Page 6 - etmol_138

‫התחום שלכאורה מסמל יותר מכל‬ ‫חגיגת יום העצמאות ב״כסית״ בשנת החמישים‪ ,‬המשורר שלונסקי מוקף מעריצים‬
‫את המעבר מהעדר ריבונות לריבונות‬
‫— צבא ההגנה לישראל — גם בו‬ ‫טרום‪-‬המדינה‪ ,‬המשיכו להתקיים ול­‬ ‫סיה היהודית החדשה שנוצרה בארץ־‬
‫מצויים רצף והמשכיות‪ ,‬גם לעצם‬ ‫השפיע‪ ,‬כולל מפ״ם ו״חירות״ שהיו‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫שיטות הלחימה הצבאיות‪ .‬כאשר‬
‫נתבדד‪ ,‬לנוכח חדירת המסתננים למ­‬ ‫המשך של מפלגות קיימות‪.‬‬ ‫בעשור הראשון נוצרה אפוא בישר­‬
‫דינה‪ ,‬כי הצבא הסדיד החדש אינו‬ ‫בתחום הכלכלה אפשר לומר‪ ,‬כי‬ ‫אל חברה יהודית שלא היתה עוד‬
‫מסוגל לסגור את הפרצות‪ ,‬וכאשר‬ ‫מיטב שאיפותיה של תנועת הפועלים‬ ‫אירופית‪ .‬וזאת לא רק מפני אסון‬
‫הוחלט על מדיניות הגמול‪ ,‬שלא נמצא‬ ‫ההיסטורית בהנהגתו של בן‪-‬גוריון‬ ‫השואה‪ ,‬אשר הרס את הבסיס שעליו‬
‫גוף צבאי שהיה מסוגל לבצע אותה‪,‬‬ ‫התממשו בעשור זה‪ .‬בשנת ‪ 1919‬קרא‬ ‫נשענה החברה היהודית היישובית‪,‬‬
‫החלה הנטייה לחזור אל המסורת‬ ‫בן‪-‬גודיון להסתדרות הציונית להעניק‬ ‫אלא גם מפני העלייה הגדולה שהגי­‬
‫הצבאית של הפלמ״ח במסגרת הצבא‬ ‫לציבוד הפועלים את האמצעים לע­‬ ‫עה מארצות אסיה ואפריקה‪ .‬כך‬
‫הסדיד‪ ,‬והיחידות החדשות נישאו על‬ ‫שות את מלאכת בניין החברה היהו­‬ ‫שהיום קיימת בישראל חברה יהודית‬
‫כתפיהם של בני אותן התנועות ואותה‬ ‫דית הלאומית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ובעשור‬ ‫השונה מחברות יהודיות אחרות לא‬
‫התרבות שבתקופת היישוב‪ ,‬בשנות‬ ‫הדאשון לקיום המדינה היו אמנם‬ ‫רק בלשונה‪ ,‬בתרבותה ובמעמדה‬
‫הארבעים‪ ,‬היו בית וחממה לפלמ״ח‪.‬‬ ‫הכלים לבניין החברה הלאומית בידי‬ ‫המדיני‪ ,‬אלא גם במהותה החברתית‪-‬‬
‫האיש אשר תרם יותר מכל מנהיג‬ ‫המוסדות הציבוריים הממשלתיים וכ­‬ ‫הלאומית‪ :‬חברה שאינה הוויה של‬
‫ציוני אחר הן לשימורה של המסגרת‬ ‫לי הביצוע הראשי שלה — ההסתד­‬ ‫עדות השוכנות זו ליד זו‪ ,‬אלא חיות זו‬
‫״הישנה״ וליצירתם ולהתפתחותם של‬ ‫עם זו‪ ,‬על כל החיכוכים והניגודים‬
‫הכוחות החדשים‪ ,‬היה דוד בן‪-‬גוריון‪.‬‬ ‫רות‪ ,‬בעיקר ״סולל‪-‬בונה״‪.‬‬ ‫הקשים והכואבים המתלווים לתופעה‬
‫המנהיג שהכריע לפתוח את שערי‬
‫ה א ח בפני העלייה הגדולה — או‬ ‫מערכת ערכים דומה‬ ‫חדשה זו‪.‬‬
