Page 20 - etmol_138

‫שטר עשר לירות של בנק לאומי בחתימת הופיין וברט‬ ‫יחסים תקינים ופוריים‪ ,‬שנמשכו שנים‬
‫רבות‪ .‬ברט למד מהר את ענייני‬
‫על מנת להכניס את שטרי אפ״ק‬ ‫רשויות המדינה שבדרך‪ .‬הוא החליט‬ ‫הבנקאות‪ ,‬והוכיח את עצמו‪ .‬כאשר‬
‫למחזור‪ ,‬היה צורך בהסכם רשמי בין‬ ‫להדפיס אותם בחו״ל — הן כדי שלא‬ ‫הופיין נבחר שוב ליו״ר מועצת‬
‫הבנק לבין ממשלת ישראל‪ .‬הצדדים‬ ‫לפעול כנגד שלטונות המנדט והן‬ ‫המנהלים ב־‪ ,1947‬נתמנה ברט למנהל‬
‫ניהלו מו״מ בשאלות העקרוניות‬ ‫משיקולים טכניים — ובחר בבית‪-‬‬
‫והכלכליות הנובעות מן הנושא במ­‬ ‫הדפוס האמריקני ״אמריקן בנק‪-‬נוט״‪.‬‬ ‫כללי״‪.‬‬
‫שך שישה שבועות‪ ,‬מ‪ 1-‬ביולי‬ ‫גם מנהלי גוף זה‪ ,‬אגב‪ ,‬התלבטו‬ ‫במקביל להתקדמותו בבנק‪ ,‬המשיך‬
‫‪ . 1948‬הפתרונות גובשו לאמנה בין‬ ‫בשאלות הנובעות מהנפקת שטרות‬ ‫הופיין בפעילותו הציונית‪ ,‬ועד מהרה‬
‫הבנק למדינה‪ ,‬שנחתמה ב‪ 16-‬באו­‬ ‫עבור מדינה שאינה קיימת‪ ,‬ולבסוף‬ ‫יצר קשר הדוק בין עבודתו העיסקית‬
‫גוסט ‪ 1948‬ועמדה בתוקפה למשך‬ ‫הוחלט שעל השטרות יודפס בנפרד‬ ‫לבין פעילותו הציבורית‪ .‬לשם מימון‬
‫שלוש שנים )בתום התקופה הוקם‬ ‫שהשטרות הם הילך חוקי‪ ,‬ובאופן‬ ‫פעולות ה״הגנה״‪ ,‬הוקמו ״כופר היי­‬
‫בנק ישראל(‪ .‬במקביל‪ ,‬הודיעה המ­‬ ‫שוב״ ו״מגבית ההתגייסות״‪ .‬ברט היה‬
‫משלה על כינון הלירה הישראלית‪,‬‬ ‫פורמלי — לא בידי אותו מדפיס‪.‬‬ ‫מחברי נשיאות הגוף הראשון‪ ,‬ועמד‬
‫ועל מתן מעמד של הילך חוקי‬ ‫הוצאות ההדפסה של שטרות בערך‬ ‫בראשו של השני מיום הקמתו‪ .‬בעי­‬
‫לשטרי אפ״ק — שהיו נקובים‬ ‫נקוב כולל של ‪ 20‬מיליון לא״י‪ ,‬היו ‪20‬‬ ‫דודו‪ ,‬העמיד בנק אפ״ק לרשות‬
‫בלירה ארצישראלית‪ ,‬המטבע שבוטל‬ ‫אלף דולר‪ ,‬והופיין דאג לקבל הבטחה‬ ‫״מגבית ההתגייסות״ מקדמות בערבות‬
‫באותה הודעה עצמה‪ .‬הציבור הנל­‬ ‫של הסוכנות היהודית לכסותן‪ .‬ב‪19-‬‬ ‫הסוכנות היהודית‪ ,‬ועם פרוץ מלחמת‬
‫הב הסתער על תחנות ההחלפה‪,‬‬ ‫באפריל ‪ 1948‬הזמין הופיין את‬ ‫השיחרור — העניק לה הלוואת ענק‬
‫והמיר תוך שבועות בודדים את‬ ‫השטרות‪ ,‬בערכים של חצי לא״י‪,‬‬ ‫במושגים לאותם ימים — ‪ 2.5‬מיליון‬
‫לירה אחת‪ 5 ,‬לא״י‪ 10 ,‬לא״י ו‪50-‬‬ ‫לירות ארצישראליות‪ .‬בנקאי ״שפוי״‬
‫שטרי המנדט בשטרי אפ״ק‪.‬‬ ‫לא״י — אותו מטבע של ימי המנדט‪.‬‬ ‫לא היה נותן הלוואה כזו למימון‬
‫בכל אותם ימים סוערים‪ ,‬המשיך‬ ‫השטרות התחילו להגיע ארצה ברא­‬ ‫מלחמתי‪ ,‬במיוחד כאשר סיכוייו הצ­‬
‫בדט לעמוד בראש אפ״ק לצידו של‬ ‫שית חודש יולי‪ .‬היה זה‪ ,‬כמובן‪ ,‬לאחר‬ ‫באיים של הלווה נראים )כפי שנראו‬
‫הופיין‪ .‬כשם שהשניים חתמו בצוותא‬ ‫הכרזת העצמאות‪ ,‬אך מבחינה מוניט­‬
‫על שטדי הבנק‪ ,‬הם חתומים בשמו גם‬ ‫רית לא היה חלל‪ :‬הלירה המנדטורית‬ ‫אז סיכויי היישוב( נמוכים למדי‪.‬‬
