Page 5 - etmol_138
P. 5

‫הבט אחורה‬
                                             ‫בביקורת‬

                                      ‫אבל גם מאווה‬

                                      ‫העקרונות של"תקופת היישוב״ עיצבו‬
                                           ‫בעשור הראשון את דמות המדינה‬

                                                                          ‫מאת יוסף גורני‬

‫עולים‪ ,‬ראשית שנות החמישים‬

‫שבתשתיות החברתיות והתרבותיות‬          ‫בכל היבטיה אל היציבות היחסית‬        ‫מדינת ישראל בשנתה החמישים —‬
‫של המדינה התחוללו שינויים מרחיקי‬      ‫בתחומי הבטחון והכלכלה‪ ,‬שקודם־‬       ‫הורתה ברעיון הלאומי של שיבת ציון‪,‬‬
‫לכת‪ ,‬אשר באו לביטוי פוליטי בסופו‬      ‫לכן היו סוערים ובלתי־יציבים‪ .‬אפילו‬  ‫גידולה באירגונו של היישוב היהודי‬
‫של התהליך‪ ,‬בבחירות ‪ .1977‬מבחינה‬       ‫כאשר בתקופה זו נתרחש הזעזוע‬         ‫האוטונומי בארץ־ישראל‪ ,‬לידתה‬
‫זו אפשר אולי לקבוע‪ ,‬כי עם עליית‬       ‫הפוליטי‪ ,‬״הפרשה״ הידועה‪ ,‬שה­‬        ‫במאבק המדיני והצבאי‪ ,‬ועיצובה‬
‫״הליכוד״ בראשותו של מנחם בגין‬         ‫סתיים עם פרישתו של בן‪-‬גוריון‬        ‫הפוליטי והחברתי בעשור הראשון‬
‫לשלטון‪ ,‬ועם בואו של אנואר סאדאת‬       ‫מראשות הממשלה וסיום תפקידו‬
‫לירושלים‪ ,‬נסתיימה סופית ״תקופת‬        ‫כמנהיג לאומי‪ .‬חילופי ההנהגה המ­‬                                  ‫לקיומה‪.‬‬
                                      ‫סודרים העידו על יציבותו של המשטר‬    ‫העשור הראשון בתולדות מדינת‬
                            ‫היישוב״‪,‬‬  ‫הדמוקרטי‪ .‬התקופה השלישית‪ ,‬עשור‬      ‫ישראל ראוי להערכה מיוחדת מפני‬
‫העשור הראשון למדינה הוא הת­‬           ‫המפנה )‪ (1977-1967‬היא מעין סינת­‬    ‫ראשוניותו‪ ,‬הן ביחס לתקופה שקדמה‬
‫קופה שבה נתקיים המפגש‪ ,‬הקובע‪,‬‬         ‫זה בין שינויים בעלי משמעות של‬       ‫לו והן בהשוואה לעשורים שבאו‬
‫בין העבר היישובי לבין העתיד הממ­‬      ‫מפנה היסטורי לבין היציבות של‬        ‫אחריו‪ .‬בגישה מכלילה‪ ,‬שהיא יותר‬
‫לכתי‪ .‬סיפורו של העשור הראשון‬          ‫המשטר הפוליטי‪ ,‬שבמסגרתו נתא­‬        ‫שרטוט מאשר ציור‪ ,‬אני מציע לחלק‬
‫למדינה הוא קודם לכל סיפור על‬          ‫פשרו חילופי השלטון‪ ,‬וכן היציבות‬     ‫את תולדות המדינה עד כה לשתי‬
‫הדדיות הגורל בין הוותיקים לעולים‬      ‫החברתית שלא נתערערה‪ .‬המפנה‬          ‫תקופות עיקריות‪ ,‬שקו ההפרדה ביניהן‬
‫החדשים‪ ,‬אשר עצם המפגש ביניהם‬          ‫בעשור זה‪ ,‬בהיבט הפוליטי‪ ,‬ניכר לא‬    ‫הוא שנת ‪ — 1977‬השנה שבה‬
