Page 22 - etmol_138
P. 22

‫אות לו שבעים תבע גם דחוב על שם‬              ‫חלון בבית ברחביה שפנה לחדר המדרגות ונועד‬               ‫מוזיאון אנוש■‬
‫עצמו )כל שאר הרחובות בשכונה‬                     ‫לאפשר הכנסת בקבוקי חלב על־ידי החלבן‬
‫נקראו על שם חכמי ספרד(‪ .‬יש‬                                                            ‫תכנונה המרשים ומגוון הסגנונות‬
‫הטוענים כי מדי פעם היה אוסישקין‬             ‫מולכו‪ ,‬שהיה מפיץ סרטים ל‪ 150-‬בתי‬          ‫הארכיטקטוניים של בתי השכונה‬
‫עולה על סולם ומצחצח את שמו שעל‬              ‫קולנוע מידושלים ועד טהרן‪ .‬הוא עסק‬         ‫הפכו אותה למוזיאון אדריכלי מרתק‪.‬‬
‫שלט הקרמיקה‪ .‬בדחני השכונה סיפדו‬             ‫גם במחקד יהודי הבלקן‪ .‬בדאשית‬              ‫אולם גם הסיפור האנושי של מייסדיה‬
‫כי פעם ביקשו ממנו אנשי ועד‬                  ‫שנות השלושים נפתח בקומה הדא‪-‬‬              ‫ותושביה‪ ,‬האירגון השכונתי‪ ,‬הווי‬
‫השכונה‪ ,‬שישלם הוצאות למימון‬                 ‫שונה של ביתו ״קפה רחביה״‪ ,‬שהת­‬            ‫החיים‪ ,‬חיי התרבות‪ ,‬החברה והפולי­‬
‫סלילת הכביש והוא ענה להם‪ :‬״תלכו‬             ‫פרסם בזכות העוגות הווינאיות‬               ‫טיקה‪ ,‬קובעים לה דמות מיוחדת‪ .‬שני‬
‫קודם לשכני אבדהם אבן עזדא שגם‬               ‫המצוינות שלו‪ ,‬משחקי השחמט‬                 ‫הגורמים המרכזיים שתרמו לייחוד זה‬
‫על שמו יש דחוב בשכונה‪ ,‬ואם הוא‬              ‫שמשכו צופים רבים‪ ,‬וקונצרטים של‬            ‫היו השתייכותם של רוב מייסדי‬
                                            ‫״פייב או‪-‬קלוק״‪ ,‬שהועברו גם ב״קול‬          ‫השכונה למעמד הבינוני הגבוה ול־‬
         ‫ישלם לכם‪ ,‬גם אני אשלם״‪.‬‬            ‫ירושלים״‪ .‬האווירה במקום היתה‬              ‫אליטה החברתית של היישוב היהודי‪.‬‬
                                            ‫קוסמופוליטית‪ ,‬קצינים אנגלים רקדו‬          ‫ברחביה התגוררו זה לצד זה בני‬
             ‫השוד והנקמה‬                    ‫עם צעירות יהודיות וסופרים ואנשי‪-‬‬          ‫המשפחות הספרדיות המיוחסות והע­‬
                                            ‫רוח ערכו ויכוחים על כוס תה‪ .‬הקפה‬          ‫שירות בעיר‪ ,‬פקידי המוסדות הציוניים‬
‫בדחוב רמב״ן ‪ 25‬שכן סניף של בנק‬              ‫היה פתוח גם בשבת והחרדים ערכו‬             ‫ומנהיגי היישוב וכן פרופסורים ודוק­‬
‫״יפת״‪ .‬יום אחד ב‪ 1940-‬נכנסו לבנק‬            ‫הפגנות נגדו‪ .‬בתי‪-‬קפה אחרים היו‬            ‫טורים שעלו זה עתה מגרמניה‪ ,‬בעלי‬
‫שלושה בחורים רעולי פנים‪ ,‬תלו על‬             ‫״חרמון״ ברחוב הקרן הקיימת ‪12‬‬              ‫עסקים‪ ,‬בעלי‪-‬מלאכה‪ ,‬סופרים ואנשי‬
‫דלת הכניסה שלט ״הבנק סגור היום‬              ‫שהיה מיועד בעיקר ל״יקים״ ומסביבו‬          ‫רוח ובוהמיינים‪ .‬רחביה נחשבה לס­‬
‫לדגל אבל״ ואילצו את מנהל הבנק‬               ‫גן גדול‪ ,‬שבו ישבו פרופסודים‪,‬‬              ‫פינת הדגל של היישוב החדש ולמעוז‬
‫לתת להם את הכסף שבקופה כ‪709-‬‬                ‫משוררים ומנהיגים וכן קפה ״טעמון״‪.‬‬         ‫הממסד הציוני אבל היא זוהתה גם עם‬
‫לירות‪ .‬הם הדביקו פלסטדים על פיהם‬            ‫באותה שעה שהם ישבו בקפה‪,‬‬                  ‫אנשי האקדמיה‪ ,‬יוצאי מרכז אירופה‪,‬‬
‫של המנהל והפקידה ועמדו לצאת‪.‬‬                ‫הסתובבה ברחובות המשוררת אלזה‬              ‫מייסדי ״ברית שלום״‪ ,‬שהטיפו לקי­‬
‫אמה של פקידת הבנק גדה בקומה‬                 ‫לסקר‪-‬שילר‪ ,‬מהחשובות במשוררים‬              ‫רוב לבבות בין יהודים וערבים והיוו‬
                                            ‫הגדמנים‪ ,‬וילדי השכונה רדפו אותה‬           ‫אופוזיציה לזרם המרכזי בהנהגה‬
                      ‫החזמורח של קפה רחביה‬                                            ‫הציונית‪ .‬ברחביה גרו כמה מראשי‬
                                                            ‫וליגלגו על מוזרותה‪.‬‬       ‫התנועה הרוויזיוניסטית ומנהיגים של‬
