Page 18 - etmol_138

‫^‪1/5‬‬ ‫השרת הושיב אותנו מסביב למיטה‬
‫ואני לא ידעתי את נפשי מהתרגשות‪.‬‬
‫‪DR. A. MUNTHE‬‬ ‫לא חלמתי שאזכה לראות את האיש‬
‫שחשף את צפונות קאפרי במערות‬
‫‪O ^ i e i K R DC LA U aaiO N D’HONMCUC‬‬ ‫שמתחת ומעל פני המים‪ ,‬את שרידי‬
‫ארמונו של הקיסר טיבריוס ושקיווה‬
‫‪• T . JAMCC’ CLUD‬‬ ‫למצוא באי רגיעה לנפשו הסוערת‪,‬‬
‫באור המבהיק של השמש ובצבע‬
‫כרטיס הביקור שנתן הנסיך מונטה לחלוצים ב־‪919‬ו‪ ,‬מבקש לעזור‬
‫התכול של גלי הים‪.‬‬
‫מדי‪ ,‬מאחר שלא הורגלו לה והציע‬ ‫‪105‬״‪ ,‬שהיא הראשונה שעלתה לא­‬ ‫לפתע נשמע בלחש קולו של אקסל‬
‫להם שיהיו אורחיו עד נסיעתם‪ .‬השנים‬ ‫רץ לאחר מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬ ‫מונטה‪ ,‬״האם אתם ציונים״ שאל‬
‫דחו את ההצעה בנימוס‪ .‬מארמונו של‬ ‫בתחילת שנת ‪ ,1919‬ושם הוא מספר‬ ‫באנגלית‪ .‬״כן״ השבתי‪ .‬״גם אני הייתי‬
‫מונטה הביאו אליהם יום‪-‬יום מיני‬ ‫על חבורת חלוצים מפולין שיצאה‬ ‫ציוני״‪ ,‬השיב הסופר בלחש‪ ,‬״האם‬
‫מאפה‪ ,‬פירות וממתקים והם חילקו‬ ‫לארץ‪ ,‬והגיעה לאיטליה‪ .‬הם חיפשו‬ ‫שמעתם על הסופר הרוסי הגדול‬
‫אותם בין הפועלים והילדים והסיפוד‬ ‫עבודה‪ ,‬ויצאו לאי קאפרי‪ .‬שנים‬ ‫מקסים גורקי? בשנת ‪ 1928‬כששהה‬
‫מהחבורה‪ ,‬שושני וחברו זהבי‪ ,‬הו­‬ ‫באיטליה‪ ,‬סייעתי לו להקים באמלפי‬
‫נפוץ באי‪.‬‬ ‫עסקו על‪-‬ידי איכר איטלקי בעידור‬ ‫חוות הכשרה )את המילה הכשרה‬
‫מדרגות הר‪ .‬יום אחד עבר בשביל‬ ‫אמר בעברית( לחלוצים בדרכם לארץ־‬
‫"גאריבלדים צעירים״‬ ‫שלידם ״איש קשיש גבה קומה‬ ‫ישראל‪ ,‬ושם הכשרנו מאות חלוצים‬
‫ולבוש הדר ולצידו כלב זאב״‪,‬‬ ‫שהתכוננו לעלות להתיישבות בקיבו­‬
‫כעבור ימים אחדים קיבלו רשיונות‬ ‫האיכר ופועליו בירכהו בהכנעה‪.‬‬
‫עליה לארץ‪ .‬יום לפני הנסיעה הלכו‬ ‫האיש נעצר על‪-‬יד העובדים‪ ,‬ראה‬ ‫צים״‪.‬‬
‫להיפרד מד״ר מונטה‪ ,‬שאיחל להם‬ ‫את שני הצעירים שאינם מבני‬ ‫קולו של הסופר נחלש והוא נרדם‬
‫הצלחה ואמר‪ :‬״העתיד לפניכם‪ ,‬גא‪-‬‬ ‫המקום‪ ,‬וחקר מי הם‪ .‬משהתברר‬ ‫לעינינו; ובעוד אנחנו נדהמים ומשת­‬
‫ריבלדים עברים צעירים!״ והוסיף‪:‬‬ ‫לו כי אינם דוברי איטלקית‪ ,‬עבר‬ ‫אים הופיע השרת והוציא אותנו‬
‫״אני איש חולה‪ ,‬עיוור כמעט‪ ,‬ומי‬ ‫לצרפתית ולגרמנית‪ .‬השנים סיפרו לו‬ ‫מהחדר דרך הגן לעבר השער ולרחוב‪.‬‬
‫יודע אם אראה בהתגשמות חלומכם‬ ‫כי הם יהודים מפולין‪ ,‬שנתקעו‬ ‫מצאנו את עצמנו בין כפריים מובילים‬
‫שאני אוהדו משנים‪ ,‬אך אתם תזכו‬ ‫באיטליה בדרכם לארץ־ישראל‪,‬‬ ‫עיזים לבנות ומיהרנו אל הרכבל‪ ,‬שם‬
‫לכך״‪ .‬לפני צאתם שאל אם הם‬ ‫האיש נשוא הפנים אמר להם‪:‬‬ ‫הכרנו נערה יהודיה מנאפולי שהזמינה‬
‫צריכים למצרכים או כסף והשנים‬ ‫״עניינכם ידוע לי וקרוב ללבי‪ ,‬חברי‬ ‫אותנו לביתה‪ ,‬והיתה זו תחילת ידידות‬
