Page 16 - ETMOL_45

‫בזעיר‪-‬אנפין‪.‬‬ ‫ההאששרתתפהוקתמפרצאהיא‬ ‫כשלושת אלפים לשונות מדוברות‬
‫אביו של זמנהוף‪ ,‬אחד משלושת המו­‬ ‫בעולם והן מהוות חיץ ומחיצה בין עמים‬
‫רים היהודים שלימדו בבתי‪-‬הספר‬ ‫ב״‪ 1887‬המציא ד״ר זמנהוף‬ ‫ואנשים‪ .‬בעיה זו של ריבוי לשונות‬
‫הממשלתיים בעיר‪ ,‬הועבר בשנת ‪1873‬‬ ‫את ה״אספרנטו״ בשפה‬ ‫העסיקה הוגי דעות ולשונאים בני עמים‬
‫לבית‪-‬ספר תיכון בוורשה‪ .‬אלעזר הצ­‬ ‫בינלאומית והיום מדברים‬ ‫שונים זה כ־‪ 300‬שנה‪ ,‬ועד ימינו הוצעו‬
‫עיר נכנס ללמוד בבית‪-‬ספר שבו נפתח‬ ‫לה למעלה מ*‪ 600‬פתרונות‪ ,‬בעיקר‬
‫לפניו העולם הקלסי של יוון ורומא‪.‬‬ ‫בה כ־‪ 10‬מיליון איש‬ ‫המצאת שפות מלאכותיות״ והאחרונה‬
‫משפחתו היתה מנותקת מן המשכילים‬ ‫בהן היא ה״סומא״‪ :‬לשון עולמית בת‬
‫הפולניים ומבני‪-‬עמם היהודים‪ .‬פקידי‬ ‫מאת אליעזר תיבון‬
‫השלטון הרוסי התייחסו לאביו בלעג‬ ‫‪ 1000‬מילים שהומצאה בשנת ‪.1957‬‬
‫כאל יהודי ואילו היהודים ראו בו ״פקיד‬ ‫״חינכוני להיות אדם בעל שאיפות‬ ‫בייחוד הצטיינה בתחום זה מאת‬
‫רוסי״‪ .‬אווירת האיבה והזרות הגבירה‬ ‫ואידיאלים‪ ,‬לימדוני כי כל האנשים‬ ‫השנים הקודמת‪ ,‬שבה הומצאו כמה לשו­‬
‫את סבלו של הנער‪ .‬״לו היתה לנו שפה‬ ‫אחים הם‪ ,‬אולם המציאות אילצה אותי‬ ‫נות מלאכותיות‪ ,‬גמישות ומקיפות‬
‫אחת ייתכן שהיינו מוצאים את הדרך‬ ‫לראות על כל צעד ושעל לא אנשים‬ ‫למדי‪ ,‬שעוררו בשעתן תשומת״לב‬
‫איש ללב רעהו״ ‪ -‬חשב ואז עלה בדעתו‬ ‫סתם‪ ,‬אלא רוסים‪ ,‬פולנים‪ ,‬גרמנים‪,‬‬ ‫ניכרת בקרב משכילים ואישי״ציבור‪,‬‬
‫לבחור אחת השפות הקלסיות ולהכריז‬ ‫ליטאים‪ ,‬יהודים וכר‪ .‬כל זה גרם לי צער‬ ‫כמו ״הלשון המוסיקלית האוניברסלית״‬
‫עליה כשפה בינלאומית‪ .‬לאחר זמן קצר‬ ‫בילדותי‪ ...‬ברחובות עיר‪-‬מולדתי‬ ‫שנקראה גם סולרסול שהומצאה על״ידי‬
‫האומללה התנפלו גברים מצויידים‬ ‫סודרה ב‪ 1817-‬והיא מבוססת על הש­‬
‫הכיר בקושי הכרוך ברעיון זה וזנחו‪.‬‬ ‫בגרזנים ואלות על תושבים שלווים‪,‬‬ ‫מות הבינלאומיים של תווי‪-‬הנגינה וכל‬