‫השניה של הבית והחלה לחשוד‬                                                             ‫היהדות הדתית‪ ,‬שלהם היה בית‪-‬כנסת‬
‫שמשהו לא בסדד בבנק‪ ,‬היא יצאה‬                         ‫אוסישקין מצחצם‬                   ‫אורתודוכסי לפי רוח הזמן‪ ,‬״ישורון״‪.‬‬
‫למרפסת וקראה לעזדה‪ .‬סמוך לבנק‬                                    ‫את ש»ו‬
‫היה מגרש הטניס של השכונה והשח­‬                                                              ‫רק ה»רא‪3‬ות ]‪1‬תרו‬
‫קנים ששמעו את הקולות רדפו אחרי‬              ‫מנחם אוסישקין‪ ,‬ממייסדי תנועת‬
‫הצעירים ותפסו שנים מהם‪ ,‬השלישי‬              ‫חיבת‪-‬ציון וראש הקדן‪-‬הקיימת‪ ,‬היה‬           ‫בית חיים סלומון‪ ,‬ברחוב רמב״ן ‪,16‬‬
‫נמלט עם הכסף‪ .‬השוטרים הגיעו‬                 ‫איש מודע לערכו‪ .‬כפי שנמסר‪ ,‬דרש‬            ‫קשור בסיפור רומנטי‪-‬עצוב‪ .‬רחה בתו‬
‫מייד‪ .‬הסתבר שהשודדים היו חברי‬               ‫כי רחוב אחד בשכונה ייקדא על שם‬            ‫החמישית והאהובה של איש העסקים‬
‫אצ״ל שבאו ״להחרים את קופת הבנק‬              ‫מקום עבודתו — קרן‪-‬קיימת‪ ,‬ובמל­‬            ‫הספרדי יצחק יהודה כהן‪ ,‬התארסה‬
‫לפעולות האידגון״‪ .‬פקידת הבנק‬                                                          ‫עם אחד מבניה של משפחת שטרן‬
‫זיהתה במשפט את השודדים וכתגמול‬                                                        ‫האשכנזית‪ .‬אבי הכלה תדם את המג־‬
‫שפכו ״אלמונים״ חומצה גופרתית על‬                                                       ‫דש ואילו את הבית בנתה משפחת‬
                                                                                      ‫החתן‪ .‬הכלה דוזה בחדה לבית מדצ‪-‬‬
                                ‫פניה‪.‬‬                                                 ‫פות יקדות מתוצדת איטליה‪ ,‬שעוטדו‬
                                                                                      ‫בוורדים כדי להזכיד את שמה )דוזה‬
                                                                                      ‫— ורד(‪ .‬אלא משהגיעה שעת החופה‬
                                                                                      ‫הודיעה רהה כי היא מבטלת את‬
                                                                                      ‫הנישואים ולא הועילו שכנועי הקדו‪-‬‬
                                                                                      ‫בים והשעדודיה שפדצה בעיד‪ .‬הבית‬
                                                                                      ‫נמכד לשופט יהודי‪-‬אמדיקאי שהיה‬
                                                                                      ‫מבלה את חופשותיו באדץ‪ .‬ב‪1947-‬‬
                                                                                      ‫הוחדם על‪-‬ידי הבדיטים שהפעילו בו‬
                                                                                      ‫קנטינה לחיילים‪ .‬הם עקדו את מדצ‪-‬‬
                                                                                      ‫פות הוודדים בחדדי הבית להוציא את‬
                                                                                      ‫ביתן הגנן שבחצד‪ ,‬שם הן נמצאות עד‬

                                                                                           ‫היום‪ ,‬זכד לאהבה שלא מומשה‪.‬‬

                                                                                      ‫ריקודים ב״קקה דחביהי‬

                                                                                      ‫בבית שבדחוב רמב״ן ‪ 20‬גד יצחק‬
                                                                                                                       ‫‪22‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26