Page 17 - etmol_138

‫שתי פ^ישות‬
‫‪;*D‬־־■ ^ע□ הנסיר‬

‫הנסיו אקסל תונטה תתנו ״מגילת סן־נגיקלה״ נפגש‬
‫עם פלמ״חאים המלווים אוניית נשק ב־‪ • 1948‬תעגל‬

‫שנסגר לאתו ‪ 30‬שנה‬

‫הנסיך אקסל מרנטה‬ ‫מאת ברוך תירוש‬

‫מונטה‪ .‬שוטטנו בעיירה הקסומה‬ ‫על משאיות שהובילו את הנשק‬ ‫בשלהי חודש יוני ‪ 1948‬הגיעה‬
‫ועלינו למרומי ״אנה קאפרי״ בפיתולי‬ ‫למחנה שרונה בפאתי תל אביב‪ ,‬שם‬ ‫לחופי תל אביב האניה ״מאסטרלה״‬
‫דרך מעל תהומות שלא ראינו כמותן‬ ‫עסקו מאות חיילים ונשקים בהסרת‬ ‫עמוסה בנשק צ׳כי — עשרת אלפים‬
‫מעולם‪ .‬לפתע‪ ,‬באחת מסימטאות‬ ‫ה ״גריז״ ובהכנה מזורזת של כלי‬ ‫רובים‪ 2,500 ,‬מקלעים‪ 500 ,‬מכונות־‬
‫״אנה קאפרי״ נתקלתי בשלט נחושת‬ ‫יריה כבדות מסוג ״בזה״ ו־‪ 45‬מיליון‬
‫קטן ועליו המלים ״וילה סן מיקלה״‪.‬‬ ‫הנשק להעברה לחזית‪.‬‬ ‫כדורים‪ .‬המטען היקר והחיוני שיועד‬
‫רעד עבר בגופי ונזכרתי בשעות‬ ‫יהודה פרא‪ ,‬כיום בן צור‪ ,‬ואני‬ ‫לחימוש כוחות הפריצה וטיהור הפ­‬
‫הארוכות והמרתקות שביליתי בקריאת‬ ‫שבשעתו כוניתי ״בוטרוס״ היינו‬ ‫רוזדור לירושלים‪ ,‬הועבר מצ׳כיה על‬
‫הספר האגדי בהוצאת ״אמנות״ בתל‬ ‫מיועדים לחזור לאיטליה על האניה‪,‬‬ ‫גבי דוברות בנהרות וברכבות דרך‬
‫אביב‪ ,‬שהיה מנוקד ובתרגומו של י‪.‬ל‪.‬‬ ‫ולקראת השלמת הפריקה יצאנו בח­‬ ‫יוגוסלביה ההרוסה‪ ,‬עד נמל שיבניק‬
‫שיבת ההאפלה ל״ביקור קרובים״ קצר‬ ‫הממוקם על אגם מקסים‪ ,‬ממנו הובי­‬
‫ברוך‪.‬‬ ‫וכמובן מיהרנו לקפה ״כסית״ לראות‬ ‫לה תעלה לעבר הים האדריאטי‪ .‬ליד‬
‫משכנו במצילה על השער והופיע‬ ‫האניה שעגנה למעשה במרכז העיר‬
‫שרת בחליפה שחורה; ״האם הד״ר‬ ‫את החבר׳ה‪.‬‬ ‫שוטטו כעשרים ילדים‪ ,‬יתומי מלחמה‪,‬‬
‫אקסל מונטה בבית?״ שאלנו‪ ,‬רצינו‬ ‫הלב נחמץ לידיעות על החללים‬ ‫מהם פגועים ונכים שציפו לאוכל החם‬
‫לשוחח איתו‪ .‬״הדוקטור‪ ,‬חולה מאד‬ ‫הרבים מבין חברינו‪ ,‬שנפלו בקרבות;‬ ‫שהיינו‪ ,‬מלווי האניה — יהודה פרא‪,‬‬
‫ולא יראה איש״‪ ,‬הפטיר השרת ונעל‬ ‫אך גם נהנינו לשמוע על נפלאות‬ ‫שאול ביבר‪ ,‬יונה דאבין ואני‪ ,‬מורידים‬
‫בפנינו את השער‪ .‬יהודה רצה להמ­‬ ‫הנשק החדש שהגיע ממש ברגע‬ ‫אליהם פעמיים ביום‪ .‬לאחר השלמת‬
