Page 4 - etmol 50

‫ולכן נאחזו כבעוגן־הצלה בשאלות מונטיפיורי‪ .‬בהגיע מכתבו‬ ‫בט״ו באב תרל״ד )‪ (1874‬שלח השר מכתב זהה לחכם־‬
‫נערכו אסיפות תיונים‪ ,‬והחל מט״ו באלול תרל״ד ועד מחצית‬ ‫באשי‪ ,‬הרב הראשי הספרדי בירושלים‪ ,‬לקהילות השונות‬

‫חשון תרל״ה נשלחו המכתבים שנכללו בחוברת‪.‬‬ ‫בירושלים ולאישים במספר ערים‪.‬‬
‫הרוב התיעו שהם תומכים בעבודת״האדמה או שהם נכונים‬ ‫ואלה הם עיקרי המכתב‪ ,‬שהתפרסם אחר־כך גם בעתונים‬
‫לצאת בעצמם לכפר‪ ,‬אך היו גם שהתנגדו לכך בטענות שונות‪-‬‬ ‫עבריים‪ :‬״כאשר נודעתי גם בשנה זו מגודל לחצכם‪...‬‬
‫שיהודים לא מסוגלים לעבודה בשדה‪ ,‬שיש סכנה לחקלאים מצד‬ ‫גמרתי בדעתי לנסות בפעם השלישית להיטיב מצבכם‬
‫שודדים‪ ,‬או שבכפר יתרחקו המתיישבים ממילוי מצוות הדת‪.‬‬ ‫על־ידי עבודת האדמה‪ ,‬חרושת המעשה ומסחר וקנין‪ ...‬אולי‬
‫אלו הציעו פתיחת בית־יתומים ללימוד מלאכה )בצפת(‪,‬‬ ‫עתה‪ ,‬לרגלי שינוי הזמן והסרת סיבות המניעות‪ ,‬יצליח ד׳‬
‫בית״ספר ומוסדות קהילה )ביפו(‪ ,‬בתים )בירושלים( או‬ ‫חפצי בידי להעיר ולעורר לבות אחב״י)אחינו בני ישראל(‬
‫אוהבי שערי ציון לקום לעזרתכם בעזר מתמיד וקיים ברצות‬
‫הלוואות נוחות לסוחרים‪.‬‬ ‫ה׳ דרכנו‪ .‬לזאת איפוא ערוכה בקשתי אליכם עוד הפעם‬
‫להודיעני באר היטב מחשבותיכם ודעתכם בענין הנכבד‬
‫מדריכים ערבים‬ ‫הזה‪ .‬הורוני נא הדרך היותר ישרה ומוכשרת להטיב מצבכם‬

