Page 7 - etmol_138

‫בן־גוריון מוקף מפקדי צבא‪ :‬אלוף ברן‪ ,‬רב־אלוף רבין‪ ,‬אלוף וייצמן‪ ,‬אלוף אלעזר‪ ,‬לאחר מלחמת ששת הימים‬ ‫המערכת הפוליטית המשולבת של‬
‫גלגל בתוך גלגל — המפלגה‪ ,‬כלומר‬
‫הסתיימה‪ ,‬כאשר אחיהם הנמלטים‬ ‫ערכית מסויימת אינה זכאית לתבוע מן‬ ‫מפא״י‪ ,‬בתוך הסתדרות העובדים‬
‫והמגורשים של ערביי מדינת ישראל‬ ‫הבאים אליה להזדהות עמה תוך כדי‬ ‫הכללית שהיתה בשליטת מפא״י‪,‬‬
‫יושבים מעבר לגבולות המדינה באר­‬ ‫מיזוג בתרבותה? האם המושג הנפוץ‬ ‫ואלה בתוך הממסד הממלכתי שהיה‬
‫צות ערביות שלא השלימו עם קיומה?‬ ‫והמקובל בימינו‪ ,‬רבגוניות תרבותית‪,‬‬ ‫בהנהגת מפא״י — לא היתה רחוקה‬
‫הייתכן‪ ,‬ללא סייג‪ ,‬להפוך תחושות‬ ‫היה קיים כאלטרנטיבה רעיונית באותו‬ ‫מן המציאות הפוליטית היישובית‪,‬‬
‫עלבון‪ ,‬תסכול וניכור של יחידים‪,‬‬ ‫העשור לגבי אנשים בעלי תפיסה‬ ‫כמובן‪ ,‬בהבדל של עוצמה ויכולת‬
‫אפילו הם גדולים ומפורסמים‪ ,‬להכל­‬ ‫לאומית‪-‬חילונית או דתית‪-‬לאומית?‬
‫לה גורפת המגדירה ומציינת את‬ ‫האם לגבי אנשים שהגיעו מחברות‬ ‫שליטה וביצוע‪.‬‬
‫בעלות מסורת לא‪-‬דמוקרטית‪ ,‬כמו‬ ‫כיום מופנית ביקורת כלפי צירוף זה‬
‫תחושת הציבור כולו?‬ ‫מזרח‪-‬אירופה וארצות האסלאם‪ ,‬לא‬ ‫ותולים בו חלק גדול מפגעיה ותחלו־‬
‫חברה אשר עברה בחמישים שנים‬ ‫דרושה היתה תקופת מעבר של‬ ‫איה של החברה במדינת ישראל על‬
‫מבחנים כה רבים ועמדה בהם‪ ,‬יכולה‬ ‫״דמוקרטיה מודרכת״‪ ,‬שלא היתה‬ ‫סף המאה החדשה‪ .‬כך באשר לאופיו‬
‫לעמוד במבחן ביקורת של עברה ואף‬ ‫אמנם טוטליטרית‪ ,‬בגלל המספר הרב‬ ‫הדמוקרטי־המפלגתי ה״אנכרוניסטי״‬
‫זקוקה לכך‪ .‬אולם אסור לה גם‬ ‫של מפלגות פוליטיות שפעלו בחברה‬ ‫של המשטר‪ ,‬אשר יצר את המסגרת‬
‫להשלים עם אלה אשר בכשרון לא‬ ‫זו‪ ,‬אבל כל אחת מהן בהתאם לכוחה‬ ‫הנוחה לסחטנות פוליטית; כך בנוגע‬
‫מבוטל מנסים לשים על ראשה עטרת‬ ‫הפוליטי פעלה בשיטות ״הדרכה״‬ ‫ליחס שבין דת ומדינה‪ ,‬שגרם לכך‬
‫קוצים שקרית; אלה אשר מתוך זדון‬ ‫דומות? האם בחברה יהודית המתקב‪-‬‬ ‫שטרם חוקקה חוקה למדינה‪ ,‬דבר‬
‫אידיאולוגי מתנשא ומתוך כוונה לש­‬ ‫צת ומתגבשת והמחפשת דרכים אשר‬ ‫הפוגע במהות הדמוקרטית־ליברלית‬
‫נות את מהותה‪ ,‬מנסים לגזול ממנה‬ ‫יאפשרו למרכיביה לחיות ביחד למ­‬ ‫של החברה הישראלית; כך באשר‬
‫את עברה‪ ,‬אשר למרות כל צלקותיו‪,‬‬ ‫רות השוני ההיסטורי הקיים ביניהם‪,‬‬ ‫למערכת החינוך — מפני ה״פטרנלי־‬
‫היא יכולה להיות גאה בו‪ .‬שהרי היה‬ ‫היה אפשרי הקיום יחד בלי הפשרה‬ ‫זם״ של אישים והוגים שונים בתנועת‬
