Page 17 - ETMOL_45

‫ורצח בני משפחתו‪.‬‬ ‫שוטפת‪ ,‬הן בדיוני הקונגרס והן‬ ‫אספרנטו )ד״ר בעל התקוות(‪ ,‬ושם‬
‫בשנים ‪ 1948-1945‬שוקמה התנועה‬ ‫בשיחותיהם הפרטיות‪ .‬אכן‪ ,‬ה״לינגווה״‬ ‫הספר ‪ -‬״שפה בינלאומית ‪ -‬מבוא וספר‬
‫במערב ובאסיה וקמה לתחיה בארצות‬
‫אירופה המזרחית‪ .‬פטיציה לאומות‪-‬‬ ‫לא הכזיבה‪ ,‬היא היתה למציאות‪.‬‬ ‫לימוד מלא״‪.‬‬
‫המאוחדות שהיתה חתומה על‪-‬ידי ‪12‬‬ ‫אחר‪-‬כך באו קונגרסים בג׳נבה‪,‬‬ ‫ב״‪ 1887‬הופיע הספר הצנום בגירסה‬
‫מיליון אנשים פתחה לפני השפה את‬ ‫קמברידג׳‪ ,‬אנטוורפן‪ ,‬קרקוב וברן‪.‬‬ ‫רוסית וכעבור שבוע ‪ -‬בגירסה פולנית‪.‬‬
‫שערי אונסק״ו‪ ,‬אירגון התרבות של‬ ‫מספר האגודות של דוברי השפה החד­‬ ‫הספרון בן ‪ 16‬העמודים הכיל ‪ 16‬כללי‬
‫האו״ם‪ ,‬שהחליט על שיתוף פעולה עם‬ ‫שה גדל והלך‪ .‬ב‪ 1908-‬נוסדה הברית‬ ‫דקדוק של השפה החדשה‪ ,‬תחילות וסיו­‬
‫העולמית של האספרנטיסטים‪ .‬ב‪1910-‬‬ ‫מות‪ ,‬וכן מילון ראשון קטן ובו ‪927‬‬
‫״ברית האספרנטו העולמית״‪.‬‬ ‫ביקר זמנהוף בארצות‪-‬הברית והירצה‬ ‫שורשים‪ .‬כן הובאו בו כמה קטעי ספ­‬
‫מספר האנשים כיום המבינים ומדב­‬ ‫באספרנטו בערים שונות‪ .‬כן הופיעה‬ ‫רות מתורגמים לשפה החדשה‪ ,‬ביניהם‬
‫רים אספרנטו במעט או בהרבה מגיע‬ ‫ספרות בשפה זו ותרגומים ממיטב יצי­‬ ‫קטעים מן התנ״ך‪ .‬את ספרונו החדש‬
‫לכדי ‪ 10‬מיליון‪ ,‬הפזורים ב‪ 80-‬מדינות‪.‬‬ ‫רות העולם‪ ,‬כמו ״המלט״‪ ,‬כתבי גוגול‪,‬‬ ‫הקדיש ד״ר אספרנטו)ועל שם זה גם‬
‫היא נלמדת בבתי‪-‬ספר רבים‪ .‬יותר מ‪-‬‬ ‫מולייר‪ ,‬גיטה‪ ,‬שילר ושלום‪-‬עליכם‪,‬‬ ‫כונתה מאז השפה( הנלהב לכל בעלי‬
‫‪ 50‬שידורי אספרנטו משודרים בארצות‬ ‫ולבסוף ‪ -‬תרגומו המעולה של התנ״ך‪,‬‬ ‫הרצון הטוב‪ ,‬המרגישים‪ ,‬כי מלבד‬
‫אירופה בלבד‪ .‬כן הופיעו בשפה זו‬ ‫שהטקסט המלא שלו ראה אור בשנת‬ ‫שפתם יש צורך בשפה נוספת‪ ,‬משותפת‬
‫כעשרת אלפים ספרים‪ ,‬מקור ותרגום‪,‬‬ ‫לכל העמים‪ .‬כדי לקדם ככל האפשר את‬
‫ונתפרסמו בה כ‪ 950-‬כתבי‪-‬עת‪ .‬השפה‬ ‫‪.1926‬‬ ‫התפשטות הלשון הכריז ד״ר זמנהוף‪ ,‬כי‬
‫חדרה אף לארצות אסיה‪ ,‬אפריקה‬ ‫הוא מוותר מראש על זכויות המחבר‪,‬‬
‫מכשיר תעמולה‬ ‫והרשות לתרגם את ספרו נתונה לכל‬
‫ואמריקה הלטינית‪.‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה ניתקה את‬ ‫המעוניין בכך‪.‬‬
