Page 4 - etmol_138
P. 4
נדרסת מחלקתי תחת שרשראות הטנקים המצריים כראוי והן משום שהיוזמה היתה ברוב החזיתות בידי
השועטים צפונה .באותה עת לא יכולתי לדעת שהמצרים הערבים וצה״ל נאלץ לפזר את כוחותיו במערך הגנה ארוך
לא ימשיכו כלל בהתקדמותם צפונה עקב קשיי המעבר, ודליל .כתוצאה מכך נחל צה״ל באותה תקופה את רוב
ובעיקר לרגל הפשיטה הנרחבת שביצעו באותם לילות מפלותיו הכואבות ביותר )ניצנים ,יד מרדכי ,גוש עציון,
יחידות אחרות של החטיבה באגפו של החוד המצרי. משמר הירדן ,גזר ,לטרון ואחרים( .תחושות הסכנה
לימים שימשתי ראש ענף היסטוריה במטכ״ל ועסקתי בין והחולשה באותו שלב לא היו מדומות אלא אמיתיות.
השאר בחקר קרבות מלחמת העצמאות .במחקרים אלה כאשר נשאל יגאל ידין על־ידי חברים במנהלת העם ערב
נוכחנו לדעת כבר אז ) (1955שיחסי הכוחות היו אולי הקמת המדינה על סיכויי העמידה ,ענה .50-50 :היתה זו
גרועים מבחינת סוגי החימוש שעמדו לרשות הצדדים הערכה רצינית שהיה לה באותה זמן על מה להסתמך .גם
בשלבים הראשונים ,אך לא כל־כך רעים מבחינת גודל אחרי שנבלמה ההתקפה הראשונה ,בימי ההפוגה
הכוחות שהוטלו למערכה .אך לא היה בתובנה מאוחרת זו
כדי לעקור מלבי את זכרון החרדה העמוקה למראה ריכוזי הראשונה ,עדיין דיבר בן־גוריון במונחים של מצור.
ג .גם באותם מקומות בהם עמדו הישובים וצה״ל בפני
הכוחות המצריים שעמדו מול מחלקתי הדלה והעלובה. מחץ התקפות האויב בקרבות הבלימה ואף בקרבות ההגנה
של עשרת ימי הלחימה ביולי)נגבה ,נירים ,גאולים ,גשר,
חוויית חרדה אישית משמר הירדן ,דגניה ,שכונות ירושלים ומקומות אחרים(,
היתה תחושת המגינים קשה ,משום שעמדו באותם
חוויית החרדה האישית שחוויתי באותם ימים היתה מקומות עם חימוש דל וללא סיוע ארטילרי או אווירי נגד
בוודאי נחלתם של לוחמים ומתיישבים רבים וננעצה כוחות שריון וארטילריה שגבו מהם מחיר דמים גבוה.
בזיכרון האומה כיתרון מוחץ שהיה לאויב בפלישתו לארץ. הצורך הטבעי לציין את פרשת עמידתם האמיצה של
סוף המעשה ידוע :צה״ל השכיל לנצל את הזמן החולף, המגינים ,ולקדש את זכרם של הנופלים במעשי גבורה
ובעיקר את ההפוגות שהטיל האו״ם על הצדדים הלוחמים, נדירים ,חייב גם הוא את אישושו של דימוי החולשה
ובתחבולות שונות הצליח לייצר או לייבא כלי נשק נוספים
וחדשים .כוחות נוספים גויסו באותו קיץ מקרב ילידי הארץ שההתגברות עליה באה רק מכוח הגבורה והעוז.
ומקרב עולים חדשים )גח״ל ומח״ל( שהחלו להגיע ארצה
וסיפקו תגבורת שבאה בעתה לכוחות המדולדלים עדות אישית
והתשושים שנשאו בעול המערכה זה חודשים רבים.
