Page 7 - etmol_138
P. 7

‫בן־גוריון מוקף מפקדי צבא‪ :‬אלוף ברן‪ ,‬רב־אלוף רבין‪ ,‬אלוף וייצמן‪ ,‬אלוף אלעזר‪ ,‬לאחר מלחמת ששת הימים‬  ‫המערכת הפוליטית המשולבת של‬
                                                                                                 ‫גלגל בתוך גלגל — המפלגה‪ ,‬כלומר‬
‫הסתיימה‪ ,‬כאשר אחיהם הנמלטים‬          ‫ערכית מסויימת אינה זכאית לתבוע מן‬                           ‫מפא״י‪ ,‬בתוך הסתדרות העובדים‬
‫והמגורשים של ערביי מדינת ישראל‬       ‫הבאים אליה להזדהות עמה תוך כדי‬                              ‫הכללית שהיתה בשליטת מפא״י‪,‬‬
‫יושבים מעבר לגבולות המדינה באר­‬      ‫מיזוג בתרבותה? האם המושג הנפוץ‬                              ‫ואלה בתוך הממסד הממלכתי שהיה‬
‫צות ערביות שלא השלימו עם קיומה?‬      ‫והמקובל בימינו‪ ,‬רבגוניות תרבותית‪,‬‬                           ‫בהנהגת מפא״י — לא היתה רחוקה‬
‫הייתכן‪ ,‬ללא סייג‪ ,‬להפוך תחושות‬       ‫היה קיים כאלטרנטיבה רעיונית באותו‬                           ‫מן המציאות הפוליטית היישובית‪,‬‬
‫עלבון‪ ,‬תסכול וניכור של יחידים‪,‬‬       ‫העשור לגבי אנשים בעלי תפיסה‬                                 ‫כמובן‪ ,‬בהבדל של עוצמה ויכולת‬
‫אפילו הם גדולים ומפורסמים‪ ,‬להכל­‬     ‫לאומית‪-‬חילונית או דתית‪-‬לאומית?‬
‫לה גורפת המגדירה ומציינת את‬          ‫האם לגבי אנשים שהגיעו מחברות‬                                                      ‫שליטה וביצוע‪.‬‬
                                     ‫בעלות מסורת לא‪-‬דמוקרטית‪ ,‬כמו‬                                ‫כיום מופנית ביקורת כלפי צירוף זה‬
               ‫תחושת הציבור כולו?‬    ‫מזרח‪-‬אירופה וארצות האסלאם‪ ,‬לא‬                               ‫ותולים בו חלק גדול מפגעיה ותחלו־‬
‫חברה אשר עברה בחמישים שנים‬           ‫דרושה היתה תקופת מעבר של‬                                    ‫איה של החברה במדינת ישראל על‬
‫מבחנים כה רבים ועמדה בהם‪ ,‬יכולה‬      ‫״דמוקרטיה מודרכת״‪ ,‬שלא היתה‬                                 ‫סף המאה החדשה‪ .‬כך באשר לאופיו‬
‫לעמוד במבחן ביקורת של עברה ואף‬       ‫אמנם טוטליטרית‪ ,‬בגלל המספר הרב‬                              ‫הדמוקרטי־המפלגתי ה״אנכרוניסטי״‬
‫זקוקה לכך‪ .‬אולם אסור לה גם‬           ‫של מפלגות פוליטיות שפעלו בחברה‬                              ‫של המשטר‪ ,‬אשר יצר את המסגרת‬
‫להשלים עם אלה אשר בכשרון לא‬          ‫זו‪ ,‬אבל כל אחת מהן בהתאם לכוחה‬                              ‫הנוחה לסחטנות פוליטית; כך בנוגע‬
‫מבוטל מנסים לשים על ראשה עטרת‬        ‫הפוליטי פעלה בשיטות ״הדרכה״‬                                 ‫ליחס שבין דת ומדינה‪ ,‬שגרם לכך‬
‫קוצים שקרית; אלה אשר מתוך זדון‬       ‫דומות? האם בחברה יהודית המתקב‪-‬‬                              ‫שטרם חוקקה חוקה למדינה‪ ,‬דבר‬
‫אידיאולוגי מתנשא ומתוך כוונה לש­‬     ‫צת ומתגבשת והמחפשת דרכים אשר‬                                ‫הפוגע במהות הדמוקרטית־ליברלית‬
‫נות את מהותה‪ ,‬מנסים לגזול ממנה‬       ‫יאפשרו למרכיביה לחיות ביחד למ­‬                              ‫של החברה הישראלית; כך באשר‬
‫את עברה‪ ,‬אשר למרות כל צלקותיו‪,‬‬       ‫רות השוני ההיסטורי הקיים ביניהם‪,‬‬                            ‫למערכת החינוך — מפני ה״פטרנלי־‬
‫היא יכולה להיות גאה בו‪ .‬שהרי היה‬     ‫היה אפשרי הקיום יחד בלי הפשרה‬                               ‫זם״ של אישים והוגים שונים בתנועת‬
‫זה עשור מופלא‪ ,‬ופליאתו בכל שה­‬       ‫העקרונית והפוליטית בין חילוניים‬                             ‫העבודה‪ ,‬שרצו לכפות את תרבותם על‬
‫תרחש בו בראשיתה של הריבונות‪,‬‬         ‫לדתיים ובין דת למדינה? האם ניתן‬                             ‫העלייה החדשה‪ ,‬העמיק הקרע בעם‬
‫במפגש בין גלויות‪ ,‬בעמידה בקשיי‬       ‫היה‪ ,‬באותה העת‪ ,‬לפזר את האוכ­‬                               ‫בין דתיים וחילוניים; כך בקשר‬
‫הקליטח‪ ,‬במבחן המלחמה הכפולה‬          ‫לוסייה בלי הכפייה היחסית על חלק‬                             ‫למדיניות הכלכלית הריכוזית שבה‬
‫— זו שבראשיתו וזו שלקראת סופו;‬       ‫מן העולים החדשים להתיישב במוש­‬                              ‫ניתן מקום מועט ליוזמה הפרטית‪,‬‬
