Page 103 - Peamim 136
P. 103
איכויות של שפע ,שמחה ופריון; היולדת היא בעלת איכות של טומאה ,ואיכות
זו אינה מועברת למיילדת.
שלב א ,טרם הלידה :אישה הרה טהורה ( ,)+מיילדת טהורה ( ,)+יילוד
טהור (.)+
שלב ב ,אחרי הלידה :יולדת טמאה ( ,)-מיילדת טהורה ( )+יילוד ניטרלי
(.)0
המצב השני :המפגש במקום רחצת המת ,בחדר המת או באוהל בחצר ,בזמן
קץ החיים על הציר הליניארי ,יוצר מופע של לקיחה (רוחץ המתים לוקח) בעל
איכויות של חסך ,עצבות ועקרות; המת לאחר הרחצה הוא בעל איכות של
טהרה ,ואיכות זו אינה מועברת לרוחץ המתים.
שלב א ,טרם הרחצה :המת טמא ( ,)-רוחץ המתים טהור (.)+
שלב ב ,אחרי הרחצה :המת טהור ( ,)+רוחץ המתים טמא (–)
המצב השלישי :מפגשים הנמדדים על פני שמונה ימים .כל שעה נתונה
נמדדת בין הציר הסינכרוני לדיאכרוני ,בין המקום לזמן .כל מפגש יוצר אניגמה
בין החיים למוות .הפוטנציאל של מופע ההבאה ושל מופע הלקיחה עשוי
להתממש בכל שעה ששומרת היילוד מאבחנת את היילוד .עד הכרונוטופוס
בעל איכות הּ ְפסיקה :יילוד טהור לחיים ,יילוד טמא למוות.
שלב א ,לאחר הלידה :התינוק ניטרלי ( ,)0שומרת היילוד טהורה (.)+
שלב ב ,בתום שמונה ימי התצפית:
התינוק מאובחן טהור ( )+מצטרף לחיים;
התינוק מאובחן טמא ( )-מצטרף למתים.
בשני המצבים שומרת היילוד נותרת טהורה (.)+
על פי מרי דגלס חוקי טהרה וטומאה של חברות מפורשים בתור סמלים
שמגדירים את גבולות החברה 139.הגדרת הגבולות של החברה בכללה ושל
קבוצה אתנית קטנה בתוכה ,כמו במקרה של יהודי אפגאניסתאן ,מאפשרת
הבניה קוסמולוגית וחברתית שבגבולותיה יש חיים ,ושמעבר לגבולותיה מקנן
המוות -מוות גשמי של היהודים כקהילה ,ומוות רוחני כמאמיני הדת היהודית.
בתוך גבולות אלו קיימות על פני השטח נורמות מגדריות באשר לתפקידה של
האישה במערך הביתי והקהילתי ובאשר לתפקידו של הגבר במערך זה .מתחת
לפני השטח קיימים יסודות חתרניים ,בעיקר של הנשים ,היוצרות מובלעת
בעלת כוח ושליטה המשתיתה סדר משלה בבית ובקהילה140.
139דגלס ,עמ' .67-33 102
1 40יסודות מגדריים חתרניים היו גם בקהילה המוסלמית בצפון
אפגאניסתאן .ראו :שלינסקי.
צילה זן־בר צור /לידה ומוות במעגל החיים