‫— למרות כל הקשיים שנתלוו לו‬           ‫רק בסופו‪ ,‬עם חילופי השלטון‪ ,‬אלא‬     ‫התחלף השלטון בישראל ונסתיימה‬
‫והצלקות שנותרו ממנו ושטרם הגלידו‬      ‫גם באמצעיתו‪ ,‬אחרי הזעזוע של‬         ‫תקופת ההגמוניה הפוליטית והחבר­‬
‫— ביסס את הממלכתיות היהודית‬           ‫מלחמת יום הכיפורים ב‪ ,1973-‬כאשר‬     ‫תית של תנועת העבודה‪ ,‬אשר בה‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬והיה לפרשת דרכים‬          ‫ההנהגה ההיסטורית של תנועת הע­‬       ‫החל גם תהליך השלום וההתפייסות‬
‫היסטורית בתולדות עמנו‪ .‬וזאת גם‬        ‫בודה פינתה את מקומה להנהגה‬          ‫בין היהודים והערבים במזרח התיכון‪.‬‬
‫במפגש בין היהדות האשכנזית ליה­‬         ‫חדשה‪ ,‬שצמיחתה בתקופת המדינה‪.‬‬       ‫הדינמיקה שהחלה בשנת ‪1977‬‬
‫דות של ארצות האסלאם‪ .‬המפגש‬                                                ‫נמצאת עדיין בעיצומה‪ ,‬וכל מה‬
‫הזה‪ ,‬הביא יהודים שחיו במשך דורות‬           ‫קשר של המשכיות‬                 ‫שבטוח בה הוא כיוונה‪ ,‬ועל־כן אין‬
‫רבים בריחוק זה מזה — לחיות זה‬                                             ‫היא נושא לדיון היסטורי‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫עם זה‪ ,‬במסגרת מחייבת אחת‪ .‬המפ­‬        ‫אולם בין שלוש התקופות התקיים‬        ‫ניתן כבר עכשיו‪ ,‬במבט לאחור‪,‬‬
‫גש הזה‪ ,‬גם אם הצליח רק בחלקו‬          ‫לא רק ניגוד‪ ,‬אלא גם קשר של‬          ‫להעריך באורח כללי את ההתפתחות‬
‫האחד — קיבוץ גלויות — וטרם‬            ‫המשכיות‪ ,‬שהתבטא ברציפות השל­‬        ‫בשלושת העשורים הקודמים‪ .‬אפשר‬
‫הצליח ואף נחל אכזבות קשות בחלקו‬       ‫טון הפוליטי וההגמוניה החברתית‬       ‫אפוא להגדיר את העשור הראשון‬
‫השני — מיזוג גלויות — הרי גם כך‬       ‫והתרבותית של תנועת העבודה וה­‬       ‫)‪ 1948‬־‪ (1957‬כתקופת העיצוב‪ ,‬את‬
‫הוא מהווה מפנה היסטורי‪ ,‬שאינו‬         ‫חוגים המקורבים אליה‪ .‬ברצף זה‬        ‫העשור השני )‪ (1966-1957‬כתקופת‬
‫נופל מן המשמעות ההיסטורית של‬          ‫נמשכה‪ ,‬אמנם בשיעור הולך ופוחת‪,‬‬      ‫הייצוב‪ ,‬ואילו את העשור השלישי‬
‫הקמת המדינה‪ ,‬שהרי בתוקף עובדה‬         ‫המסורת של תקופת היישוב‪ ,‬על‪-‬אף‬
‫זו נוסף מימד חשוב לתרבות ולפרה‪-‬‬                                             ‫)‪ — (1976-1967‬כתקופת המפנה‪.‬‬
                                                                          ‫היחס בין העשור הראשון לשני‬
                                                                          ‫מתבטא במעבר מן הדרמה הקיומית‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10