לבין בבל‪ .‬גבולות‬ ‫שיוצאי תפוצות שונות‪ ,‬כמו גם בעלי אומנויות שונות‪,‬‬
‫ההבטחה של ארץ‪-‬ישראל מגיעים עד נהר פרת‪ .‬לפי תפיסתו‬
‫של שמואל‪ ,‬מגיע תחומה של ארץ‪-‬ישראל עד תרביקנה‬ ‫התארגנו בבתי״כנסת לעצמם‪.‬‬
‫השוכנת באזור דרום עיראק של ימינו‪ ,‬מקום שם היתה‬ ‫יחסם של בני ארץ ישראל ל״עולים החדשים״ מבבל היה‬
‫נשפכת זרוע של הפרת אל שלוחה של המפרץ הפרסי‪.‬‬ ‫מטבע הדברים דו״צדדי‪ .‬מצד אחד מכריז אחד מאמוראי‬
‫מקורות ערביים מוסרים כי היהודים היו נוהגים לקבור את‬ ‫ארץ־ישראל‪ :‬״אם ראית ספסלין מלאין בבליין בארץ‪-‬‬
‫מתיהם במקום זה‪ ,‬והדברים מתקשרים יפה עם מימרתו של‬ ‫ישראל צפה לרגלי מלך המשיח״)שיר השירים רבה ח‪ ,‬ט(‪.‬‬
‫שמואל‪ ,‬ומה עוד שמבחינת עיתדם נאמרו דבריו בו בזמן‬ ‫מצד שני כאשר ריש לקיש היה רואה את בני בבל מתאספים‬
‫ברחובה של עיר‪ ,‬היה אומר להם‪ :‬׳התפזרו! בימי עזרא לא‬
‫שנקבעו מעלותיה של הקבורה בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫עליתם כחומה )כולכם בבת אחת(‪ ,‬ועכשיו אתם מתאספים‬
‫מסתבר שלא כל החפצים לקבור את מקורביהם בארץ‪-‬‬ ‫כאן •יחדיו‪.‬׳ למרות שריש לקיש מתייחם בדבריו לאי‬
‫ישראל העבירום לבתי‪-‬העלמין שביישובי ארץ‪-‬ישראל‬ ‫עלייתם של יהודי בבל בימי שיבת ציון‪ ,‬עזרא ונחמיה‪ ,‬הרי‬
‫גופא‪ ,‬והיו שהסתפקו בהעברתם את הפרת‪ ,‬וככך כבר‬ ‫ברור כי הביקורת האמיתית שלו מופנית כלפי הבבליים של‬
‫השיגו את הקבורה בארץ‪-‬ישראל‪ .‬העלאת מתים לקבורה‬
‫לבית‪-‬שערים או טבריה היתה כרוכה בטילטולים‪ ,‬טרחות‬ ‫ימיו‪.‬‬
‫והוצאות‪ ,‬ומדרך הטבע נתאפשרה רק לבעלי שררה או בעלי‬ ‫אמורא ארצישראלי אחר מצהיר כי אין ללמד אגדה‬
‫מאה‪ .‬לעומת זאת העברתם של הנפטרים את נהר פרת‬ ‫לבבליים לפי שהם ״גסי רוח ומעוטי תורה״‪ .‬אחד מכינוייהם‬
‫וקבורתם מעבר לפרת מערבה צפנה בחובה את היתרונות‬ ‫של הבבליים בפי אנשי ארץ־ישראל היה ״בבלאי טפשאי״‪.‬‬
‫שבקבורה בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בלי הצורך בטילטול המת למרח­‬ ‫מובן כי אין לראות התבטאויות כאלה כפשוטן‪ ,‬אך ודאי‬
‫שיש בהם כדי לשקף הסתייגותם של בני ארץ־ישראל‬
‫קים ארוכים‪.‬‬ ‫מהבבליים שבמשך התקופה הלכה ודבקה בהם יוהרה הן‬
‫מסורת תלמודית על הלווייתו של רב מתקשרת לאזור‬ ‫בשל אמונתם בטהרת ייחוסיהם‪ ,‬הן בשל התפתחות חיי‬