‫בלשון אחרת‪ ,‬לא לסגוד אותם כאשד‬ ‫השאלה העומדת לפני החוקד‪ ,‬היא‪:‬‬
‫נדמה היה שכל מערכות הקליטה‬ ‫גם בתחום הרגיש של החינוך‬ ‫האם לנוכח שינוי כה בסיסי במבנה‬
‫קורסות ומתמוטטות — הוא אשד‬ ‫התקיימה הרציפות האיכותית מן‬ ‫החבדתי והתדבותי‪ ,‬ניתן עדיין להניח‪,‬‬
‫דגל בממלכתיות‪ ,‬שנישאה למעשה‬ ‫היישוב‪ ,‬למרות הגידול הכמותי בע­‬ ‫כי הרצף ההיסטורי מיישוב למדינה‬
‫על‪-‬ידי העליתות החדשות‪ ,‬והוא גם‬ ‫שור הראשון‪ .‬גם ביטול הזרמים‬ ‫התקיים בעשור הראשון ואף בהמשך‬
‫זה שהמשיך את הדצף ההיסטודי מן‬ ‫בחינוך לא שינה את המצב במהותו‪,‬‬ ‫לו‪ ,‬עוד כמעט דור ^ ם ‪ ,‬עד פרשת‬
‫היישוב אל המדינה‪ .‬מבחינה זו‪,‬‬ ‫ולא רק מפני שהזרם הממלכתי‪-‬הדתי‬ ‫הדרכים של שנת ‪ ?1977‬התשובה‬
‫קיימת חפיפה בין העשוד המעצב‬ ‫נשאר על מכונו‪ ,‬אלא גם משום‬
‫)‪ (1958-1948‬לבין מנהיגותו של בן‪-‬‬ ‫שהערכים אשר החינוך הממלכתי‬ ‫לדעתי היא חיובית ביותר‪.‬‬
‫גוריון‪ .‬בתקופה שהחלה עם העשוד‬ ‫אמוד היה להעניק לתלמידים‪ ,‬היו‬ ‫בתחום המשטר אין ספק שמדינת‬
‫השני‪ ,‬מנהיגותו והשפעתו של בן‪-‬‬ ‫שייכים למערכת הערכים של טרום‪-‬‬ ‫ישראל ירשה את השיטה הדמוקרטית‬
‫גוריון‪ ,‬שנקלע לסעדת פדשת לבון‪,‬‬ ‫היחסית‪-‬הפלורליסטית מן המסורת‬
‫המדינה‪.‬‬ ‫הפוליטית של התנועה הציונית‪ .‬יתירה‬
‫דעכה וגם נסתיימה‪.‬‬ ‫מזו‪ ,‬אותן המפלגות שפעלו בתקופת‬
‫הפרדוקס הוא‪ ,‬כי בן‪-‬גוריון‪ ,‬אשר‬
‫יותר מכל מנהיג ציוני אחר‪ ,‬היה קשוב‬
‫לקצבו של הזמן‪ ,‬הוא שעשה כדי‬
‫להקפיא את המסגרת הערכית בזמנים‬
‫של שינויים מדיניים וחברתיים מפלי­‬
‫גים‪ ,‬אותם שינויים אשר התחוללו‬
‫ברובם ביוזמתו ובתמיכתו‪ .‬לפי תפיס­‬
‫תו של בן‪-‬גוריון‪ ,‬דרושה היתה מפלגה‬
‫פוליטית אמיתית‪ ,‬שתהיה מכשיד בידי‬
‫המדינה‪ .‬לדבריו‪ ,‬״אם תפקיד מדינתנו‬
‫הוא היבוץ גלויות והקמת משטד‬
‫סוציאליסטי — שני הדברים לא‬

‫יקומו בלי מפלגה״‪.‬‬
‫בן‪-‬גוריון ראה את המדינה כרשות‬
‫מחנכת את העם ומעצבת את דמות‬
‫החברה היהודית החדשה‪ ,‬ויהיו מני­‬
‫עיה אשר יהיו‪ ,‬ולמען מטרה זו היה‬
‫הרצף היישובי‪ ,‬הערכי והאירגוני‪,‬‬

‫הכרחי‪.‬‬
‫המטרה שאליה שאף בן־גוריון —‬
‫הנהגת המדינה וחינוך העם באמצעות‬
‫מפלגה אשר בראשה ניצבת התנועה‬
‫הקיבוצית — לא נתגשמה‪ .‬אולם‬