‫אשר חטאם היחיד היתה השפה הזרה‬ ‫מילה נוצרת מצירופי ההברות של שבעת‬
‫מעט דקדוק‪ ,‬מלים מקובלות‬ ‫)יידיש( שבפיהם‪ .‬ואז‪ ,‬בילדותי‪ ,‬אמרתי‬ ‫צלילי הסולם )דו‪-‬רה‪-‬מי וכר(‪ .‬שיטת‬
‫לעצמי‪ ,‬כי כשאגדל אעשה כל מה‬ ‫גרוסלין )‪ (1836‬שלה ‪ 1500‬שורשים‬
‫מאביו שהיה מורה לשפות‪ ,‬רכש‬ ‫שבכוחי לסילוקה של רעה זו״‪ ,‬כך כתב‬ ‫ואפשר ליצור מהם ‪ 150‬אלף מילים;‬
‫עניין בבלשנות‪ .‬אלעזר עסק בחקר‬ ‫זמנהוף לאחר שנים במכתבו הידוע על‬ ‫״הלשון האוניברסלית והאנליטית״ של‬
‫הלשון היידית ואף התחיל לכתוב ספר‬ ‫מידאל )‪ ,(1844‬ה״מונו גלוטיקה״ של‬
‫דקדוק יידי‪ ,‬שלא הושלם‪ .‬הוא החל‬ ‫״מוצא האספרנטו״‪.‬‬ ‫פארארי )‪ (1877‬ועוד רבות‪ .‬כן הוצע‬
‫ללמוד רפואה‪ ,‬אבל לא זנח את עיסוקו‬ ‫ואכן‪ ,‬בעירו של זמנהוף‪ ,‬ביאליסטוק‪,‬‬ ‫״לתקן״ שפות אירופיות שונות )צרפ­‬
‫הבלשני והחליט להמציא לשון קלה‪,‬‬ ‫נפגשו גבולותיהן של שלוש מדינות ‪-‬‬ ‫תית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬לטינית‪ ,‬איטלקית( כדי‬
‫פולין‪ ,‬ליטא ובילורוסיה‪ .‬פקידי השלטון‬ ‫שיוכלו לשמש כשפות בינלאומיות‪.‬‬
‫שתוכל לשמש את כל בני‪-‬האדם‪.‬‬ ‫המקומיים היו בני הדת האורתודוקסית‬ ‫נשמעו גם הצעות של ״עברית מתו­‬
‫זמנהוף‪ ,‬שידע כעשר שפות‪ ,‬התרשם‬ ‫ודיברו רוסית; אנשי האצולה השתייכו‬ ‫קנת״‪ :‬״פאסילינגווה הבראיקה״ של‬
‫מפשטותו של הדקדוק האנגלי והסיק‬ ‫לכנסיה הרומית‪-‬קתולית ושפתם פו­‬ ‫לנץ )‪ (1887‬וכן ״לשון עבר״ של נילסון‬
‫מכך שעושרה וגמישותה של לשון אינם‬ ‫לנית‪ ,‬האיכרים באיזור דיברו ליטאית‬
‫תלויים בעושר צורותיה הדקדוקיות‪.‬‬ ‫או בילורוסית‪ ,‬והגרמנים שבעיר ‪ -‬גר­‬ ‫)‪.(1897‬‬
‫הוא החליט ליצור שפה חדשה ולהש­‬ ‫מנית‪ ,‬ואילו היהודים דיברו ברובם‬ ‫הלשון המלאכותית הראשונה‬
‫תמש ככל האפשר באוצר המילים‬ ‫המכריע יידיש‪ .‬היתה זו עיר‪-‬מגדל‪-‬בבל‬ ‫שההצלחה האירה לה פנים וזיכתה‬
‫הבינלאומיות‪ ,‬כלומר במילים המצויות‬ ‫אותה בתמיכה ניכרת היתה ״וולאפיק״‬
‫כמעט בכל לשון של עם בעל תרבות‬ ‫שיוצרה‪ ,‬הכומר הגרמני יוהאן מארטין‬