‫זה עשור מופלא‪ ,‬ופליאתו בכל שה­‬ ‫העקרונית והפוליטית בין חילוניים‬ ‫העבודה‪ ,‬שרצו לכפות את תרבותם על‬
‫תרחש בו בראשיתה של הריבונות‪,‬‬ ‫לדתיים ובין דת למדינה? האם ניתן‬ ‫העלייה החדשה‪ ,‬העמיק הקרע בעם‬
‫במפגש בין גלויות‪ ,‬בעמידה בקשיי‬ ‫היה‪ ,‬באותה העת‪ ,‬לפזר את האוכ­‬ ‫בין דתיים וחילוניים; כך בקשר‬
‫הקליטח‪ ,‬במבחן המלחמה הכפולה‬ ‫לוסייה בלי הכפייה היחסית על חלק‬ ‫למדיניות הכלכלית הריכוזית שבה‬
‫— זו שבראשיתו וזו שלקראת סופו;‬ ‫מן העולים החדשים להתיישב במוש­‬ ‫ניתן מקום מועט ליוזמה הפרטית‪,‬‬
‫פליאתו בעולים‪-‬מהגרים מתרבויות‬ ‫בי עובדים ובעיירות הפיתוח? האם‬ ‫ושהוענקו בה‪ ,‬מטעמים שונים‪ ,‬הט­‬
‫שונות הבונים את ביתם הלאומי‪,‬‬ ‫אפשר היה לספק את צורכי הדיור של‬ ‫בות כלכליות לשכבות של היישוב‬
‫והוא אינו נהפך ל״מגדל בבל״‪ ,‬אלא‬ ‫אוכלוסייה כה גדולה בלי הבנייה‬ ‫הוותיק‪ ,‬וכתוצאה מכך העמיק הפער‬
‫מציין וחוגג עכשיו את יובלו החמי­‬ ‫המודרנית‪ ,‬בעלת האופי הקסרקטיני‪,‬‬ ‫העדתי בחברה; כך גם בעניין הממשל‬
‫שים‪ .‬ובו עלינו להביט לאחור‪ ,‬אמנם‬ ‫האפוד הבולט? האומנם האליטיזם‬ ‫הצבאי ואופיו‪ ,‬אשר הדביקו תו של‬
‫לפעמים בצער‪ ,‬אבל בשום פנים ואופן‬ ‫הנו פסול בכל מצב היסטורי‪ ,‬או שמא‬ ‫עוינות על מצחו של המיעוט הערבי‬
‫לא בזעם; בעצב‪ ,‬אולם בעיקר בסיפוק‬ ‫ישנם גם מצבים שבהם האליטיזם‬
‫מהווה כוח המחזק את המסגרת שבה‬ ‫במדינת ישראל‪.‬‬
‫רב ובגאווה גדולה‪.‬‬ ‫מתגבשת החברה החדשה? האם ניתן‬ ‫המקבץ הביקורתי הזה מעלה את‬
‫היה להתייחס באורח שוויוני כלפי‬ ‫השאלה‪ ,‬האם בעשור הראשון‪ ,‬״הע­‬
‫לעיון נוסף‪ :‬״העשור הראשון ‪-‬‬ ‫המיעוט הערבי אחרי מלחמת קיום‬ ‫שור המעצב״‪ ,‬לא עוצבו גם פגעיה‬
‫תש״ח‪-‬תשי״ח״ בעריכת צבי צמרת‬ ‫עקובה מדם לשני הצדדים‪ ,‬שזה עתה‬ ‫של החברה הישראלית‪ .‬אין ספק‬
‫וחנה יבלונקה‪ ,‬בהוצא ת יד בן צבי‪.‬‬ ‫שאכן כך הוא הדבר‪ .‬אולם קביעה זו‬
‫אינה פוטרת את החוקר מן השאלה‪,‬‬
‫הצילומים‪ :‬מ רי ס כרמי‪.‬‬ ‫האם במצב ההיסטורי הנתון יכול היה‬
‫להיות אחרת באופן משמעותי‪ ,‬ופג­‬

‫עים אלה היו נמנעים?‬

‫״דמוקרטיה מודרכת״‬

‫מתוך הכרה זו עולות השאלות‬
‫המעשיות הקשורות בעשור זה‪ :‬האם‬
‫אפשר היה לקיים את מדינת ישראל‬
‫כחברה לאומית יהודית בלי העלייה‬
‫הגדולה‪ ,‬על כל מה שהשתמע ונבע‬
‫מעצם בואה? האם אפשר לקיים‬
‫חברה המכפילה את עצמה תוך‬
‫שלוש‪-‬ארבע שנים בלי התערבות‬
‫מכריעה של הממשלה בכלכלה?‬
‫האם חברה קולטת‪ ,‬בעלת מערכת‬