Page 104 - Peamim 136
P. 104

‫לטענת ז'וליה קריסטבה ביסוד המושג בזות (‪ )abjection‬עומד הגוף‬
‫כמערכת של הבזות‪ .‬סמלים של חוץ ופנים מנוהלים על פי משטר של איסורים‬
‫המכוננים את הסדר הסמלי‪ :‬מה טהור‪ ,‬ומה טמא; מה נשאר בתוך המערכת‪,‬‬

                                               ‫ומה מופרש ומנודה מתוכה‪141.‬‬
‫היולדת והמת שניהם טמאים בשלב הראשון‪ ,‬אך המיילדת נשארת טהורה‬

              ‫במגעה עם היולדת‪ ,‬ורוחץ המתים הופך לטמא במגעו עם המת‪.‬‬
‫טקסי ראשית החיים וטקסי קץ החיים יוצרים שיח ואשכולות משמעות‬
‫בין קטגוריות בינאריות של חיים ומוות‪ ,‬גבר ואישה‪ ,‬הבאה ולקיחה‪ .‬בטקסים‬
‫הקטגוריות מיד ממוצעות ומותמרות להבניה היברידית מחודשת בתפיסתם‬

                                           ‫התרבותית של יהודי אפגאניסתאן‪.‬‬
‫בשלבים ספיים אלו של טקסי מעבר שלובים יסודות של קומיוניטאס ואנטי–‬
‫קומיוניטאס‪ .‬בטקסי המוות נקל להבחין בקומיוניטאס‪ ,‬ואילו בטקסי הלידה ‪-‬‬
‫בשמונת ימי הלידה שעד הברית של יילוד זכר‪ ,‬ולאחר מכן במשך ארבעים‬
‫הימים לאחר הלידה ‪ -‬ניכרים יסודות ברורים של אנטי–קומיוניטאס‪ .‬יסודות‬
‫אלה של אנטי–קומיוניטאס באים לידי ביטוי בפונקצייה שממלאה שומרת‬
‫היילוד‪ ,‬היוצרת שיח של מאבק חתרני וגלוי בין האישה היולדת והמניקה לבין‬
‫שומרת היילוד‪ ,‬הפועלת על פי תפיסתם של רוב הגברים המגולמת ב ִאמרה‬

                               ‫'גדולה החרפה להיקרא אב לבן נגוע שדים'‪142.‬‬
‫בטקסי ראשית החיים וטקסי קץ החיים של יהודי אפגאניסתאן היו גלומים‬
‫אשכולות סמליים אשר הצפינו באופן חד–ערכי איכויות של התחלה ואיכויות‬
‫של סוף‪ ,‬ואשר הבנו את תפיסתם הפילוסופית‪ ,‬הרוחנית והדתית של בני‬
‫הקבוצה‪ .‬תפיסה זו באה לידי ביטוי במתן משמעות לחיי הפרט בתוך הקבוצה‪,‬‬
‫ובמתן משמעות לחיי הקבוצה היהודית במערך גדול יותר של קבוצות אתניות‬

 ‫מוסלמיות שאכלסו את אפגאניסתאן במחצית הראשונה של המאה העשרים‪.‬‬

                                              ‫‪ 1	 41‬קריסטבה‪ ,‬עמ' ‪.12-1‬‬
                                                ‫‪ 1	 42‬יהושע–רז‪ ,‬עמ' ‪.390‬‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 6‬ת ש ע " ג ) ‪103‬‬
   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109