Page 22 - ETMOL_45
P. 22
מקום קרוב לגבול״ .הבחירה נפלה אי־ מאת דב לוין חברי הקיבוץ
פוא אל טאשקנט או על סמךקאנד
שברפובליקה האוזבקית הגובלת עם חברי הכשרה בברית״המועצות במלחמת העולם מחפשים
מדינת אפגניסטן .שוב עלו חברי הקי דרך לגנוב את הגבול ולהגיע לארץ״ישראל • 6מתוך 14
בוץ על הרכבת כשלפניהם דרך ארוכה
של כ 3,000-ק״מ .כל זמן הנסיעה המי- נהרגו במלחמה
געת קיימו קופה משותפת מפרוטותיהם
האחרונות ומדי פעם היו כמה מהם יור ומאורגנים .תחת מטר הפצצות, בין התנועות והאגודות הציוניות
דים מהרכבת בתחנות וקונים מה שניתן כשתרמיליהם על כתפיהם ,התקבצו תוך שנאלצו להתפרק ,שבועות מספר אחרי
להשיג .מקץ ששה שבועות -באוגוסט זמן קצר כעשרה מחברי ״קיבוץ זייד״ כניסת הצבא האדום לארצות הבאל־
,1941הגיעו ליעדם והם 14איש 7 : לשעבר ,ועמם כמה נספחים ,ופנו טיות ,בקיץ ,1940היה גם קיבוץ הכשרה
לתחנת-הרכבת ,כדי להספיק להימלט בקובנה ,על שם אלכסנדר זייד ,שכונה
בחורים ו 7-בחורות. מזרחה ,בעקבות הצבא-האדום .בדרכם ״קיבוץ זייד״ .כמה מחבריו היו חלוצים
באותה עת היו כרכי אסיה המרכזית, כבר נתקלו בכנופיות אלימות של ליט ותיקים שהמתינו שנים לתורם לעלות
לרבות טאשקנט וסמרקאנד ,גדושים אים מקומיים שאיימו לרצחם )הם אמנם לארץ .עתה כשליטא סופחה לברית״
רבבות פליטים מאזור החזית .מחוסר ביצעו את זממם לאחר ימים ספורים המועצות והתושבים היו לאזרחים
מקום לינה ,התמקמו רבים מהם בכיכ סוביטיים ,נסתתמו הסיכויים לעליה!
רות בגנים ובמקומות אחרים תחת כיפת וערכו טבח אכזרי ביהודים שנותרו(. ולא זו בלבד ,אלא שגם מסוכן היה
השמים .אחרי שפרצה שם מגיפת טי להמשיך ולקיים אפילו את המסגרת
פוס ,החלו השלטונות לכוון את הבאים הרכבת האחרונה מקובנה החברתית של חברי הקיבוץ .לכאורה,
לערים קטנות יותר או לקולחוזים הקיבוץ אכן התפרק והחברים התפזרו.
שבסביבה .גם הפליטים עצמם העדיפו למזלם ,הרכבת שאליה הצליחו להי עם זאת המשיכו רבים מהם לקיים ביני
לרוב מקומות אחרים על פני הערים דחק ,היתה בין האחרונות ואולי האח הם קשר ולסייע זה לזה כמעט כמו
הגדולות .בנסיבות אלה נקלטו 14חברי רונה ונועדה בעיקר לפינוי משפחות ״בימים הטובים״ .אפילו גיליונות בוד
״קיבוץ זייד״ בקולחוז אוזבקי על שם הקצינים הסובייטים .בזכותן לא עוכבה דים של עיתון ״דבר״ ,במידה שהגיעו,
לאזאר קאגאנוביץ ,סמוך לתחנת הרכבת הרכבת בגבול אלא המשיכה לנסוע תוך היו עוברים מיד ליד .כך עברה עליהם
של העיר סמרקאנד .כאן הציגו עצמם הפצצות ותלאות ,במשך כשבועיים ,עד
לפני המנהל ,אגרונום ביילורוסי, שהגיעה לארזאמאס שבפלך גורקי - שנה בערך.