‫כמה מאלה שכתבו בזכות החקלאות דיברו על צורך לקבל‬ ‫הנורא״‪.‬‬
‫הדרכה ממומחי חקלאות‪ ,‬גם ערבים‪ ,‬המכירים את תנאי הארץ‪,‬‬ ‫תשובות רבות נשלחו מהארץ ופרטים אודותיהן נתפרסמו‬
‫והם הביאו את דוגמת הגרמנים ‪ -‬ה״טמפלרים״ שהתיישבו‬ ‫בעתונות היהודית בארץ ובגולה‪ .‬היכן הם המכתבים הללו?‬
‫בחיפה וביפו והצליחו‪ .‬מירושלים מסרו כמה מהכותבים‪ ,‬כי‬ ‫אנו מכירים היטב את המכתבים הרבים ששלחו יהודי הארץ‬
‫בשנים האחרונות הם מעבדים בבקעת הירדן המזרחית כ״‪750‬‬ ‫למונטיפיורי בעת ביקוריו הקודמים‪ .‬הם שמורים בארכיון‬
‫דונם שקנו מהבידואים‪ .‬בפיהם שבח רב‪ ,‬בניגוד למקובל‪,‬‬ ‫בלונדון‪ ,‬אך מכתבי ‪ 1874‬אינם ביניהם‪ .‬זו הסיבה שכמעט‬
‫לבידואים‪ ,‬שלא יפגעו במתיישבים על אדמה שהממשלה‬
‫התורכית מציעה למכור ליד יריחו וקרויה ״דועזנה של יריחו״‪.‬‬ ‫לא נעשה בהם עד״כה שימוש לחקר תולדות הארץ‪.‬‬
‫אם יירכשו השטחים אפשר יהיה להשפיע על התורכים להציב‬ ‫והנה מתברר‪ ,‬כי קיימת חוברת מתורגמת לאנגלית של‬
‫משמרות על דרך ירושלים־יריחו‪ ,‬כמו שכבר עשו בין ירושלים‬ ‫אותם מכתבים אבודים! היא הוצאה ב״‪ 1874‬על״ידי ״מוע­‬
‫צת שליחי הקהילות״ באנגליה‪ .‬יש שם ‪ 17‬מכתבים מירוש­‬
‫ויפו‪.‬‬ ‫לים‪ ,‬אחדמיפו‪ ,‬ששה מצפת‪ ,‬שנים מטבריה‪ ,‬אחד מפקיעין ואחד‬
‫על מכתב אחר חתמו ‪ 125‬אנשים מירושלים שהודיעו‪ ,‬כי הם‬ ‫מחיפה‪ ,‬עליהם חתומים מאות איש‪ .‬הקרקע באותו זמן היתה‬
‫מוכנים לעבוד בחקלאות או בכל עבודה אחרת‪ .‬למכתב הוסיפו‬ ‫מוכשרת יותר מבעבר להציע ליהודי הארץ התיישבות‬
‫דברים יוצאי אוסטריה‪ ,‬שבארצם פיקחו על חוות כפריות ועתה‬ ‫חקלאית‪ .‬בכמה מערי״הארץ היו כבר אגודות להתיישבות‬
‫הם רוצים להדריך ולעזור בעבודת חקלאות בארץ‪ .‬אנשים‬ ‫והצעת מונטיפיורי באה להם בזמן הנכון‪ .‬בירושלים פעלה אז‬
‫נוספים כותבים כי עיבדו אדמה בחוץ לארץ והם מוכנים לעשות‬ ‫אגודת ״פתח תקוה״ שחשבה בתחילה להתיישב ליד יריחו‪.‬‬
‫זאת גם בארץ‪ .‬שלושים איש כותבים‪ ,‬כי הם אינם צריכים‬ ‫בצפת פעלה אגודה בראשות אלעזר רוקח‪ .‬בטבריה פעלה קודם‬
‫הדרכה וכי המרץ שלהם טוב מכל בתי״ספר חקלאיים‪ .‬הם‬ ‫לכן אגודה בראשות שמעון ברמן‪ ,‬וסמוך לתקופת משלוח‬
‫מבקשים אדמה בסביבת ירושלים ואומרים‪ ,‬כי יצטרכו‬ ‫המכתבים עמד הרב שניאורסון בראש האגודה‪ .‬מחברון לא‬
‫לשוורים‪ ,‬למכשירים חקלאיים ולעזרה בבניית בתים‪ .‬הם‬ ‫נדפסו מכתבים בחוברת‪ ,‬אך זמן קצר לאחר הופעתה הודיעו‬
‫מדגישים שאין לעבד את האדמה במשותף‪ ,‬אלא לתת לכל איכר‬ ‫יהודי חברון למונטיפיורי על כפר שהוצע למכירה ליד‬

‫את חלקתו‪ ,‬ואז ידאג לשיבוחה ולטיובה‪.‬‬ ‫בית־גוברין וביקשו לרכשו‪.‬‬
‫‪ 13‬גרי־צדק מירושלים הודיעו שגם הם מוכנים לכל עבודה‪.‬‬ ‫יותר ויותר אנשים ביקשו עזרה לצאת ממשטר ה״חלוקה״‬