Page 8 - etmol_138
P. 8
יום ששי ,שבת
ונציגים נכבדים במוזיאון לאמנות בתל- קנגהאם מירושלים ,מלווה בשריונים יום העצמאות בעצם ,מתרחש בשני
אביב בשדרות רוטשילד .דוד בן-גודיון וטנקים ,לחיפה .ב־ 10בבוקר הגיעה ימים שונים .בתאריך העברי -ה׳
קרא את המגילה והכריז ״מדינת ישדאל לנמל חיפה 17 ,תותחים רעמו ,הנציב אייר ,ובתאריך הלועזי — 15במאי:
קמה״ .הטקס אדך 32דקות .בתום סקד יחידת צבא ,נפרד מהקצינים שני תאריכים אלו לא חלו בשנת
הטקס השמיעה התזמורת הפילהדמו- שליווהו ,עלה לסידת מנוע והגיע תש״ח־ ,1948באותו יום ,ומעשה שהיה.
נית ,שישבה בקומה השניה של הבית, לספינה שלקחה אותו למולדתו לאנג המנדט הבריטי תם ב־ 15במאי,
לא היה מקום בקומה הראשונה— את ליה ,תמו שלושים שנות שלטון בדיטי בחצות בלילה .אבל תאריך זה חל
באדץ .בלילה שלפני כן שידד הנציב בשבת ומקימי המדינה לא רצו להכריזה
״התקוה״ ,והקהל הצטרף אליה. ביום זה ולחלל את השבת ,על־כן
• היה ויכוח אם יש להזכיר את שם בקול ידושלים נאום פדידה: הקדימו את ההכרזה ליום ששי אחרי
אלוהים במגילה ,לבסוף נתקבלה פשרה ״מחר בחצות ייחתם הפרק האחרון הצהרים ,שהיה בעצם 14במאי ,הוא ה׳
ונכתב ״מתוך בטחון בצור ישראל״ וכל בתולדות המנדט הבריטי בארץ ישראל באייר .וכך מצויין היום בשני ימים —
אחד יכול היה להבין זאת כרצונו .אולם וייפתח פרק חדש בתולדות האדץ ה׳ אייר ו־ 15במאי ,וכאמור ,הם לא היו
בכל זאת ,מופיע שם אלוהים במגילה הזאת .קל לומד כאן צדקנו וכאן שגינו,
— הדב פישמן כתב ליד חתימתו, אבל בשאלות אלו אני מוכן לקבל את אותו יום.
בעז״ה ,בעזרת השם .הרב פישמן אף פסק הדין של ההיסטוריה .מעולם לא • שלושה ימים לפני הכרזת המדינה
בירך שהחיינו .חברי המועצה חתמו את האמנתי ,ואינני מאמין גם עתה ,שלא התכנסה מינהלת העם ,המועצה הרא
שמותיהם על קלף ריק ,כיוון שהמגילה ייתכן הסכם בין היהודים והערבים. שית שלפני הקמת המדינה ,והחליטה
עצמה עדיין לא נכתבה .רק לאחר זמן אולם יכול אני לומר בוודאות שההסכם ברוב של 5נגד 4לא לכלול בהכרזת
לא יימצא על-ידי שימוש בכדורים או העצמאות את פירוט גבולותיה של
הוסיף כותב-אמן את נוסח המגילה. על-ידי שימוש בפצצות .אני מקוה המדינה .ברוב של 7נגד 2הוחלט כי
• אותו שבוע היה מהקשים של שהעתיד צופן בחובו את זרע ההבנה שם המדינה יהיה ישראל )הצעות
מלחמת העצמאות .ארבעת ישובי גוש היהודית-ערבית .בצאתנו מהארץ הזאת, אחרות— יהודה ,ציון( .חמישה נציגים
עציון נפלו .צפת ,בית שאן ויפו צר לנו על הדבה דברים שצריכים היו נבחרו לחבר את מגילת העצמאות ויום
שוחררו .רוב האזורים שננטשו על-ידי להיעשות ולא נעשו .אבל בזכרונותינו לאחר מכן הביא משה שרתוק־שרת את
האנגלים בירושלים נתפסו על-ידי כו ייחרתו הזכרונות היפים .ולוואי שישכון הנוסח ,שהיה אדוך מאוד וכתוב בסגנון
חות ה״הגנה״ .אבל המצור על העיר לא של עודכי־דין)הסעיפים התחילו במילה
הוסר .מיד אחרי ההכרזה הכירה אר- כאן שלום בקרוב .שלום לכם״. ״והואיל״( .דוד בן־גוריון קיצר את
צות-הברית במדינה החדשה ,אולם רק • ביום ששי אחרי הצהרים ,בחשאי,
הכרה דה-פאקטו ,למחרת הכירה ברית- נתכנסו חברי מינהלת העם ,שהפכו המגילה וניסח אותה סופית.
לשרי הממשלה הזמנית ,וחברי מועצת • באותו יום ששי בבוקר יצאה
המועצות במדינה החדשה דה-יורה. העם ,שהפכו לחבדי מועצת המדינה, שיירת הנציב הבריטי האחרון סיר אלן
באותו יום ששי כתב דוד בן-גודיון
ביומנו :״ב 11.00-מודיעים :גוש הנציב העליון הבריטי נוטש ,הצדעה לארץ הקודש
עציון נכנע ...ב 13.00-מועצת העם.
אושר הנוסח של מגילת העצמאות .ב-
16.00הוכרזה העצמאות היהודית
והוקמה מדינת ישראל .גורלה בידי
כוחות הבטחון .באדץ צהלה ושמחה
עמוקה .ושוב אני אבל בין השמחים.
מייד אחרי טקס ההכרזה חזרתי לבית
המפקדה והתייעצנו על המצב המח
מיר .ידיעות קשות על טורים של
משוריינים של הלגיון וריכוזי אוייב
בסודיה .בעדב באו ידיעות קשות גם
מהנגב .היפציצו את תל-אביבי״
תל-אביב הופצצה למחדת בבוקד.
אותו בוקד פלשו חמש מדינות-ערב
למדינה החדשה .בן-גוריון עבר ברחו
בות העיר וכתב ביומנו :״בדרך ראיתי
פני אנשי תל-אביב ,דאיתי דאגה אבל
לא מצאתי כל סימן של בהלה ופחד,
וידעתי אלה יעמדו״.