‫הודו לו ואיחלו לו בריאות ואורך‬ ‫וידידי בלונדון ישראל זנגביל סיפר‬ ‫שהסתיימה בעליית בני המשפחה‬
‫לי רבות על התנועה הציונית השוא­‬
‫ימים‪.‬‬ ‫פת להשיב ליהודים את מכורתם‬ ‫ארצה‪.‬‬
‫לפני צאתם נתן להם כרטיס ביקוד‬ ‫העתיקה‪ .‬שמחתי לפגוש אתכם‪ .‬שמי‬ ‫הייתי נרעש מהפגישה ורציתי לה­‬
‫ועל הצד השני כתב פניה לכל‬ ‫מונטה״‪ ,‬והזמין אותם להתארח‬ ‫גיע במהרה לרומא ולספר שם לממו­‬
‫השגרידויות השוודיות ״לעזור לאדו­‬ ‫בערב בביתו‪ .‬מעבידם נדהם לשיחה‬ ‫נים ולחבריה על התגלית המרעישה‪.‬‬
‫נים אלו בכל עניין שיפנו אליכם״‪.‬‬ ‫של פועלים עם האיש הנכבד‪ ,‬וגילה‬ ‫ולדאבוני‪ ,‬איש לא האמין לי ובעצם‬
‫כעבור עשר שנים יצא לאור ספרו‬ ‫להם‪ ,‬כי הוא ד״ר אקסל מונטה‪,‬‬ ‫הכל לעגו לי ולתמימותי‪ .‬איזה‬
‫״מגילת סן מיקלה״‪ ,‬המספר באהבה‪,‬‬ ‫נסיך מבית המלוכה השוודי‪ ,‬שה­‬ ‫מעשיות אתה מפיץ‪ ,‬טענו‪ ,‬אקסל‬
‫ברגש ובאמנות רבה‪ ,‬על חייהם של‬ ‫שתקע באי‪ ,‬ומעבירנו ורבים אחרים‬ ‫‪ .‬מונטה ומקסים גורקי מכשירים חלו­‬
‫האיטלקים בנאפולי ובקאפרי‪ .‬הספר‬ ‫צים? גם בהגיעי ארצה עם כל אניה‪,‬‬
‫תורגם לשפות רבות‪ ,‬גם לעברית‪,‬‬ ‫באיזור הם חוכרי אדמותיו‪.‬‬ ‫ניסיתי לעניין ולספר את המסכת‬
‫והיה אהוב מאוד על הקוראים‪ .‬מסי­‬ ‫האיכר הפסיק את עבודתם מוקדם‬ ‫המופלאה שנמסרה לי‪ ,‬ונתקלתי באו­‬
‫פורו של משה שושני הבנתי מניין ידע‬ ‫יותר‪ ,‬השנים לבשו בגדי שבת והוא‬ ‫תו לעג ועלבון‪ .‬מלחמת העצמאות‬
‫מונטה לומר את המילה ״הכשרה״‬ ‫ליווה אותם לאחוזת הנסיך וחיכה ליד‬ ‫היתה בעיצומה‪ ,‬ואני בסופו של דבר‬
‫בעברית‪ .‬כך גם נודע לי שגורקי היה‬ ‫השער עד צאתם‪ .‬שעה ארוכה שהו‬ ‫חדלתי מלספר את סיפורי ושמרתי את‬
‫אוהד ציונות נלהב‪ ,‬ועזר לביאליק‪,‬‬ ‫בבית ושוחחו עם ד״ר מונטה על‬
‫לטשרניחובסקי ולסופרים עברים אח­‬ ‫הציונות‪ .‬הם סיפרו לו כי הם וחבריהם‬ ‫האגדה בליבי‪.‬‬
‫שרובם נמצאים ברומא‪ ,‬מצפים לרש­‬
‫רים לעזוב את ברית‪-‬המועצות‪.‬‬ ‫יונות עליה לארץ מהשלטונות האנג­‬ ‫פגישה עם חלוצים‬
‫ועברו כשלושים שנה והנסיך מונ‪-‬‬ ‫לים‪ .‬הנסיך כיבד אותם בפירות ויין‬
‫טה‪ ,‬עכשיו איש זקן ונוטה למות‪,‬‬ ‫והבטיח כי אם לא יקבלו אשרות‪,‬‬ ‫עברו כמה עשרות שנים‪ .‬נשאתי‬
‫נפגש שוב עם בני אוץ‪-‬ישראל‪ ,‬עכשיו‬ ‫יעבירם לארץ בעזרת הצירות השוו­‬ ‫אתי את זכרון אותה פגישה עם‬
‫חברי פלמ״ח שבאו להביא נשק‬ ‫הסופר הנערץ‪ ,‬עדיין איש לא האמין‬
‫למדינה שהוא חלם עליה וזכה לראו­‬ ‫דית‪.‬‬ ‫לי כשסיפרתי את הסיפור‪ ,‬עד שלפני‬
‫תה קמה‪ .‬חודשים מועטים אחדי‬ ‫למחרת עבר שוב הנסיך לידם ואמר‬ ‫כמה זמן נפל לידי ״ספר העליה‬
‫כי נדאה לו שהעבודה שלהם קשה‬ ‫השלישית״ בעריכת יהודה ארז‪,‬‬
‫פגישתנו נפטר‪ .‬נסגד מעגל‪.‬‬ ‫שיצא לאור לפני שנים רבות ושם‪,‬‬
‫בכרך הראשון‪ ,‬קראתי מאמר מאת‬
‫משה שושני‪ ,‬מעולי ״קבוצת ה‪-‬‬

‫‪18‬‬