‫מראשוני ״חיבת־ציוף׳‬ ‫זמנהוף ממרכזי תנועתו ו״שפת התקוה״‬
‫שלו‪ ,‬שנועדה לטפח ידידות והבנה בין‬ ‫השפה מתפשטת‬
‫זמנהוף גילה התעניינות רבה‪ ,‬בפרט‬ ‫העמים‪ ,‬הפכה למכשיר תעמולה הן בידי‬
‫בצעירותו‪ ,‬בנושאים יהודיים‪ .‬עם פרוץ‬ ‫צרפת והן בידי גרמניה‪ .‬אך זמנהוף‬ ‫לא עבר זמן רב והספר ראה אור‬
‫הפוגרומים ברוסיה‪ ,‬שלא פסחו גם על‬ ‫הוסיף להאמין ביעוד שפתו‪ .‬ב‪1915-‬‬ ‫בצרפתית‪ ,‬אנגלית וגרמנית‪ .‬אט״אט‬
‫וורשה‪ ,‬בשנת ‪ ,1881‬התקרב לתנועת‬ ‫כתב מאמר בצורת מכתב‪-‬גלוי אל‬ ‫הגיעו הדים אוהדים לשפה החדשה‬
‫חיבת‪-‬ציון שנוסדה אז והקים אגודה של‬ ‫הדיפלומטים ובו תבע מהמדינאים להש­‬ ‫מארצות שונות‪ ,‬הופיעו ספרי‪-‬הוראה‬
‫סטודנטים בשם ״שארית ישראל״‪,‬‬ ‫כין שלום בין העמים‪ ,‬להבטיח זכויות‬ ‫נוספים‪ ,‬מילון ותרגומים‪ .‬מספר האוה­‬
‫שאחר‪-‬כך נעשתה לעמוד התווך של‬ ‫אזרחיות ולאומיות מלאות לכל אדם‪,‬‬ ‫דים בחוגי האינטליגנציה של פולין‪,‬‬
‫חובבי‪-‬ציון בפולין‪ .‬תקופה קצרה נהה‬ ‫ולהקים בית‪-‬דין כלל‪-‬אירופי קבוע‪ ,‬של­‬ ‫רוסיה‪ ,‬צרפת וגרמניה הלך וגדל‪ .‬ב‪-‬‬
‫אחרי תנועת ביל״ו בעירו‪ ,‬אולם עד‬ ‫פניו יובאו כל המריבות בין העמים‪ .‬כן‬ ‫‪ 1889‬התחיל להופיע בעיר נירנברג‬
‫מהרה התאכזב מחוסר המעש של הצי­‬ ‫תבע שבחוזה השלום שייחתם בין הע­‬ ‫שבגרמניה הירחון ״לא אספרנטיסטו״‪,‬‬
‫בור היהודי למען עליה לארץ והצטרף‬ ‫מים בגמר המלחמה‪ ,‬תובטח הפצתה של‬ ‫שנעשה בטאונה של התנועה‬
‫לתנועת ״עם עולם״ שדגלה בהגירה‬ ‫שפת אספרנטו‪ ,‬כמכשיר להבנה ולקי­‬
‫לארצות‪-‬הברית ואף כתב מאמר על‬ ‫האספרנטיסטית‪.‬‬
‫הסיכוי להקים מדינה יהתית עצמאית‬ ‫רוב לבבות‪.‬‬ ‫ב‪ 1894-‬פירסם הסופר הרוסי הנתע‬
‫באיזור בארצות‪-‬הברית‪ ,‬שבו יתרכזו‬ ‫היתה זו פעולתו הציבורית האחרונה‬ ‫ל‪ .‬נ‪ .‬טולסטוי מאמר מלא אהדה לשפה‬
‫כמה רבבות יהודים‪ .‬הוא הסביר‪ :‬״אם‬ ‫של ד״ר זמנהוף‪ .‬הוא נפטר ממחלת לב‬ ‫בכתב‪-‬עת‪ .‬״אחרי שתי שעות לימוד ‪-‬‬
‫יתברר שארץ‪-‬ישראל הכרחית‪ ,‬הרי לא‬ ‫ב‪ 14-‬באפריל ‪ .1917‬לבית־העלמין‬ ‫כתב טולסטוי ‪ -‬נטלתי לידי ספר בשפה‬
‫תאבד לנו גם כאשר יהיה לנו בית‪-‬‬ ‫בוורשה ליווהו כמה מניינים יהודים‬ ‫חדשה זו וגיליתי שאני יכול לקראו ללא‬
‫לאומי‪ ,‬קרוב קרבת‪-‬משפחה‪ ,‬בארצות‬ ‫מדלת‪-‬העם שהיו מכנים אותו ״הרופא‬ ‫קושי‪ .‬מכיוון שהתועלת שאפשר להפיק‬