‫נוסף של קבורה מעבר לפרת מול מקומה של פומבדיתא‪.‬‬ ‫התורה בבבל‪ ,‬כשזו הולכת ותופסת את מקומה של ארץ‪-‬‬
‫באותו אזור נמצאו שרידי מצבות יהודיות במקום הקרוי‬
‫ג׳וכ׳א‪ ,‬השוכן ממערב לפרת‪ ,‬ושהפך מאוחר יותר לבית‪-‬‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫קברות ערבי‪ .‬רמז לקבורת מתים באזור זה ניתן למצוא גם‬ ‫בנושא אחד היתה לארץ־ישראל מעלה ברורה על בבל‪,‬‬
‫בתשובה של רב האי גאון המזכירה את הנוהג של הבאת‬ ‫והוא ביתרונה של הקבורה בתחומיה‪ .‬חשיבותה של הקבו­‬
‫מתים מבבל לקבורה מעבר לפרת‪ .‬בהקשר לכך מזכיר רב‬ ‫רה בארץ‪-‬ישראל הועלתה בראשית תקופת האמוראים‪.‬‬
‫האי מקום קבורה כזה השוכן בשטח המדברי שממול‬ ‫באותם ימים היתה ארץ‪-‬ישראל שרויה במשבר כלכלי קשה‬
‫לפומבדיתא‪ .‬מעניין לציין‪ ,‬כי רב האי גאון עוסק בתשובתו‬ ‫עקב האנארכיה ששררה אז בשלטון הרומי‪ .‬חכמים ביקשו‬
‫בשאלה אם מותר להעתיק מתים שכבר נקברו בבית‪-‬‬ ‫למנוע ירידה באמצעות ההבטחה שכל הנקבר בארץ‪-‬ישראל‬
‫העלמין שביישובם אל מעבר לפרת‪ ,‬והוא מבחין לעניין זה‬ ‫יתכפרו עוונותיו‪ ,‬ויעמוד לתחיית המתים ללא צער גילגול‬
‫בין עצמות גברים שראוי להעתיקן ממקומן לעצמות נשים‬ ‫מחילות‪ .‬ספק הוא עד כמה הצליחו חכמים לבלום את‬
‫שאין הדבר נאה לעשות כך‪ ,‬אם‪-‬כי במקרה שמדובר ב״אשה‬ ‫הירידה בטיעונים אלה‪ ,‬אולם ברור הוא כי הם גרמו לתופעה‬
‫חשובה״ ניתן להעתיקה ממקומה ולהעביר את גווייתה אל‬
‫מעבר לפרת‪ .‬מעדותו של רב האי גאון ניתן להסיק‪ ,‬כי נוהג‬ ‫מפת בבל‬
‫הקבורה מעבר לפרת מערבה נמשך גם בימיהם של הגאו­‬
‫נים‪ ,‬והיה קיים עוד בראשיתה של המאה האחת‪-‬עשרה‬

‫לספירה‪.‬‬
‫מתברר אפוא כי שאלת תחומי בבל‪ ,‬כמו גם מקום הגבול‬
‫בין בבל לבין גבולות ההבטחה של ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬העסיקה‬
‫הרבה את אבותינו בתקופת התלמוד‪ .‬קביעת מקומו המדוייק‬
‫של קו הגבול היתה מכרעת לגבי שאלות הלכתיות מרכזיות‬
‫החל בשמירה על טהרת היוחסין לצורך נישואין‪ ,‬וכלה‬
‫בקביעת מקום הקבורה לשם הימנעות מצער גילגול מחי­‬
‫לות‪ .‬בכל אלה הניע את החכמים שעסקו בדבר לא רק‬
‫הצורך בקביעת תחומי בבל לגבי הלכה זו או אחרת‪ ,‬אלא‬
‫גם הנסיבות המדיניות של תקופתם כמו גם יחסם לבני‬
‫ארץ‪-‬ישראל וגישתם לנושא העלייה לארץ‪ ,‬או קליטת‬

‫היורדים הימנה לבבל‪.‬‬