Page 10 - etmol_138
P. 10

‫צאתו של ספר הזוהר לאור הדפוס‬         ‫אבל הראו לו בחלום שאין הסיגופים‬       ‫העבודה‪ .‬לביתו לא היה חוזר אלא‬
‫לראשונה בשנים ההן‪ ,‬שנות שי״ח‪-‬־‬       ‫מספיקים ולפיכך ״הלך ונסגר במצרים‬      ‫בערבי שבתות ולא היה מדבר עם בני‬
‫ש״כ )‪ .(1560-1558‬הרי כאן מעין רמז‬    ‫הישנה ששה שנים״‪ .‬כך מספרת‬             ‫ביתו אלא בלשון הקודש‪ .‬במוצאי‬
‫ממרום‪ ,‬שהנה הגיע זמנו של הדור‬        ‫האגדה על כניסתו של האר״י לפרדס‬        ‫שבתות היה חוזר למקום התבודדותו‪.‬‬
‫האחרון‪ ,‬שמצווה לפרסם בו סודות‬                                              ‫את רובי לימודיו שם הקדיש כנראה‬
‫התורה ו״מצוה מן המובחר‪ ,‬שיתעסקו‬                                   ‫הקבלה‪.‬‬   ‫לעיון בספר הזוהר ובתורת הנסתר‬
‫ברבים גדולים וקטנים״ בספר הזוהר‬      ‫בין אם יש אמת באגדה זו ובין אם‬
‫״שבזכות זה עתיד לבוא משיח ולא‬        ‫אין בה אמת‪ ,‬על כל פנים רשאים אנו‬                                   ‫בכללה‪.‬‬
‫בזכות אחר״‪ .‬ושמא האמין האר״י‬         ‫לשער‪ ,‬שכבר בשנים ההן‪ ,‬שנות‬
‫כבר אז‪ ,‬שנשמתו היא גילגול נשמתו‬      ‫נערותו‪ ,‬עסק הרבה בתורת־הסוד והגה‬             ‫הספר המסתורי‬
‫של רשב״י — רבי שמעון בר יוחאי‬        ‫כנראה ימים ולילות בספר הזוהר‪,‬‬
‫— שיוחס לו חיבורו של ספר הזוהר‪.‬‬      ‫ספר־הספרים של הקבלה‪ .‬הגרעין‬           ‫בשנות התבודדותו גמלה כנראה‬
‫ואפשר שאותה שעה שדרש לפי‬             ‫ההיסטורי של האגדה הוא בכך‪,‬‬            ‫בלבו ההכרה‪ ,‬שמן השמים הועידוהו‬
‫המסופר ״עלית למרום שבית שבי״‬         ‫שכנראח עיקר חכמתו של האר״י‬            ‫לתורת־הסוד ולה הוא קרוא ונבחר‪.‬‬
‫— שב״י ראשי תיבות"שמעון בן‬           ‫בתורת הח״ן לא מפי מורים וספרים‬        ‫האגדה כדרכה יודעת לספר לנו‪ ,‬כיצד‬
‫יוחאי‪ ,‬ניצנץ בו בלי משים‪ ,‬כי שב״י‬    ‫באה לו‪ ,‬אעפ״י שייתכן‪ ,‬כאמור‬           ‫נמשך האר״י ונתפס לה לאותה חכמה‬
‫הוא גם ראשי תיבות של שמו במהופך‬      ‫למעלה‪ ,‬שהרדב״ז היה רבו גם בנסתר‪,‬‬      ‫נסתרה‪ .‬באחד הימים כאשר האר״י בא‬
                                     ‫ואולי הגה כבר בכמה ספרים בתורת־‬       ‫כדרכו לבית־כנסת בקאהיר שהיה רגיל‬
              ‫— י׳צחק ב׳ן ש׳למה‪.‬‬     ‫הסוד בשעה שלמד אצל ר׳ בצלאל‬           ‫להתפלל בו‪ ,‬ישב לידו אדם‪ ,‬שהיה‬
                                     ‫אשכנזי‪ ,‬שהיתה לו ספרייה גדולה‪.‬‬        ‫ממלמל ומתפלל מתוך ספר בכתיבת־‬
‫רשאים אנו לומר באופן כולל‪,‬‬           ‫שמא קרא כבר אז בכמה ספרי־קבלה‬         ‫יד‪ .‬כשהציץ האר״י בכתב־היד ראה‬
‫שהידיעות שבידינו על שנות שבתו‬        ‫קדמונים כגון ספריו של הרמב״ן וכגון‬    ‫מיד שהוא מלא סודות עליונים‪ .‬לאחר‬
‫של האר״י במצרים הן מועטות ביותר‬      ‫ספר ״ברית מנוחה״‪ ,‬המיוחס לר׳‬          ‫התפילה פנה האר״י לאותו אדם ושאל‬
‫ואיננו יודעים אם כבר שם זכה לשם‬      ‫אברהם ב״ר יצחק מרמון ספרד‬             ‫אותו על אותו ספר ועל תוכנו‪ .‬הלה‬
‫של אדם קדוש‪ .‬כנראה שמע קול‬           ‫)גרנדה(‪ ,‬שהאר״י העיד עליהם לאחר‬       ‫הודה לפניו‪ ,‬שאין הוא יודע לקרוא‬
