Page 12 - etmol_138

‫מי אנו?‬ ‫ונתן לחוויה הקיומית הסבד‬ ‫ראשיתה של המאה העשרים בהתנגשות בין שתי זהויות‬
‫ומשמעות‪ ,‬החורגים מן ה״כאן‬ ‫יהודיות‪ ,‬שגם הן התפצלו לזהויות משנה‪ :‬היהודי המסורתי‬
‫ועכשיו״‪ .‬ההשפעה המכרעת‬ ‫והיהודי המודרני‪ .‬הופעתה של תנועה לאומית יהודית‬
‫שהיתה לאתוס של תנועת‬ ‫היתה מלווה בהופעתו של ״היהודי החדש״‪ .‬האתוס‬
‫העבודה על הזהות היישובית‬ ‫המנחה של ״היהודי החדש״ היה אתוס חילוני‪ ,‬מהפכני‪,‬‬
‫הקולקטיבית באותם הימים עד קום המדינה היה הן‬ ‫שהיה מושתת על מעדכת עדכים חדשה‪ ,‬על זיקה בין‬
‫ניכדת בכך שזדמים בציונות‪,‬‬ ‫היהודי לארץ מולדתו ההיסטורית‪ ,‬על נורמות התנהגות‬
‫מאז נתפצלה זהות|!‬ ‫שהיו דחוקים מן התפיסות‬ ‫חדשות בין יהודים לבין עצמם ובין יהודים לגויים‪.‬‬
‫החברתיות ואף הפוליטיות‬ ‫״שלילת הגלות״ היתה שלילת הזהות היהודית הישנה‪,‬‬
‫שלה‪ ,‬אימצו אף הם תפיסות‬ ‫שהתגלמה בעיני מבקריה בחברה היהודית המסורתית‬
‫מאת א‬ ‫בדבר יתרון הערך של החלוץ־‬ ‫ביחסי תלות של היהודי בלא־יהודי‪ ,‬במעמד של נחיתות‬
‫בקרב החבדה הסובבת‪ ,‬ובמכלול תכונות שאפיינו את‬
‫המתיישב־הלוחם‪ ,‬וזיהו אותו‬ ‫היהודי ביחסו לעצמו‪ ,‬לחברתו‪ ,‬לסביבתו הפיסית‪ ,‬וביחסו‬
‫בדמותו של חבד הפלמ״ח‪ .‬התדבות נתנה את הגושפנקה‬ ‫לעולם הגדול‪ .‬הציונות התיימרה לעצב זהות יהודית‬
‫שלה לזיהוי אינטואיטיבי זה על־ידי הצגת הקיבוצניק‬ ‫קולקטיבית חדשה‪ ,‬וקראה תיגר על הזהות היהודית‬
‫ואורח החיים הקיבוצי‪ ,‬ובמיוחד עדכי העבודה הפיסית‬ ‫הישנה‪ .‬״היהודי החדש״ יכול היה להיות חחלוץ‪ ,‬מי‬
‫ובחקלאות דווקא‪ ,‬השוויון‪ ,‬הפשטות‪ ,‬ההסתפקות במועט‪,‬‬ ‫שהשליך מאחוריו מוסרות חברה‪ ,‬בית ותרבות ובחר‬
‫המסירות לענייני הכלל‪ ,‬כיצירה הנעלה ביותר של החבדה‬ ‫לעצמו אודחות חיים חדשות בארץ חדשה‪ .‬הוא הסתמל‬
‫היישובית‪.‬‬ ‫בלבושו הפשוט‪ ,‬בכובע הקסקט‪ ,‬בהסתפקותו במועט‪,‬‬
‫בהקדשתו את חייו למען הטוב הקולקטיבי של האומה או‬
‫המהפך בשנות ה־‪50‬‬ ‫המעמד‪ ,‬או שניהם כאחד‪ .‬הוא הצטיין בהתלהבותו‪,‬‬
‫בדבקותו החסידית‪ ,‬שהתבטאה בעבודת הכבישים‪ ,‬או‬
‫אם ״זהות קולקטיבית״ היא אחת המראות‪ ,‬שבהן‬
‫משתקפת הדמות האידיאלית שבה חבדה מדמה לראות את‬ ‫בריקודי ההורה עמוק לתוך הלילה‪.‬‬
‫עצמה‪ ,‬אזי מתבקשת השאלה‪ ,‬מתי חדלה זהות קולקטיבית‬ ‫דרגה גבוהה יותד של ״היהודי החדש״ היה בן הארץ‪,‬‬
‫מסוימת לשקף את מערכת הנורמות והאתוס של החברה‪,‬‬ ‫היליד‪ .‬ילדי הציונות לא היו צריכים לעבור מהפך נפשי‬
‫וכיצד אנו מבחינים בהפצעתה של זהות קולקטיבית‬ ‫וקיומי כדי להיות ״יהודים חדשים״‪ ,‬אלא נולדו אל תוך‬
‫המציאות הארצישדאלית וממנה גזדו את תכונות נפשם‪,‬‬
‫חדשה‪ .‬לכאודה‪ ,‬שינויים‬ ‫את מאווייהם‪ ,‬את נודמות ההתנהגות שלהם‪ ,‬את יחסם אל‬