‫מודרנית‪ ,‬ולצקת מהן שפה בעלת שיטה‬ ‫שלייאר‪ ,‬פירסמה ברבים ב‪ 1880-‬ושור­‬
‫הומוגנית המבוססת על כללי דקדוק‬ ‫שיה לקוחים בעיקר מאנגלית ולטינית‬
‫מעטים ועל תחילות וסיומות קבועים‪.‬‬ ‫ודקדוקה מושפע מגרמנית‪ .‬מטרתה‬
‫״רעיון זה״ ‪ -‬כתב זמנהוף ‪ -‬״בלע אותי‬ ‫התבטאה בסיסמה‪ :‬״מאנדה באל‪ ,‬פוקו‬
‫כולי‪ ,‬ופתאום הרגשתי שאני עומד על‬ ‫באל״ שפירושה ‪ -‬״למען אנושות אחת‪,‬‬
‫קרקע מוצק‪ .‬על המילונים נפלה קרן‬
‫אור והם החלו לצמצם עצמם במהירות‬ ‫לשון אחת״‪.‬‬
‫לנגד עיני‪ .‬אמרתי בליבי‪ :‬הבעיה‬ ‫״וולאפיק״ התפשטה במהירות לא רק‬
‫בקרב אנשי‪-‬הרוח‪ ,‬אלא בכל המעמדות‪.‬‬
‫נפתרה״‪.‬‬ ‫בקונגרס בפאריס ב‪ 1889-‬דיברו ״וולא‪-‬‬
‫ב‪ 1878-‬היה סבור ששפתו היא‬ ‫פיק״ הצירים וגם המלצרים והשוערים‪.‬‬
‫ה״לינגווה אוניברסלה״ )״השפה העול­‬ ‫אגודות ״וולאפיק״ קמו בכל ערי אירו­‬
‫מית״( והיא מוכנה לדיבור‪ .‬אולם משני­‬ ‫פה‪ ,‬במכסיקו‪ ,‬בסין‪ ,‬בארצות‪-‬הברית‬
‫סה לתרגם לשפתו מיצירות העולם או‬ ‫ועוד‪ .‬בשנה אחת )‪ (1888‬הופיעו ‪182‬‬
‫לכתוב בה את יצירותיו הוא‪ ,‬נוכח‬ ‫ספרי לימוד של הלשון החדשה ב‪25-‬‬
‫לדעת שבין ההלכה למעשה רב המרחק‪.‬‬ ‫שפות‪ .‬אולם למרות הצלחה בלתי רגי­‬
‫באין ברירה התחיל כמעט מבראשית‪,‬‬ ‫לה זו נשכחה ״וולאפיק״ מהר‪ .‬בין‬
‫הוסיף ומחק‪ ,‬שינה‪ ,‬תיקן ושיכלל את‬ ‫הגורמים לשקיעתה ‪ -‬עקשנות יוצרה‬
‫שסירב להרשות שינוי כלשהו בדיקדו‪-‬‬
‫שפתו והפיח בה רוח חיים‪.‬‬ ‫קה המסובך‪ .‬כן נטייתה לצירופי מילים‬
‫משסיים את חוק לימודיו ברפואה‬ ‫ארוכות מאוד‪ .‬בין השאר מצויות בה‬
‫נסע לוינה להתמחות בריפוי מחלות‬ ‫מילים שבהן יותר משלושים אותיות‪...‬‬
‫עינים‪ ,‬כשדעתו נתונה בעיקר לשפתו‬ ‫אולם לפני שקיעתה של ״וולאפיק״‬
‫הבינלאומית‪ .‬ב‪ 1886-‬חזר לורשה והת­‬ ‫עלתה קרנה של שפה בינלאומית אחרת ‪-‬‬
‫חיל לעבוד בבית‪-‬החולים היהודי שם‪.‬‬ ‫״אספרנטו״‪ ,‬שיוצרה הוא ד״ר אלעזר‬
‫את הימים הקדיש לרפואה ואת הלילות‬
‫לשיכלול שפתו‪ .‬לבסוף נמצא מוציא‪-‬‬ ‫לודביג זמנהוף‪.‬‬
‫לאור לספרו‪ .‬בשער הספר רשם‪ :‬ד׳ר‬

‫‪16‬‬