‫בנפשו לעלות לצפת‪ ,‬גם משום שאו­‬       ‫מכן‪ ,‬שהם הספרים היחידים למן זמנם‬      ‫בספר שלפניו ובכלל אין הוא מבין‬
‫תה עיר שימשה כבר בימים ההם מרכז‬      ‫עד ימיו שלו‪ ,‬שמכוונים לאמיתה של‬       ‫ואין הוא יודע לקרוא בלשון־הקודש‬
‫לתורת‪-‬הסוד וגם בגלל קרבתה למי‪-‬‬       ‫תורת־האמת‪ .‬ואולי כבר הגיע אז‬          ‫מכיוון שהוא מן האנוסים‪ .‬הוא אחז‬
‫רון‪ ,‬מקום קברו של רבי שמעון בר‬       ‫לידיו ספר ״פרדס רמונים״ של ר׳‬         ‫את הספר בידיו ועשה עצמו כקורא בו‬
‫יוחאי‪ .‬ואולי ניבא לו ליבו‪ ,‬שקרוב‬     ‫משה קורדובירו‪ ,‬שנשלם בשנת ש״ח‬         ‫משום שבוש משאר המתפללים‪ ,‬שהיו‬
‫קצו ויש למסור תורתו לתלמיד מובהק‬
‫או לחבורה של תלמידים‪ ,‬כפי שמ­‬                                     ‫)‪.(1548‬‬     ‫מתפללים מתוך ספרים שבידיהם‪.‬‬
‫ספרת האגדה ש״נתגלה עליו אליהו‬        ‫ברם נראה‪ ,‬שעיקר עיונו היה בספר‬        ‫האר״י הפציר בו למכור לו את‬
‫הנביא ז״ל וא״ל ]אמר לו[ כבר הגיע‬     ‫הזוהר‪ .‬מסתבר‪ ,‬שכבר בשנות בחרותו‬       ‫כתב־היד‪ ,‬והיהודי האנוס הסכים לכך‪,‬‬
‫העת סמוך לפטירתך ועתה עלה לצפת‬       ‫היה כולו אכסטאזה ודבקות בעולמות‬       ‫לאחר שהאר״י הבטיח לו להשתדל‬
‫ושם תמצא חכם אחד ששמו מהר״ר‬          ‫עליונים ושרתה עליו רוח־הקודש‪.‬‬         ‫אצל חמיו המוכס‪ ,‬שיוותר לו על‬
‫]מורנו הרב רבי[ ח׳ קליפרס )הוא ר׳‬    ‫ולפיכך יש אמת בסיפורים על גילוי‬       ‫תשלום דמי־מכס לסחורה שעמד‬
‫חיים ויטאל( נר״ו ]נטריה רחמנא‬        ‫אליהו‪ ,‬שזכה לו האר״י ועל עליית‬        ‫להביא למצרים‪ .‬לאחר שהאר״י קנה‬
‫ופרקיה[‪ ,‬אותו תמשח תחתיך‪ ,‬תסמוך‬      ‫נשמתו לישיבת תנאים‪ ,‬פעם לישיבת‬        ‫ספר קבלה עלום־שם זה‪ ,‬שלא היה‬
‫ידך עליו ומסור לו כל חכמתך כי הוא‬    ‫רשב״י ופעם לישיבת ר׳ עקיבא‪,‬‬           ‫ספר הזוהר‪ ,‬היה הוגה בו תדיר וכן‬
‫ימלא מקומך‪ ,‬וכל עצמותך לא באת‬        ‫״לאיתדבקות רוחא ברוחא״ — הרי‬          ‫בספר הזוהר והתחיל לענות בצום‬
‫בעולם הזה אלא לתקן נשמתו של רבי‬      ‫עולם הזוהר היה עולמו ובימת הזוהר‬      ‫נפשו ולסגף עצמו בסיגופים קשים‪.‬‬
‫חיים כי היא נשמה יקרה״‪ ,‬ובשנת‬        ‫— בימת חייו‪ .‬כנראה גרמה להת­‬
‫ש״ל )‪ (1570‬לערך‪ ,‬כשנתיים ומחצה‬       ‫עוררות מחודשת בנפשו של האר״י‬                                           ‫‪10‬‬
‫לפני פטירתו‪ ,‬עלה האר״י ממצרים‬

                              ‫לצפת‪.‬‬
‫צפת כבר היתה באמצעה של המאה‬
‫הט״ז מרכז גדול לתורת הנגלה ולתו­‬
‫רת הנסתר כאחת‪ .‬ואם בתורת הנגלה‬
‫היתה יכולה להתחרות עמה פולין‪,‬‬
‫שחיו בה בתקופה ההיא המהרש״ל‬
‫והרמ״א‪ ,‬המהרש״א והמהר״ם מלוב­‬
‫לין‪ ,‬הרי בתורת הנסתר שימשה צפת‬
‫כמרכז‪ ,‬שממנו ינקו כל הגלויות כולן‪.‬‬
‫כמה טעמים גרמו לכך‪ ,‬שהעיר‪,‬‬
‫שכמעט לא היה לה עבר ושם‬
‫בתולדותינו‪ ,‬נעשתה מטרופולין של‬
‫ישראל‪ .‬סיבות כלכליות ומדיניות גרמו‬
‫לשיגשוגה של צפת ולהעדפתה על‬
‫ירושלים‪ .‬קרבתה של צפת למירון‪,‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15