צה״ל גם השכיל לנצל את יתרון ״הקווים הפנימיים״ אני עצמי שירתתי במשך כל המלחמה בחטיבת
שעמדו לרשותו ואת המחלוקות הפנימיות שעירערו את ״גבעתי״ .ב־ 20במאי ,כאשר כוחות החוד המצריים
המחנה הערבי .כך זכה צה״ל במהרה לעדיפות כוחות הגיעו לאיזור אשדוד )איסדוד באותם ימים( הוצבתי עם
מוחלטת ,הגיע עד אילת וכבש את הגליל כולו .בסוף מחלקתי בעמדות הגנה על כביש החוף של אותם ימים,
המלחמה יכול היה צה״ל גם לכבוש את הגדה המערבית, קצת דרומה מצומת בית־עובד .בסיור מוקדם ניתן לי
אילו הוחלט על כך .אכן ,כושר האילתור ,האירגון והגיוס להשקיף על הריכוזים המצריים שהתרכזו לא הרחק
של תמצית כל משאביו ,הם שהביאו את התוצאה חרף מהגשר המכונה היום ״עד הלום״ ,שפוצץ שעות ספורות
קודם לכן .ראיתי במשקפתי טנקים ,שריוניות ,קני
הפער בנתוני הפתיחה. ארטילריה וכמות לא קטנה של כלי רכב אחרים .באותה
אף־על־פי־כן ,אזהרותיו של שר החוץ האמריקני ג׳ורג׳ שעה הייתי בטוח שהחיל המצרי הזה עומד להמשיך בדרכו
מרשל ,שטען באוזניו של משה שרת בראשית חודש מאי לתל־אביב ואני צריך לבלום אותו עם מחלקה של חיילים
שהיישוב עלול להיכחד ,לא היו מופרכות על פניהן וגם לא־מאומנים ,שכל חימושם היה רובים צ׳כיים ,סטנים ,שני
הערכתו של יגאל ידין בדבר סיכויי ההצלחה השקולים לא מקלעים ו״פיאט״ אחד .באותה שעה נראתה לי משימתי
היתה שגויה ,חרף העובדה שהשתלשלות העניינים הזימה כמשימת התאבדות .בלילה ראיתי בדמיוני כיצד עם שחר
את שניהם .לעולם אין לאמוד במדויק את כל הגורמים
המעצבים את יחסי הכוח האמיתיים .שגיאותיו של האויב,
פערים במוטיבציה ,כושרם של לוחמים להחזיק מעמד גם
בתנאי נחיתות — כל אלה הם נתונים שאין לצפותם
ולמודדם מראש .אך טבעי הדבר שכאשר החרדה מתחלפת
בהצלחה בלתי־צפויה מתעוררת בקרב המצליחים תחושה
של ישועה בלתי־צפויה כשם שבקרב המפסידים מתעוררות
תחושות של שואה ,בגידה ותסכול אין קץ.
הזיכרון הקולקטיבי שלנו אינו טועה כאשר הוא זוכר את
המלחמה ההיא כמלחמת מעטים נגד רבים ,היו אלה מעשי
בני אדם שהצליחו להפוך את נתוני הפתיחה הגרועים
לטובתם .יתר על כן ,בקרב הקהל הרחב שלא התעמק
בתוצאות מחקרינו בשנות החמישים והשישים ,נותרו
חקוקים זכר אותה חרדה ותודעת אותה תחושת נחיתות
התחלתית ,וספק אם מחקריהם של ההיסטוריונים החדשים
יחוללו תהפוכה בזיכרון הזה .לזיכרון קולקטיבי יש בדרך
כלל שרידות גבוהה ,במיוחד אם הוא מסייע לפאר ולרומם
את יתרונו של העם על פני אויביו.
לעיון נוסף :זכרונות תש״ח -מ .בר־און בתוך ״ליזהר״
-כתבי ס .יזהר בהוצאה מיוחדת של זמורה־ביתן.