‫שיך בטיול אך אני לא ויתרתי‬ ‫הנכון‪ .‬והנה נתגלה לנו יוחאי בן נון‬ ‫הטענת רבבות ארגזי הנשק‪ ,‬הוטענה‬
‫וצילצלתי שנית; ״אנא אמור לדוקטור‬ ‫מלוחמי ״הראל״‪ ,‬מי שהיה לעתיד‬ ‫האניה במאות טונות של לוחות עץ‬
‫שאנחנו אוהדיו‪ ,‬מירושלים‪ ,‬ארץ‬ ‫בעל אות‪-‬הגבורה ומפקד חיל‪-‬הים‪,‬‬ ‫באורח שימנע גישה למטעני הנשק‬
‫הקודש — טרה סנטה״ הכרזנו‬ ‫כשהוא מדדה על רגל חבושה בגבס‪,‬‬ ‫ויסתירם ממפקחי האו״ם שעלו על כל‬
‫באיטלקית‪ .‬השרת נעלם מאחורי הש­‬ ‫״נפצעתי בקרב על נבי סמואל״‪ ,‬הוא‬ ‫אניה שהתקרבה ארצה בכדי למנוע‬
‫ער הנעול וחזר תוך דקה‪ .‬״הדוקטור‬ ‫סיפר; למעלה משלושים מחברינו‬
‫שואל אם אתם עברים״‪ ,‬איבראי‬ ‫נהרגו בקרב הדמים‪ ,‬ואיתם גם ״פוזה״‬ ‫החדרת נשק ועולים לישראל‪,‬‬
‫באיטלקית‪ ,‬רטן השרת ואני היססתי‪:‬‬ ‫חברנו האהוב‪ ,‬שהיה המפקד‪ .‬משה­‬ ‫בהגיענו לחוף תל אביב‪ ,‬עלו על‬
‫אולי יתנער מאיתנו אם ישמע שאנחנו‬ ‫תברר שיוחאי מרותק לגבס לכמה‬ ‫הסיפון עשרות סווארים‪ ,‬בני סלוניקי‪,‬‬
‫יהודים‪ .‬מכל מקום התמלאתי אומץ‬ ‫שבועות‪ ,‬הצענו לו להצטרף אלינו‬ ‫שהרעיפו עלינו חיבוקים ונשיקות‬
‫לנסיעה לאיטליה‪ ,‬תוך שאנחנו מב­‬ ‫והחלו לפרוק במרץ את רבבות לוחות‬
‫והשבתי בחיוב‪.‬‬ ‫טיחים למפקדיו‪ ,‬זלמן פרח ויגאל‬ ‫העץ‪ ,‬אוצר יקר בעת ההיא‪ ,‬שהוטענו‬
‫השער נפתח ואנחנו צעדנו ביראת‬ ‫שתי וערב ופריקתם היתה קשה‬
‫כבוד לעבר חדר בוהק בלובן ובאור‬ ‫אלון‪ ,‬להחזירו בריא ושלם‪.‬‬ ‫ונמשכה כיומיים‪ .‬ברגע מרגש הגיעו‬
‫השמש המסנוור‪ .‬הסופר המהולל שכב‬ ‫הסווארים לארגזי הנשק ושאגות שמ­‬
‫על מיטת נזירים כשהוא מכוסה בסדין‬ ‫ביקור בקאפרי‬ ‫חה וצהלה ליוו כל מטען שהורם‬
‫לבן‪ ,‬וסביבו פסלים רומאיים ויווניים‪,‬‬ ‫מאפלת המחסנים והורד תוך מחיאות‬
‫וממול נשקף נוף הרים ותהומות ים‬ ‫הגענו לנאפולי ויצאנו בספינה לבי­‬ ‫כפיים לדוברות‪ ,‬שהוסעו אחת אחר‬
‫תכול‪ ,‬דרך גינה פראית משובצת‬ ‫קור באי קאפרי ששכיות החמדה בו‬ ‫השניה לפריקה במעגן הנמל ולהטענה‬
‫בעמודים עתיקים ופסלים אין ספור‪.‬‬ ‫התפרסמו בעולם‪ ,‬בספר ״מגילת סן‬
‫מיקלה״ של הסופר השוודי ד״ר אקסל‬
‫‪17‬‬