Page 18 - ETMOL_45
P. 18
״מסילה חדשה״ -תחנת מעבר
לארץ־ישראל
ישוב שהוקם על־ידי יק״א בשנת
911ו בתורכיה ,שימש את העולים
לארץ־ישראל בראשית שנות
העשרים
חלוצים מחכים בחוף קושטא ב־920ו מאת אליעזר ירושלמי
את ההצעה לעבור לשם עד אשר יגיעו שעגנה במפרץ .שם היה עליהם להמתין בשנת 1923יצאה קבוצת סובוטני־
הסרטיפיקטים .מספר עמנואל גריב- עד ששלטונות המנדאט הבריטיים יעני קים)שומרי׳שבת( ציונים מהכפר אטר־
יניוק ,אחד העולים מאטרדניה :״המוש קו להם סרטיפיקטים -רשיונות כניסה דנייה שבקווקז בדרכה לארץ־ישראל.
בה ׳מסילה חדשה׳ היתה מרוחקת כעש לארץ-ישראל .חצי שנה חיו האנשים בניגוד לכיתות סובוטניקיות אחרות,
רים־ קילומטר מקושטא .חיו בה כ25- באונייה ,בצפיפות גדולה ובתנאים שהסתפקו בשמירת השבת אך נשארו
משפחות שהתגוררו בבתים קטנים .אני קשים מנשוא ,ורק אז נאותו השלטונות נוצרים ,הרי הסובוטניקים ״הציוניס־
נשלחתי לקצור תבואות במגל .כולנו התורכים להתיר להם לרדת לחוף ,אל טים״ ,כפי שכונו בסביבתם ,גידלו את
עבדנו בהתלהבות רבה ,כי התגעגענו ילדיהם על ברכי התנ״ך ,התעניינו ביה״
מאוד לעבודה אחרי חודשי הבטלה מעון-עולים שהיה בקושטא. דות ובמנהגיה ובסופו של דבר אף
הארוכים וגם אהבנו את העבודה החקל התגיירו והחליטו לעלות לארץ התנ״ר
אית .עבודתנו כה מצאה חן בעיני הצעה לנסוע לארגנטינה
הכפריים עד שהציעו לנו להשאר בכפר -לציון.
ולקבל כברת אדמה לעיבוד .אנו ,כמו הגרים מאטרדניה היו אנשי עמל. הם מכרו את משקיהם ואת רכושם
הבטלה במעון העולים העיקה עליהם ומטלטליהם והחלו במסע נדודים רב־
בן ,דחינו את ההצעה הנדיבה״. מאוד .בהיותם שרויים במצב רוח ירוד תלאות וקורבנות לארץ־ישראל .הם
תוך כדי עבודתם ב״מסילה חדשה״ ובמצוקה ,באו אליהם חברי ועדת הגי הצליחו להגיע עד באטום שלחוף הים־
המשיכו חלוצי אטרדניה במאמציהם רה יהודית ,שניסו להשפיע עליהם ,כי השחור שם נתקעו בלא יכולת להמשיך,
לקבל היתרי כניסה לארץ .בחודש ספט יוותרו על העלייה לארץ-ישראל ותחת לאחר שהשלטונות הסובייטיים סגרו
מבר 1923הם קיבלו את הסרטיפיקטים, זאת יצאו לארגנטינה ,שם הקימה חברת את הגבול ואסרו על יציאת אזרחים
עלו על האונייה ״אומבריה״ וב16- יק״א ,מיסודו של הברון הירש ,מושבות מברית״המועצות .לאחר השתדלויות
בספטמבר עגנה אונייתם בחוף יפו .גדי יהודיות בהן יוכלו לעסוק בעבודה מרובות ומאמצים גדולים הותר לחלק
האהובה עליהם -החקלאות .נמצאו עו מהמהגרים שהתאספו בבאטום לעזוב
אטרדניה הגיעו לציון. לים ,שכשל כוח סבלם והם התפתו את המדינה .המשפחות מאטרדניה
״מסילה חדשה״ היוותה תחנה חשו להפצרות ועד ההגירה ויצאו למושבות הצליחו להשיג מקום באוניה ״בוקו*
בה בדרכם של חלוצי אטרדניה לארץ- הברון הירש ,אך גרי אטרדניה לא נמנו בינה״ ,שהפליגה מבאטום לקושטא.
ישראל ,אבל אנשי אטרדניה לא היו עמהם .אלה היו נחושים בהחלטתם לנוסעים מותר היה לקחת עמהם רק את
היחידים שמצאו מחסה ארעי ב״מסילה להגשים את משאת נפשם וחלומם :לח החפצים שיכלו לשאת בידיהם ואת שאר
חדשה״ .חלוצים רבים ,שברחו מברית- רכושם ומטלטליהם נאלצו להפקיר
המועצות אחרי נעילת שערי היציאה, יות בציון. בנמל .ברכוש גדול יצאו מאטרדניה
בראשית שנות העשרים ,הגיעו בדרך יהודי קושטא סייעו לעולים כמיטב ובצרורות דלים ,כשרק כותונתם לעו
לא דרך ותוך סכנת נפשות לתורכיה יכולתם ,אך העולים מאטרדניה לא היו
ושם מצאו מקלט במושבה היהודית. רגילים לאכול לחם חסד .הם היו אנשי רם ,הגיעו לקושטא.
אבל למען האמת מחסותה נהנו לא רק עבודה וכאשר נודע להם ,כי לא רחוק אבל בכך לא נסתיימו תלאותיהם.
עולים לארץ-ישראל אלא גם ״יורדים״, מקושטא יש כפר יהודי בשם ״מסילה הנוסעים ,שמגמת פניהם היתה ארץ-
שהתייאשו מהחיים בארץ ,מהאקלים חדשה״ ,הם קיבלו בשמחה ובהתלהבות ישראל ,לא הורשו לרדת לחוף .התור
המתיש ,מהתנכלויות השכנים הערבים, כים שיכנו אותם באונייה רעועה,
18