כמשפחה מורחבת .הודות לכך הותר בלב רוסיה ,שם נתקבלו בסבר פנים בקיץ 1941גברו השמועות על מלח
להם לגור בצוותא .היה זו כנראה הפעם יפות על-ידי השלטונות ,שאפילו דאגו מה קרובה בין ברית-המועצות לבין
הראשונה שיהודים הגיעו לקולחוז זה להם לבית-מרחץ .אלא שמרבית הפלי גרמניה .בערך באותו זמן ,החלו השלטו
ורוב התושבים האוזבקים אף לא פגשו טים ,ובתוכם חברי ״קיבוץ זייד״ ,לא נות לאסור ולהגלות לעמקי רוסיה
נטו להישאר במקום .רובם ככולם רבבות תושבים מקומיים ופליטים מפו
מעודם יהודים אירופיים. נמשכו דרומה לריפובליקות הסובייטיות לין ,שנחשדו כ״יסודות בלתי מהיי-
קבלת-הפנים היתה חיובית בדרך שבאסיה המרכזית ,המרוחקות מאוד מנים״ למשטר הסובייטי .מקרב המחנה
כלל .בתחילה שיכנו אותם בבית-הספר מהחזית ,האקלים שם יותר חם ולקראת הציוני הוגלו כמה מאות מדרג המנהי
המקומי ואחר-כך בחדר משותף ,במבנה החורף ראוי למצוא מקלט שם .חברי גים והפעילים המקומיים ,אך לפי כל
של משפחה אוזבקית .אולם תנאי החיים ״קיבוץ זייד״ העדיפו איזורים אלו בעי הסימנים עמדו להגלות גם חברים מתוך
היו קשים מאד .הבחורים עבדו בפרך קר בגלל קירבתם לגבול עם איראן השורה .לאור מצב דברים זה ,נדברו
״בחומר ובלבנים״ ולשו את הטיט ואפגאניסטאן וקיוו ,כי משם ייקל עלי ביניהם חברי ״קיבוץ זייד״ לשעבר,
ברגליים ,כמקובל שם .הבחורות עבדו שכל אחד מהם יארוז לעצמו בתוך תר
ברובן בהרכבת עצי פרי ומיעוטן בני הם להגיע לארץ-ישראל. מיל ,חבילת בגדים ומצרכים חיוניים
הול החשבונות .לאחר-מכן עברו כמה אחד היעדים המקובלים ביותר בקרב
מהן לעבוד ברפת ,בחליבה וגידול עג הפליטים היה העיר טאשקנט בירת אחרים ,״על כל צרה שלא תבוא״.
לים .בתנאי האקלים החם היתה הרפובליקה האוזבקית ,וזאת במידה ואכן כאשר פרצה המלחמה זמן קצר
ההסתגלות קשה והנהלת הקולחוז רבה גם בהשפעת הספר -״טאשקנט אחר-כך והצבא-האדום הוכה מכה קשה
חששה לפריון עבודה נמוך ,על כן נקבה עיר הלחם״ ,של נברוב ,שהיה פופולרי ונסוג מזרחה ,ובציבור השתררה בהלה,
לבחורים שכר עבודה נמוך -כשלושה מאד בתנועות הנוער החלוציות במזרח היו אלה החלוצים וחברי התנועות לשע
רבעים משכרם היומי של האוזבקים, אירופה .״הסתכלנו במפה -מספרת בר היחידים כמעט מבין האוכלוסיה
ולבחורות -כמחצית השכר בלבד .לי אחת מחברות קיבוץ זייד -וחיפשנו היהודית שעמדו ״הכן על רגליהם״
מים התברר שדוקא הם הצטיינו בעבו
דה ,עד-כדי-כך ,שהיו מביאים לקולחוז
קבוצות של סטודנטים ,כדי להראות
להם את ההשגים בענף החקלאות ,בהם
״הובילו״ החלוצים מליטא.
משכורת -רק בסוף השנה
אולם בזמן הראשון הם סבלו חרפת
רעב ממש ,משום שכמקובל בקולחוז,
היו גם הם אמורים לקבל את משכורתם
בתוצרת חקלאית או בסחורה אחרת -
רק בסוף השנה .וכדי שלא יגוועו
ברעב ,הקציב להם מנהל הקולחוז כמו
צג