Page 23 - ETMOL_45
P. 23
קרביות ונפלו בקרבות עקובים מדם טוב .בעת מעצרם נדברו השלושה ביני יות מצומצמות של קמח ותפוחי אדמה,
בחזית אוריול ב .1943-אחד לא התקבל הם שבזמן החקירה כל אחד מהם יטען לקיום מינימאלי .המנהל לא הסתיר את
לדביזיה מחמת מצב בריאותו נשלח שסיבת בואו לאשחאבאד היא לשם חיפוש אהדתו לקבוצה המלוכדת ,ובין השאר,
ל״גדוד העבודה״ רק הוא נותר בחיים עבודה ורצון להרשם לאוניברסיטה התעניין לדעת למה מכנים את רוזה
המקומית .מכיוון שחקירתם היתה בשם שושנה ,ואת פרידה בשם חדוה,
מבין הבחורים. קצרה ביותר ,והוכח מ Tשהם אינם על כך חשדו בו החברים שהוא יהודי.
עתה נותרו איפוא ,״בקיבוץ זייד״ בין אם היה זה נכון או לא ,הוא עזר
בקולחוז קאגאנוביץ ,שבע הבחורות גרמנים ,לא נזקקו לטיעון שהכינו לחברים גם על־ידי מענקים שונים שלא
לבדן .לא זו בלבד שהן המשיכו באורח נרשמו או שנרשמו רק בחלקם .למרות
החיים השיתופי כמקודם ,אלא ששבו ״טרם נתקבלת לאוניברסיטה״ עזרתו חלו כמה חברים מסיבות תת־
לטפח ,וביתר שאת ,את הקשרים עם תזונה בבריאותם ונזקקו לטיפול רפואי.
חברים לרעיון ולתנועה בתוך סמרקאנד עם זאת חשו גם אחרי השחרור הם סבלו גם מגשמי החורף שחדרו
ובמקומות אחרים )באסיה המרכזית(. שהאדמה בוערת תחת רגליהם .אי לכך לחדרם ולילות שלמים היו מסתתרים
יתר-על-כן ,הקיבוץ הפך לא רק כתו חזר אחד מהם לסמרקאנד כשהוא ממתין בכוכי החלונות העמוקים מאימת הגשם
בת ,אלא גם מקום מקלט לשעת חירום לסימן מוסכם מחבריו על גורל המיבצע
לחציית הגבול .כעבור כמה ימים שהציף את חדרם.
לפעילי תנועות החלוציות. נתקבל מיברק :״טרם נתקבלת בתנאים אלה של מצוקה חומרית וק
לאוניברסיטה״ ,הווה אומר :הענין לא שיי הסתגלות ,המשיכו החברים ,תחת
חבילות מזון מארץ*ישראל יצא לפועל .כשחזר החבר עצמו אחרי הכיסוי של משפחה מורחבת ,לקיים חיי
כמה ימים ,לקיבוץ ,הסביר שהמבריח שיתוף מלאים ,כמקובל בקיבוץ .אחת
אחד מהם שזכה כעבור זמן לא רב התחרט ברגע האחרון והיציאה בוטלה. החברות שסבלה ממחלת לב ,מונתה
להגיע לארץ-ישראל ,במסגרת פינוי יתכן שהדבר היה קשור עם המצת רשמית על״ידי חברי הקיבוץ ,למבשלת
הצבא הפולני של גנרל אנדרס ,דאג הגדול שנערך אז על-ידי השלטונות שלהם וכך שוחררה מעבודות חוץ.
לשלוח לקיבוץ חבילות מזון' ומצרכים הבטחון על קבוצות שניסו לברוח דרך אמנם ,למעשה לא היה בכוחה לבשל,
חיוניים אחרים .כן היו מגיעות חבילות הגבול הסובייטי-איראני .כתוצאה ממ אבל הודות לתחבולה זו ניצלו חייה.
ואגרות מבני משפחה וחברים שישבו צת זה נתפשו עשרות אנשים ,רובם מאחר והיא היתה נשארת כל היום בבית
בקיבוצים ובמקומות אחרים בארץ- מקרב הפליטים היהתים והושלכו ועיתותיה בידיה ,יכלה להתמסר לבע
ישראל .בנוסף להקלה המשמעותית לכלא .בודדים בלבד חדרו באורח פלא יות כלליות של הקיבוץ ,כמו קשר עם
שהשפיעו משלוחים אלה בחיי היומ לאפגניסטן ומשם הגיעו בדרכים עקלק החוץ וכדומה .כשנתרבו בין החברים
יום ,הביאו לקיבוץ גם את בשורת לות לארץ ישראל .פרט לאלה לא הצלי מחלות שהזמן גרמן ,כגון קדחת ,דיזנט-
הארץ והיה בה הרבה מן העידוד והרמת חה אף קבוצה לחצות את הגבול השמור ריה וכדומה ,הפרישו להם החברים
המוראל .יחד עם זה החשידה תופעה זו הבריאים את מנות הלחם או הקמח
את החברות ,והשלטונות החלו להתח היטב. שלהם והם בעצמם אכלו סלק לא מבד
קות אחריהן. ששה שנפלו של ,ש״סחבו״ מאבוס הפרות.
