Page 100 - מהפכניות בעל כורחן
P. 100

‫פרק שלישי‬

‫והיא באה לידי ביטוי בהקמת קבוצות חקלאיות‪ ,‬אך מספר החלוצות בהן היה זניח‬
‫)קבוצת ההכשרה היחידה לבנות הייתה קבוצת 'ברוריה'‪ ,‬שהוקמה בשנות העשרים‪,‬‬

                                 ‫בכל שאר הקבוצות היו חלוצות ספורות בלבד‪.(70‬‬
‫בחלוצות תמכו ארגוני נשים שפעלו באותה התקופה‪ ,‬כגון תנועת הפועלות של‬
‫ההסתדרות הכללית‪ ,‬הסתדרות נשים עבריות וּויצ"ו‪ ,‬אך החלוצות הדתיות כמו נפלו‬
‫בין הכיסאות והיו ללא תומך‪ .‬נשי המזרחי היו אפוא התומכות 'הטבעיות' של‬

                                                              ‫החלוצות הדתיות‪.‬‬
‫כבר בנובמבר ‪ ,1921‬הגישו נשי המזרחי הצעה לייסוד בית מלאכה לצעירות עולות‬
‫בירושלים‪ 71.‬למוסד היו כמה מטרות‪ :‬לעזור לחלוצות עם בואן לארץ‪ ,‬לסייע להן‬
‫להתרגל לתנאיה‪ ,‬ללמוד עברית וללמוד מקצוע שיאפשר להן קיום עצמאי; וכן מטרה‬
‫דתית‪-‬תרבותית‪' :‬בכדי שתהיה השפעתנו עליהן השפעה דתית ומוסרית בחיבור עם‬
‫עבודה תרבותית בצורת שיעורים בשעות הפנויות מעבודה‪ .‬וזאת היא שאיפתנו‬
‫ומגמתנו הכי קרובה'‪ 72.‬דהיינו סיוע רוחני‪ .‬הרצון של הנשים לסייע לחלוצות לעזור‬
‫לעצמן היה פרי תפיסה חדשה של נשיות שרווחה בקרב ארגוני נשים בעולם עוד לפני‬

                                                       ‫מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 1923‬החלו נשי המזרחי בסידור בית המלאכה‪ .‬מלאכת יד הייתה מקצוע‬
‫נשי‪-‬מסורתי‪ ,‬ובמאה התשע עשרה בכל בתי הספר לנערות למדו מלאכה‪ .‬הכשרת‬
‫צעירות במלאכה תאמה גם את צורכי המשק היישובי‪ .‬לאה זליגר‪ ,‬שעמדה מאחורי‬
‫הקמת המוסד‪ ,‬מצאה גם משמעות סמלית בהקניית מקצועות הקשורים במלאכת יד‬
‫לצעירות‪ .‬על פי תפיסת עולמה נשים חייבות להשתתף בעבודת בניין הארץ במלאכות‬

                                           ‫יד‪ ,‬כפי שסייעו בבניין המשכן בזמנו‪73.‬‬
‫המוסד נפתח בחנוכה תרפ"ד )דצמבר ‪ ,(1923‬בניהולן של לאה זליגר וסופיה פיק‪,‬‬
‫ונועד בעיקר לצעירות עולות אך גם לבנות העיר‪ 74.‬כשנתיים לאחר פתיחתו‪ ,‬חל‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬סכסוך בין נשי המזרחי‪ ,‬וב‪ 1925-‬נוהל המוסד על ידי סופיה פיק וחברות‬

                                                        ‫'הסתדרות אחיות מזרחי'‪.‬‬

               ‫על משק הפועלות הדתיות 'ברוריה'‪ ,‬ראו רוזנברג‪ ,‬הפועלות הדתיות‪ ,‬עמ' ‪.94-42‬‬    ‫‪70‬‬
‫במקום אחר צוין כי המוסד מיועד ל'חלוצות מזרחיות'‪ .‬חוזר א מהמ"ע של המזרחי לחברי‬             ‫‪71‬‬

                                       ‫המזרחי בחו"ל‪ ,1.11.1922 ,‬גצ"ד‪ ,‬חוזרים ב‪.1/11 65/‬‬   ‫‪72‬‬
‫מכתב מגב' פיק למחלקת העבודה של ההנה"צ‪ ,28.2.1926 ,‬אצ"מ‪ ;S9/1801 ,‬תזכיר לוועידה‬
                                                                                          ‫‪73‬‬
                 ‫העולמית של המזרחי‪ ,‬דנציג‪ ,1928 ,‬תוספת לנתיבה‪ ,‬ג‪ ,‬כב )‪ ,(1.8.1928‬עמ' ‪.8‬‬   ‫‪74‬‬
                                  ‫'הסתדרות נשים מזרחי'‪ ,‬התור‪ ,3 ,‬כא )‪ ,(20.4.1923‬עמ' ‪.20‬‬

‫חברות נוספות בהנהלה‪ :‬רבקה קוק‪ ,‬פנינה רייפמן‪ ,‬שולמית לבנון‪ ,‬חיה רודמן‪ ,‬ד"ר אלן‪ ,‬הינדה‬
‫אוסטרובסקי ובתיה פישמן‪' .‬בהסתדרות נשים מזרחי בא"י'‪ ,‬המזרחי‪ ,(20.12.1923) 30 ,5 ,‬עמ'‬
‫‪ ;11‬תכתובת בין פרופ' חיים פיק‪ ,‬לאה זליגר‪ ,‬הינדה אוסטרובסקי לגזבר המוסד‪,1927-1925 ,‬‬

                                                     ‫גצ"ד‪ ,‬מ"ע של המזרחי‪ ,‬תרפ"ה‪-‬תרפ"ז‪.‬‬

                                                                                          ‫‪98‬‬
   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105