‫על האמנה עם הממשלה‪ .‬ברט עמד‬ ‫נותרה בתוקף )בדומה לכל יתר חוקי‬ ‫במסגרת ההכנות להקמת המדינה‪,‬‬
‫ליד עדש לידתה של המערכת המו­‬ ‫המנדט‪ ,‬פרט לחוקי ״הספר הלבן״(‪.‬‬ ‫עלתה בסוף ‪ 1947‬שאלת המטבע —‬
‫ניטרית הישראלית‪ ,‬המציינת את שנת‬ ‫השטרות היו חסרי הדר‪ ,‬ובוודאי‬ ‫מי ינפיק אותו וכיצד‪ .‬בנוסף לבעיות‬
‫היובל לקיומה בהפיכת השקל למטבע‬ ‫שלא התאימו להרגשת הראשוניות‬ ‫של המלחמה שהשתוללה החל מכ״ט‬
‫בר‪-‬המרה‪ ,‬חבר במשפחת המטבעות‬ ‫והתרוממות הרוח של מקימי המדינה‪.‬‬ ‫בנובמבר בכל רחבי הארץ‪ ,‬בנוסף‬
‫ואולם‪ ,‬הנהלת אפ״ק עצמה הסבירה‬ ‫לשאלה הבלתי‪-‬פתורה עדיין של שם‬
‫המובילים בעולם‪.‬‬ ‫במסמך בן הזמן‪ :‬״שם המדינה לא‬ ‫המדינה המתוכננת‪ ,‬עמדה על הפרק‬
‫היה ידוע בעת שהשטרות הוזמנו‪.‬‬ ‫גם הסוגיה כיצד להנפיק מטבע —‬
‫הגות דתית‬ ‫עצם העובדה כי המדינה תוקם‬ ‫סימן בולט של ריבונות — בעוד‬
‫בצורתה הנוכחית‪ ,‬לא היה דבר‬ ‫השלטון בארץ נתון עדיין בידי ממש­‬
‫במקביל לפעילותו הכלכלית והצי­‬ ‫מוחלט באותו הזמן‪ .‬ממשלה לא‬
‫בורית‪ ,‬החל ברט כבר ב‪ 1920-‬בפעי­‬ ‫היתה‪ ,‬תוכניות בקשר למשטר המו­‬ ‫לת המנדט‪.‬‬
‫לות ספרותית ענפה‪ .‬באותה שנה‪ ,‬כתב‬ ‫ניטרי של מדינת ישראל לא היו‬ ‫כיום לא ברור‪ ,‬מיהו אשר העלה‬
‫את ספרו ״אורתודוכסיה ציונית״‪,‬‬ ‫במציאות‪ ,‬לא אצל הסוכנות בארץ‬ ‫לראשונה את הרעיון שבנק אפ״ק הוא‬
‫ובשנים הבאות כתב מאמרים בעיתוני‬ ‫ולא אצל יועציה באמריקה‪ .‬לא היתה‬ ‫שינפיק את המטבע העברי החדש‪.‬‬
‫התנועה הציונית ותנועת המזרחי‪,‬‬ ‫אפוא כל אפשרות אחרת מלהניח‪ ,‬כי‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬הרעיון הושמע לראשונה‬
‫חיבר חוברת לנוער על תפקידי קרן‬ ‫לעת עתה יש להמשיך ביחידה ובשם‬ ‫כבר באוקטובר ‪ ,1947‬עוד לפני‬
‫היסוד‪ ,‬והעלה על הכתב דברי הגות‬ ‫׳לידה ארץ‪-‬ישראלית׳‪ .‬כל זה בא לידי‬ ‫הצבעת החלוקה באו״ם‪ ,‬אך ההכנות‬
‫בנושאי דת ואמונה‪ .‬חיבורי ההגות הם‬ ‫ביטוי בנוסח של שטרי הבנק כמו‬ ‫המעשיות החלו רק לקראת ההכרזה‬
‫עצמה‪ .‬עצם הרעיון של מטבע חירום‪,‬‬
‫שהם עכשיו‪ .‬אין לזה עצה״‪.‬‬ ‫כותב פרופ׳ אפרים קליימן בהיסטוריה‬
‫הרשמית של בנק לאומי‪ ,‬לא נראה‬
‫להופיין הזהיר והשמרן‪ ,‬אשר כתב‬
‫בדצמבר ‪ 1947‬לברט ממקום שהותו‬
‫בלונדון‪ :‬״ידידי חושבים שאני איטי‬
‫ומאובן בעניינים הנוגעים למטבע‪.‬‬
‫דעתי היא שדמיון והמצאה‪ ,‬מרץ‪,‬‬
‫חזון ׳ושאר תכונות יפות׳‪ ,‬מסוכנות הן‬
‫בתחום זה; ושאי‪-‬עשיית דבר היא‬
‫ברוב המקרים מדיניות טובה כמו של‬

‫עשיית משהו״‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בלחץ האירועים הדרמטיים‬
‫בארץ‪ ,‬שינה הופיין כבר בפברואר‬
‫‪ 1948‬את דעתו‪ ,‬ותמך בהנפקת שט­‬
‫רות חירום בידי בנק אפ״ק עבור‬

‫‪20‬‬