Page 18 - ETMOL_45
P. 18

‫״מסילה חדשה״ ‪ -‬תחנת מעבר‬
                ‫לארץ־ישראל‬

                                         ‫ישוב שהוקם על־ידי יק״א בשנת‬
                                       ‫‪ 911‬ו בתורכיה‪ ,‬שימש את העולים‬

                                             ‫לארץ־ישראל בראשית שנות‬
                                                                  ‫העשרים‬

‫חלוצים מחכים בחוף קושטא ב־‪920‬ו‬                                                  ‫מאת אליעזר ירושלמי‬

‫את ההצעה לעבור לשם עד אשר יגיעו‬        ‫שעגנה במפרץ‪ .‬שם היה עליהם להמתין‬         ‫בשנת ‪ 1923‬יצאה קבוצת סובוטני־‬
‫הסרטיפיקטים‪ .‬מספר עמנואל גריב‪-‬‬         ‫עד ששלטונות המנדאט הבריטיים יעני­‬        ‫קים)שומרי׳שבת( ציונים מהכפר אטר־‬
‫יניוק‪ ,‬אחד העולים מאטרדניה‪ :‬״המוש­‬     ‫קו להם סרטיפיקטים ‪ -‬רשיונות כניסה‬        ‫דנייה שבקווקז בדרכה לארץ־ישראל‪.‬‬
‫בה ׳מסילה חדשה׳ היתה מרוחקת כעש­‬       ‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬חצי שנה חיו האנשים‬           ‫בניגוד לכיתות סובוטניקיות אחרות‪,‬‬
‫רים־ קילומטר מקושטא‪ .‬חיו בה כ‪25-‬‬       ‫באונייה‪ ,‬בצפיפות גדולה ובתנאים‬           ‫שהסתפקו בשמירת השבת אך נשארו‬
‫משפחות שהתגוררו בבתים קטנים‪ .‬אני‬       ‫קשים מנשוא‪ ,‬ורק אז נאותו השלטונות‬        ‫נוצרים‪ ,‬הרי הסובוטניקים ״הציוניס־‬
‫נשלחתי לקצור תבואות במגל‪ .‬כולנו‬        ‫התורכים להתיר להם לרדת לחוף‪ ,‬אל‬          ‫טים״‪ ,‬כפי שכונו בסביבתם‪ ,‬גידלו את‬
‫עבדנו בהתלהבות רבה‪ ,‬כי התגעגענו‬                                                 ‫ילדיהם על ברכי התנ״ך‪ ,‬התעניינו ביה״‬
‫מאוד לעבודה אחרי חודשי הבטלה‬                      ‫מעון‪-‬עולים שהיה בקושטא‪.‬‬       ‫דות ובמנהגיה ובסופו של דבר אף‬
‫הארוכים וגם אהבנו את העבודה החקל­‬                                               ‫התגיירו והחליטו לעלות לארץ התנ״ר‬
‫אית‪ .‬עבודתנו כה מצאה חן בעיני‬           ‫הצעה לנסוע לארגנטינה‬
‫הכפריים עד שהציעו לנו להשאר בכפר‬                                                                               ‫‪ -‬לציון‪.‬‬
‫ולקבל כברת אדמה לעיבוד‪ .‬אנו‪ ,‬כמו­‬      ‫הגרים מאטרדניה היו אנשי עמל‪.‬‬             ‫הם מכרו את משקיהם ואת רכושם‬
                                       ‫הבטלה במעון העולים העיקה עליהם‬           ‫ומטלטליהם והחלו במסע נדודים רב־‬
        ‫בן‪ ,‬דחינו את ההצעה הנדיבה״‪.‬‬    ‫מאוד‪ .‬בהיותם שרויים במצב רוח ירוד‬        ‫תלאות וקורבנות לארץ־ישראל‪ .‬הם‬
‫תוך כדי עבודתם ב״מסילה חדשה״‬           ‫ובמצוקה‪ ,‬באו אליהם חברי ועדת הגי­‬        ‫הצליחו להגיע עד באטום שלחוף הים־‬
‫המשיכו חלוצי אטרדניה במאמציהם‬          ‫רה יהודית‪ ,‬שניסו להשפיע עליהם‪ ,‬כי‬        ‫השחור שם נתקעו בלא יכולת להמשיך‪,‬‬