‫שלנו״ וקומץ משכילים יהודים ונוצרים‪.‬‬ ‫מהאספרנטו רבה היא‪ ,‬כדאי שכל אדם‬
‫הברית״‪.‬‬ ‫לימים הוקמה על קברו מצבה צנועה אך‬ ‫הוגה יתייחס באהדה לעניינו של ד״ר‬
‫לאחר שנים הגיע למסקנה‪ ,‬כי הבעיה‬ ‫זמנהוף‪ ,‬ועל‪-‬ידי‪-‬כך יקרב את בואה של‬
‫היהודית לא תמצא את פתרונה אלא‬ ‫יפה‪.‬‬ ‫מלכות השמים עלי אדמות‪ ,‬עניין הצריך‬
‫בקנה‪-‬מידה עולמי‪ .‬הצעד הראשון לכך‬ ‫להיות מטרתו של כל אדם״‪ .‬בהשפעת‬
‫‪ -‬הפיכת היהדות לתורה הומניסטית‬ ‫התנועה מתפשטת‬ ‫מאמרו של טולסטוי גדל מספר אוהדי‬
‫עולמית‪ .‬את הפתרון הלאומי דחה‪ .‬הוא‬ ‫האספרנטו ברוסיה‪ ,‬עד שהבולשת של‬
‫חלם אז על דת ״כללית״‪ ,‬שתאחד את כל‬ ‫אולם מפעל חייו של זמנהוף נמשך‪.‬‬ ‫הצאר התחילה לראות בתנועה חדשה זו‬
‫האנושות‪ ,‬מבלי שזו תצטרך לוותר על‬ ‫מוסדות האספרנטו הבינלאומיים פיתחו‬
‫אמונותיה המקובלות‪ .‬המכנה המשותף‬ ‫תוך כדי המלחמה פעולה הומנית‬ ‫סכנה למשטר‪.‬‬
‫לדת זו‪ ,‬יהיו צדק‪ ,‬אחווה בין עמים‬ ‫נרחבת‪ ,‬בעיקר במחנות השבויים‪.‬‬ ‫ב‪ 1905-‬נערך קונגרס האספרנטו‬
‫ושלום‪ .‬הוא קרא לה ״הלליזם״‪ ,‬על שם‬ ‫משנסתיימה המלחמה העולמית הרא­‬ ‫הראשון בבולון שבצרפת‪ .‬זמנהוף ואש­‬
‫התנא הלל‪ ,‬רודף השלום ואוהב הבר­‬ ‫שונה הפכה התנועה האספרנטית לתנו­‬ ‫תו עשו את הדרך מוורשה לפאריס‬
‫עה חברתית שהקיפה ארצות רבות‪,‬‬ ‫בקרון רכבת ממחלקה שלישית מחוסר‬
‫יות‪.‬‬ ‫ללא הבדל דת ומשטר‪ .‬משענת חשובה‬ ‫אמצעים‪ ,‬ונדהמו מקבלת‪-‬הפנים הנהד­‬
‫לאחר שנים מספר הכנים זמנהוף אי‪-‬‬ ‫מצאה השפה החדשה בתנועות הפועלים‬ ‫רת שנערכה להם בפאריס‪ .‬במרומי‬
‫אלה שינויים ב״הלליזם״ ופירסם את‬ ‫ובאיגודים המקצועיים‪ .‬אולם משעלו‬ ‫מגדל‪-‬אייפל ערכו להם אנשי‪-‬רוח צרפ­‬
‫השקפתו בספר שיצא לאור ב‪1906-‬‬ ‫הנאצים לשלטון בגרמניה החלו לרדוף‬ ‫תים מסיבה‪ ,‬לזמנהוף הוענק אות לגיון‪-‬‬
‫בשם ״הומאראניסמו״‪ ,‬אנושות באספר­‬ ‫את חברי התנועה וכך היה גם בספרד‬ ‫הכבוד‪ .‬בייחוד היה נרגש מקבלת‪-‬‬
‫נטו‪ ,‬שבו הוא מדבר בזכות אחדות כל‬ ‫וברוסיה‪ .‬אחת מפעולותיהם הראשונות‬ ‫הפנים בעיר הכינוס‪ 800 .‬צירים משלו­‬
‫המין האנושי על יסודות הצדק והשלום‪,‬‬ ‫של הגרמנים לאחר כיבוש וורשה היה‬ ‫שים ארצות באו להקביל את פניו‬
‫שריפת ספרייתו וארכיונו של זמנהוף‬ ‫בתחנת‪-‬הרכבת וכולם דיברו אספרנטו‬
‫אולם לספר זה כמעט שלא היה הד‪.‬‬

‫‪17‬‬