‫דמוגדפיים אינם מחייבים‬ ‫סביבתם הפיסית והתרבותית‪ ,‬את תובנת העולם הגדול‪.‬‬
‫שינויים בזהות‪ :‬הלא‬ ‫לגביהם היתה יהדות הגולה זהות מיתולוגית רחוקה ולא‬
‫מלכתחילה מוסכם עלינו‬ ‫ידועה‪ .‬אך הזהות הקולקטיבית שכנגדה השחיזו את זהותם‬
‫שהזהות הקולקטיבית אינה‬ ‫העצמית חיתה מצד אחד הזהות של הוריהם‪ ,‬שרובם‬
‫משקפת מציאות‪ ,‬אלא ערגה‪.‬‬ ‫התאפיינו באורח חיים זעיר בורגני וחסרו את המאפיינים‬
‫אבל אם השינויים הדמוגרפיים‬ ‫של היליד‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬הזהות של העולים החדשים‪ .‬אלה‬
‫מביאים עימם שינויים בתדבות‪,‬‬ ‫לא חוו את החוויות המעצבות שחוו בני ״דור בארץ״‪ ,‬לא‬
‫דאייה אחדת של העולם‪,‬‬ ‫ידעו להלך יחפים על חולות תל־אביב‪ ,‬לטייל במדחבי‬
‫החברה ומערכת הזיקות של‬ ‫הארץ ללא מורא ופחד‪ ,‬ולא להירתע מפני תגרה ועימות‬
‫היחיד לחברה‪ ,‬אזי מן הסתם‬ ‫גופני‪ ,‬לא שלטו בעברית במבטא הגרוני הצברי‪ ,‬לא לבשו‬
‫תופיע גם זהות קולקטיבית‬ ‫מכנסיים קצדצרים ולא ידעו להתנהג בגסות החברמנית‬
‫חדשה‪ .‬השינויים הגדולים‬ ‫האופיינית לדור הילידים‪ .‬ככלל‪ ,‬הזהות של ״דור באדץ״‬
‫בחבדה הישדאלית חתחוללו‬ ‫היתה תופעה דורית מובהקת‪ ,‬שאיפיינה דוד מסוים בדגע‬
‫בשנות החמישים‪ ,‬עם בואה‬ ‫היסטורי מסוים‪ .‬״הצברים״ הטיפוסיים היו מיעוט קטן‬
‫של העלייה ההמונית‪ .‬השינויים‬ ‫בקרב הנוער בארץ‪ .‬רוב הנוער לבש בגדים אירופיים‪ ,‬לא‬
‫התודעתיים‪ ,‬שגורמים לשינוי‬ ‫התגייס לפלמ״ח או לבריגדה‪ ,‬לא התכונן ללכת לקיבוץ‪,‬‬
‫בזהות הקולקטיבית‪ ,‬באו אך‬ ‫לא ידע להשתמש בנשק‪ ,‬וככל הידוע גם לא הכיר את‬
‫שנים רבות לאחר שהתרחשה‬ ‫מרחבי ארץ־ישראל‪ .‬אך אלה המעטים שכן עשו זאת הם‬
‫המהפכה הדמוגרפית‪ .‬שכן‬ ‫שקבעו את דגם דמותו האידיאלית של בן הארץ‪ ,‬הם‬
‫תחילה‪ ,‬כדרכם של מהגדים‬
‫בארץ חדשה‪ ,‬התאמצו העולים‬ ‫שעיצבו את הזהות הקולקטיבית הארצישראלית‪.‬‬
‫לסגל לעצמם את הזהות‬ ‫הזהות הקולקטיבית של ״דור בארץ״ מצאה אפיקי ביטוי‬
‫הקולקטיבית המקומית‪ .‬רק‬ ‫ספרותי ותרבותי‪ ,‬שהעניקו לה משקל יתר‪ ,‬אף מעבר‬
‫לאחר זמן‪ ,‬כאשר עברו את‬ ‫להשפעה המכרעת שהיתה לה בעיצוב הדמות האידיאלית‬
‫שלב הקליטה ויסוריו‪ ,‬התעוררו‬ ‫של ילדי הציונות‪ .‬עם הזמן‪ ,‬השאיפה לכונן זהות‬
‫לתבוע לעצמם ביטוי משלהם‪.‬‬ ‫המקושרת לטריטוריה ולתרבות מקומית יצרה את תופעת‬
‫אל מול הזהות של ״דור בארץ״‬ ‫הכנעניות‪ ,‬שהיתה הביטוי הקיצוני למגמות של ״דור‬
‫שהמשיכה להתקיים‪ ,‬החלו‬
‫להסתמן זהויות משנה‪ ,‬שלא‬ ‫בארץ״‪.‬‬
‫טענו לכתר ״הזהות הקולק־‬ ‫היה קשד כמעט מובן מאליו בין הדמות האידיאלית של‬
‫הצבד לבין האתוס של תנועת העבודה‪ .‬האתוס של תנועת‬
‫העבודה הוא שקבע את הערכים‪ ,‬את המעדכת המוסדית‪,‬‬

‫‪12‬‬