Page 17 - etmol 50

‫נקיון ומוסר‬ ‫כי ספרות מסוג זה היא ספרות קלוקלת ובלתי״חינוכית‬
‫עד״כדי״כר שאחד הסופרים כתב ב״‪ :1932‬״האם כל זה לא די‬
‫בן‪-‬ישראל עצמו תיאר במכתב ארוך את נסיבות הופעתה‬ ‫שיוכרז חרם‪ ,‬שתתחיל מלחמת השמד כנגד כדורי הרעל‬
‫של ספריית ״הבלש״‪ ,‬ואת פגישתו עם הסופר אביגדור‬ ‫האלה‪ ,‬שבהם מרעילים את ילדינו‪.‬״ הילדים מתעוררים‬
‫המאירי‪ ,‬לו נתן לקריאה את הבלש הראשון‪ ,‬שכתב בשם‬ ‫באישון לילה ‪ -‬כותב אותו סופר ‪ -‬אחרי קריאת ה״בלש״‪,‬‬
‫״כשזיעה קרה מכסה את גופם מפחד החלומות המבעיתים‪.‬״‬
‫״הרצח המסתורי״‪.‬‬ ‫הצורך בהתגוננות ובהתנצלות היה בין הגורמים שהובי­‬
‫באתי להמאירי ואמרתי לו‪ :‬אשתדל לשמור על נקיץ‬ ‫לו בסופו של דבר להימנעותם של סופרים מקוריים מכתיבה‬
‫ומוסר בסיפורים ובעלילות‪ .‬לפי עצתו של המאירי נמנעתי‬ ‫של ״ספרות קלה״‪ ,‬ולהשתלטותה של הספרות המתורגמת‬
‫תמיד מלתאר את פרטי זוועת הרצח‪ .‬הסתפקתי במה שקרה‬ ‫על ספרות זו‪ .‬גם כאשר נכתבה ספרות מקורית עממית‪,‬‬
‫והתרכזתי על פענוח המסתורין‪ .‬״הרצח המסתורי״ למשל‬ ‫שלטה בה הנטייה‪ ,‬בתקופה מאוחרת יותר‪ ,‬להציגה כספרות‬
‫היה בנוי על ״רצח בלי רוצח״‪ .‬הבלש הצליח להוכיח כי‬
‫מתורגמת‪.‬‬
‫הנרצח מת מפגיעת מיתיאוריט)שביט( מן השמים‪.‬‬ ‫תחילתה של הספרות הבלשית הארץ״ישראלית ב־‪.1931‬‬
‫המאירי אימץ את ידי וגם כתב הקדמה לסיפור הראשון‬ ‫אלכסנדר מוזס‪ ,‬בעל בית דפוס ותיק בתל אביב מאז ‪,1927‬‬
‫ואז מצאתי מדפים בשם אלכסנדר מוזס שנתן בי אימון ונתן‬ ‫הוא שאיפשר את הוצאתן לאור של החוברות הבלשיות‬
‫לי אשראי‪ ,‬והדפים את החוברת הראשונה‪ .‬לפני שכתבתי‬ ‫הראשונות‪ .‬הוא מימן‪ ,‬ולפי גירסתו אף יזם‪ ,‬את הדפסתה‬
‫את הסיפור הראשון החלטתי כי טוב יהיה אם אוכל ליצור‬ ‫של ״ספריית הבלש״‪ .‬מוזם סיפר לנו שהרעיון להוציא‬
‫את הגיבור הראשי לאו דווקא על רקע הדמיון כי אם לקחתו‬ ‫חוברות אלה בא לו מידידו משה גבעולי)קריבושין( שפיר־‬
‫מן החיים‪ .‬פניתי לדוד תדהר‪ ,‬שבאותו זמן עזב את משטרת‬ ‫סם על דפי המוסף הספרותי של עיתון ״הארץ״ בעריכת‬
