Page 6 - etmol_138
P. 6
התחום שלכאורה מסמל יותר מכל חגיגת יום העצמאות ב״כסית״ בשנת החמישים ,המשורר שלונסקי מוקף מעריצים
את המעבר מהעדר ריבונות לריבונות
— צבא ההגנה לישראל — גם בו טרום-המדינה ,המשיכו להתקיים ול סיה היהודית החדשה שנוצרה בארץ־
מצויים רצף והמשכיות ,גם לעצם השפיע ,כולל מפ״ם ו״חירות״ שהיו ישראל.
שיטות הלחימה הצבאיות .כאשר
נתבדד ,לנוכח חדירת המסתננים למ המשך של מפלגות קיימות. בעשור הראשון נוצרה אפוא בישר
דינה ,כי הצבא הסדיד החדש אינו בתחום הכלכלה אפשר לומר ,כי אל חברה יהודית שלא היתה עוד
מסוגל לסגור את הפרצות ,וכאשר מיטב שאיפותיה של תנועת הפועלים אירופית .וזאת לא רק מפני אסון
הוחלט על מדיניות הגמול ,שלא נמצא ההיסטורית בהנהגתו של בן-גוריון השואה ,אשר הרס את הבסיס שעליו
גוף צבאי שהיה מסוגל לבצע אותה, התממשו בעשור זה .בשנת 1919קרא נשענה החברה היהודית היישובית,
החלה הנטייה לחזור אל המסורת בן-גודיון להסתדרות הציונית להעניק אלא גם מפני העלייה הגדולה שהגי
הצבאית של הפלמ״ח במסגרת הצבא לציבוד הפועלים את האמצעים לע עה מארצות אסיה ואפריקה .כך
הסדיד ,והיחידות החדשות נישאו על שות את מלאכת בניין החברה היהו שהיום קיימת בישראל חברה יהודית
כתפיהם של בני אותן התנועות ואותה דית הלאומית בארץ-ישראל ,ובעשור השונה מחברות יהודיות אחרות לא
התרבות שבתקופת היישוב ,בשנות הדאשון לקיום המדינה היו אמנם רק בלשונה ,בתרבותה ובמעמדה
הארבעים ,היו בית וחממה לפלמ״ח. הכלים לבניין החברה הלאומית בידי המדיני ,אלא גם במהותה החברתית-
האיש אשר תרם יותר מכל מנהיג המוסדות הציבוריים הממשלתיים וכ הלאומית :חברה שאינה הוויה של
ציוני אחר הן לשימורה של המסגרת לי הביצוע הראשי שלה — ההסתד עדות השוכנות זו ליד זו ,אלא חיות זו
״הישנה״ וליצירתם ולהתפתחותם של עם זו ,על כל החיכוכים והניגודים
הכוחות החדשים ,היה דוד בן-גוריון. רות ,בעיקר ״סולל-בונה״. הקשים והכואבים המתלווים לתופעה
המנהיג שהכריע לפתוח את שערי
ה א ח בפני העלייה הגדולה — או מערכת ערכים דומה חדשה זו.
בלשון אחרת ,לא לסגוד אותם כאשד השאלה העומדת לפני החוקד ,היא:
נדמה היה שכל מערכות הקליטה גם בתחום הרגיש של החינוך האם לנוכח שינוי כה בסיסי במבנה
קורסות ומתמוטטות — הוא אשד התקיימה הרציפות האיכותית מן החבדתי והתדבותי ,ניתן עדיין להניח,
דגל בממלכתיות ,שנישאה למעשה היישוב ,למרות הגידול הכמותי בע כי הרצף ההיסטורי מיישוב למדינה
על-ידי העליתות החדשות ,והוא גם שור הראשון .גם ביטול הזרמים התקיים בעשור הראשון ואף בהמשך
זה שהמשיך את הדצף ההיסטודי מן בחינוך לא שינה את המצב במהותו, לו ,עוד כמעט דור ^ ם ,עד פרשת
היישוב אל המדינה .מבחינה זו, ולא רק מפני שהזרם הממלכתי-הדתי הדרכים של שנת ?1977התשובה
קיימת חפיפה בין העשוד המעצב נשאר על מכונו ,אלא גם משום
) (1958-1948לבין מנהיגותו של בן- שהערכים אשר החינוך הממלכתי לדעתי היא חיובית ביותר.
גוריון .בתקופה שהחלה עם העשוד אמוד היה להעניק לתלמידים ,היו בתחום המשטר אין ספק שמדינת
השני ,מנהיגותו והשפעתו של בן- שייכים למערכת הערכים של טרום- ישראל ירשה את השיטה הדמוקרטית
גוריון ,שנקלע לסעדת פדשת לבון, היחסית-הפלורליסטית מן המסורת
המדינה. הפוליטית של התנועה הציונית .יתירה
דעכה וגם נסתיימה. מזו ,אותן המפלגות שפעלו בתקופת
הפרדוקס הוא ,כי בן-גוריון ,אשר
יותר מכל מנהיג ציוני אחר ,היה קשוב
לקצבו של הזמן ,הוא שעשה כדי
להקפיא את המסגרת הערכית בזמנים
של שינויים מדיניים וחברתיים מפלי
גים ,אותם שינויים אשר התחוללו
ברובם ביוזמתו ובתמיכתו .לפי תפיס
תו של בן-גוריון ,דרושה היתה מפלגה
פוליטית אמיתית ,שתהיה מכשיד בידי
המדינה .לדבריו ,״אם תפקיד מדינתנו
הוא היבוץ גלויות והקמת משטד
סוציאליסטי — שני הדברים לא
יקומו בלי מפלגה״.
בן-גוריון ראה את המדינה כרשות
מחנכת את העם ומעצבת את דמות
החברה היהודית החדשה ,ויהיו מני
עיה אשר יהיו ,ולמען מטרה זו היה
הרצף היישובי ,הערכי והאירגוני,
הכרחי.
המטרה שאליה שאף בן־גוריון —
הנהגת המדינה וחינוך העם באמצעות
מפלגה אשר בראשה ניצבת התנועה
הקיבוצית — לא נתגשמה .אולם