‫לקבל היתרי כניסה לארץ‪ .‬בחודש ספט­‬      ‫יוותרו על העלייה לארץ‪-‬ישראל ותחת‬         ‫לאחר שהשלטונות הסובייטיים סגרו‬
‫מבר ‪ 1923‬הם קיבלו את הסרטיפיקטים‪,‬‬      ‫זאת יצאו לארגנטינה‪ ,‬שם הקימה חברת‬        ‫את הגבול ואסרו על יציאת אזרחים‬
‫עלו על האונייה ״אומבריה״ וב‪16-‬‬         ‫יק״א‪ ,‬מיסודו של הברון הירש‪ ,‬מושבות‬       ‫מברית״המועצות‪ .‬לאחר השתדלויות‬
‫בספטמבר עגנה אונייתם בחוף יפו‪ .‬גדי‬     ‫יהודיות בהן יוכלו לעסוק בעבודה‬           ‫מרובות ומאמצים גדולים הותר לחלק‬
                                       ‫האהובה עליהם ‪ -‬החקלאות‪ .‬נמצאו עו­‬        ‫מהמהגרים שהתאספו בבאטום לעזוב‬
                 ‫אטרדניה הגיעו לציון‪.‬‬  ‫לים‪ ,‬שכשל כוח סבלם והם התפתו‬             ‫את המדינה‪ .‬המשפחות מאטרדניה‬
‫״מסילה חדשה״ היוותה תחנה חשו­‬          ‫להפצרות ועד ההגירה ויצאו למושבות‬         ‫הצליחו להשיג מקום באוניה ״בוקו*‬
‫בה בדרכם של חלוצי אטרדניה לארץ‪-‬‬        ‫הברון הירש‪ ,‬אך גרי אטרדניה לא נמנו‬       ‫בינה״‪ ,‬שהפליגה מבאטום לקושטא‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬אבל אנשי אטרדניה לא היו‬         ‫עמהם‪ .‬אלה היו נחושים בהחלטתם‬             ‫לנוסעים מותר היה לקחת עמהם רק את‬
‫היחידים שמצאו מחסה ארעי ב״מסילה‬        ‫להגשים את משאת נפשם וחלומם‪ :‬לח­‬          ‫החפצים שיכלו לשאת בידיהם ואת שאר‬
‫חדשה״‪ .‬חלוצים רבים‪ ,‬שברחו מברית‪-‬‬                                                ‫רכושם ומטלטליהם נאלצו להפקיר‬
‫המועצות אחרי נעילת שערי היציאה‪,‬‬                                     ‫יות בציון‪.‬‬  ‫בנמל‪ .‬ברכוש גדול יצאו מאטרדניה‬
‫בראשית שנות העשרים‪ ,‬הגיעו בדרך‬         ‫יהודי קושטא סייעו לעולים כמיטב‬           ‫ובצרורות דלים‪ ,‬כשרק כותונתם לעו­‬
‫לא דרך ותוך סכנת נפשות לתורכיה‬         ‫יכולתם‪ ,‬אך העולים מאטרדניה לא היו‬
‫ושם מצאו מקלט במושבה היהודית‪.‬‬          ‫רגילים לאכול לחם חסד‪ .‬הם היו אנשי‬                           ‫רם‪ ,‬הגיעו לקושטא‪.‬‬
‫אבל למען האמת מחסותה נהנו לא רק‬        ‫עבודה וכאשר נודע להם‪ ,‬כי לא רחוק‬         ‫אבל בכך לא נסתיימו תלאותיהם‪.‬‬
‫עולים לארץ‪-‬ישראל אלא גם ״יורדים״‪,‬‬      ‫מקושטא יש כפר יהודי בשם ״מסילה‬           ‫הנוסעים‪ ,‬שמגמת פניהם היתה ארץ‪-‬‬
‫שהתייאשו מהחיים בארץ‪ ,‬מהאקלים‬          ‫חדשה״‪ ,‬הם קיבלו בשמחה ובהתלהבות‬          ‫ישראל‪ ,‬לא הורשו לרדת לחוף‪ .‬התור­‬
‫המתיש‪ ,‬מהתנכלויות השכנים הערבים‪,‬‬                                                ‫כים שיכנו אותם באונייה רעועה‪,‬‬

                                                                                                    ‫‪18‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23