לקראת סוף המלחמה הניבו פרי גם דאגות הבריאות ובעיות הקיום
הקשרים שנרקמו עם חברים מתנועות בלית ברירה נאלצו חברי הקיבוץ היום-יומי והעובדה שכלפי חוץ היו חיי
השומר-הצעיר ר׳החלוץ״ שבפולין. לגנוז את חלומם להגיע בזמן הקרוב בים לשוות לקיבוץ מעין מסגרת משפח
הללו הורשו לצאת מברית-המועצות לארץ-ישראל .אמנם לפי שעה טרם עלו תית ,כל אלה לא השכיחו מלב החברים
למולדתם ובמידה שהיו להן בני זוג השלטונות על עקבותיהם ,שכן מנהל את מטרתם העיקרית -להגיע לארץ-
הורשו גם הבנות להתלוות ליציאה. הקולחוז המשיך לחפות עליהם .למרות ישראל .לקידום נושא זה ,קיימו קשר
בשלב זה התמקד עיקר הפעילות של זאת הם היו חייבים לנהוג במשנה זהי מתמיד עם קבוצות אחרות של חלוצים
הנערות בהכנה ליציאה יחד עם חבריהם רות ,הן בחיי יום-יום והן בקשרים עם ויוצאי תנועות נוער בעיר סמרקאנד
ה״פולנים״ .העניין היה מורכב ומסובך חבריהם לרעיון שמחוץ לקולחוז .לי הסמוכה ובמקומות אחרים .שיא הפעי
ביותר בגלל העובדה שלנערות היתה מים ,משהוקמה הדיביזיה הליטאית, לות בכיוון זה התבטא בנסיון להבריח
אזרחות ליטא הסובייטית וככאלה לא במסגרת הצבא-האדום ,והבחורים חוליה בת שלושה חברים ,דרך הגבול
ניתן להן לעזוב את ברית-המועצות שבקיבוץ ,כיתר אזרחי ליטא ,נדרשו הסובייטי-איראני .והיה אם נסיון זה
אלא בדרך בלתי-ליגאלית וכן בניירות להתגייס ,נענו מיד לקריאה ונסעו למ יצליח ,ייצאו גם הנותרים בעקבותיהם.
קום הגיוס .רובם ככולם נקלטו ביחידות לשם כך יצאו לעיר הגבול ,אשחאבאד
מזוייפים. שבטורקמניה ולאחר חיפושים ,איתרו
בכסף שחסכו ממכירת החבילות אלכסנדר זייד ,שעל שמו נקרא הקיבוץ מבריח גבולות מקומי .סוכם עימו על
מארץ-ישראל השיגו כמה מהן תעודות סכום יחסי גדול ,שיקבל ל rיו רק לאחר
שבעזרתן ניתן להן להצטרף לחברים שיעביר בשלום את האנשים לעבר
היוצאים מרוסיה .בינתיים נתהדקה השני של הגבול .תוך משא-ומתן בביתו
סביבן טבעת המעקב מצד משטרת הבט- של המבריח נאסרו לפתע שלושת החב
חון והיה כורח להחיש את היציאה. רים ונלקחו לחקירה .התברר שהשכנים
בינתים יצאו ארבע מתוך השבע .חלקן חשדו בהם שהם גרמנים ,וזאת משום
נאלץ להסתתר זמן מסויים בטאשקנט לבושם היוצא דופן ומשום דיבורם ביי
ובמקומות אחרים עד שבאה ההזדמנות דיש הדומה לגרמנית .כאן המקום לציין
הנאותה להצטרף למסע הארוך לפולין. שמאסרים בקרב פליטים יהודים ,על
מכאן יצאו בנתיבי ה״בריחה״ לארץ- רקע דמיונם לגרמנים ,היו אז חזיון די
ישראל .לימים הגיעו לארץ גם שלוש נפרץ בברית-המועצות ,ובדרך כלל היו
הבחורות הנותרות מהקיבוץ לשעבר על החשודים מסוג זה ,משתחררים מהר
שם זייד -וגם אותו חבר שגויים בשע יחסית .גם הפעם נסתיימה הפרשה בכי
תו ל״גדוד העבודה״ .ששה כאמור ,לא
זכו -הם נהרגו בשדה-הקרב.
23