‫פליאתו בעולים‪-‬מהגרים מתרבויות‬        ‫בי עובדים ובעיירות הפיתוח? האם‬                              ‫ושהוענקו בה‪ ,‬מטעמים שונים‪ ,‬הט­‬
‫שונות הבונים את ביתם הלאומי‪,‬‬         ‫אפשר היה לספק את צורכי הדיור של‬                             ‫בות כלכליות לשכבות של היישוב‬
‫והוא אינו נהפך ל״מגדל בבל״‪ ,‬אלא‬      ‫אוכלוסייה כה גדולה בלי הבנייה‬                               ‫הוותיק‪ ,‬וכתוצאה מכך העמיק הפער‬
‫מציין וחוגג עכשיו את יובלו החמי­‬     ‫המודרנית‪ ,‬בעלת האופי הקסרקטיני‪,‬‬                             ‫העדתי בחברה; כך גם בעניין הממשל‬
‫שים‪ .‬ובו עלינו להביט לאחור‪ ,‬אמנם‬     ‫האפוד הבולט? האומנם האליטיזם‬                                ‫הצבאי ואופיו‪ ,‬אשר הדביקו תו של‬
‫לפעמים בצער‪ ,‬אבל בשום פנים ואופן‬     ‫הנו פסול בכל מצב היסטורי‪ ,‬או שמא‬                            ‫עוינות על מצחו של המיעוט הערבי‬
‫לא בזעם; בעצב‪ ,‬אולם בעיקר בסיפוק‬     ‫ישנם גם מצבים שבהם האליטיזם‬
                                     ‫מהווה כוח המחזק את המסגרת שבה‬                                                    ‫במדינת ישראל‪.‬‬
                  ‫רב ובגאווה גדולה‪.‬‬  ‫מתגבשת החברה החדשה? האם ניתן‬                                ‫המקבץ הביקורתי הזה מעלה את‬
                                     ‫היה להתייחס באורח שוויוני כלפי‬                              ‫השאלה‪ ,‬האם בעשור הראשון‪ ,‬״הע­‬
‫לעיון נוסף‪ :‬״העשור הראשון ‪-‬‬          ‫המיעוט הערבי אחרי מלחמת קיום‬                                ‫שור המעצב״‪ ,‬לא עוצבו גם פגעיה‬
‫תש״ח‪-‬תשי״ח״ בעריכת צבי צמרת‬          ‫עקובה מדם לשני הצדדים‪ ,‬שזה עתה‬                              ‫של החברה הישראלית‪ .‬אין ספק‬
‫וחנה יבלונקה‪ ,‬בהוצא ת יד בן צבי‪.‬‬                                                                 ‫שאכן כך הוא הדבר‪ .‬אולם קביעה זו‬
                                                                                                 ‫אינה פוטרת את החוקר מן השאלה‪,‬‬
            ‫הצילומים‪ :‬מ רי ס כרמי‪.‬‬                                                               ‫האם במצב ההיסטורי הנתון יכול היה‬
                                                                                                 ‫להיות אחרת באופן משמעותי‪ ,‬ופג­‬

                                                                                                                ‫עים אלה היו נמנעים?‬

                                                                                                     ‫״דמוקרטיה מודרכת״‬

                                                                                                 ‫מתוך הכרה זו עולות השאלות‬
                                                                                                 ‫המעשיות הקשורות בעשור זה‪ :‬האם‬
                                                                                                 ‫אפשר היה לקיים את מדינת ישראל‬
                                                                                                 ‫כחברה לאומית יהודית בלי העלייה‬
                                                                                                 ‫הגדולה‪ ,‬על כל מה שהשתמע ונבע‬
                                                                                                 ‫מעצם בואה? האם אפשר לקיים‬
                                                                                                 ‫חברה המכפילה את עצמה תוך‬
                                                                                                 ‫שלוש‪-‬ארבע שנים בלי התערבות‬
                                                                                                 ‫מכריעה של הממשלה בכלכלה?‬
                                                                                                 ‫האם חברה קולטת‪ ,‬בעלת מערכת‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12