‫פלשתינא ופתח משרד חקירות פרטי‪ .‬הסברתי לו כי אין לו‬ ‫אברהם שלונסקי סיפורים בהמשכים על רקע ארץ״ישראלי‪.‬‬
‫מה להפסיד וכי זה יתן לו פרסומת‪ .‬הוא נתן לי בכתב רשות‬ ‫אלכסנדר מוזם רכש גלופות לשערי החוברות מהוצאת‬
‫״קיסטון״ בלונדון‪ ,‬שעסקה במכירת גלופות למו״לים‬
‫להשתמש בשמו‪.‬‬ ‫שונים‪ .‬היו מקרים שהגלופות אכן התאימו לעלילת הספר‪,‬‬
‫החוברת הראשונה נמכרה ב‪ 400-‬טפסים‪ .‬כעבור שבוע‬
‫פרסמתי עת סיפור והוא נמכר ב‪ 1000-‬טפסים וגם הסיפור‬ ‫והיו מקרים שהקשר ביניהן היה מקרי בלבד‪.‬‬
‫הראשון נחטף כולו‪ .‬כאשר הגעתי לחוברת הרביעית ‪-‬‬ ‫לפי עדותו של תדהר‪ ,‬המופיעה באוטוביוגרפיה שלו‬
‫״בשירות המולדת״‪ ,‬באה היוזמה לכתיבת הבלשים משלמה‬
‫הדפסתי כבר ‪ 2500‬חוברות וכאלפיים נמכרו מכל הוצאה‪.‬‬
‫באותו זמן בא אלי תדהר תרש ממני כי אשתפו בעסק‪.‬‬ ‫בן ישראל)גלפר(‪:‬‬
‫מיד התחיל להזמין סיפורים מסופרים שונים‪ ,‬ומכיוון שהת­‬ ‫״אחרי שחזרתי ממצרים לארץ )‪ ,(1932‬פנה אלי ידידי‬
‫חיל לאסוף גם מתעות לפרסום בחוברות ‪ -‬החל העסק‬ ‫העיתונאי רב הכשרון‪ ,‬שלמה בן־ישראל )גלפר(‪ ,‬בהצעה‪,‬‬
‫לפרוח‪ .‬תדהר פיזר כספים ביד רחבה כדמי קדימה לשכר‬ ‫כי נוציא בשותפות ״ספריה בלשית״ שתהיה מאלפת ומע­‬
‫סופרים‪ .‬הוא הזמין למשל סיפור מעזמות ‪ -‬עתונאי מוכשר‪,‬‬ ‫ניינת כאחת‪ ,‬ביחוד בשביל הנוער‪ ,‬שלא יזדקק לספרות זו‬
‫אך ללא כשרון ספרותי לבלשות‪ .‬אורי קיסרי‪ ,‬שלונסקי‬ ‫בלועזית דווקא‪ .‬מכיון שהייתי עסוק בעבתת משרדי לחקי­‬
‫ואחרים קיבלו דמי קדימה ושמותיהם הופיעו בחוברות‬ ‫רות פרטיות‪ ,‬יעסוק הוא‪ ,‬גלפר‪ ,‬בהוצאה‪ .‬התנאים; עלי‬
‫כסופרי העתיד בסדרת הסיפורים‪ .‬אינני זוכר מי ומי היו‬ ‫לתת את שמי‪ ,‬את תמונתי על שער החוברות וכמו‪-‬כן‬
‫הסופרים‪ .‬אני יתע רק כי היחידי שמילא את ההבטחה היה‬ ‫תמצית ממקרים שקרו בימי שירותי במשטרה‪ .‬הסכמתי‬
‫אורי קיסרי‪ ,‬וכאשר קיבלתי את כתב‪-‬היד סירבתי להדפיסו‬
‫להוצאה זו‪.‬״‬
‫ספרית יהבלשי כ>‬

‫“תער ־‪-‬ה‪T‬ד•מים‬

‫הבלש הואיא את ארדמאן טן התדר‬
‫)עמת ‪5‬‬

‫‪17‬‬