Page 106 - מהפכניות בעל כורחן
P. 106

‫פרק שלישי‬

‫הייתה לגייס כוח אדם להסתדרות הכללית ולתנועת הפועלות‪ 102.‬ההשתייכות‬
                               ‫לתנועה הייתה גורם חשוב בעשייה למען החלוצות‪.‬‬

                                                                  ‫משק פועלות‬

‫ההתיישבות החקלאית הייתה חוד החנית של העשייה הציונית ביישוב‪ .‬בעבודת‬
‫האדמה הייתה גלומה המהפכה הציונית ובאמצעותה חשבו ליצור חברה חדשה‬
‫ו'אדם חדש'‪ .‬גם בעבור החלוצים הדתיים ההתיישבות החקלאית הייתה מטרה‬
‫מרכזית‪ ,‬ובעיניהם הייתה לה משמעות נוספת‪ :‬שיבה אל המקור העברי וחיזוק הקשר‬
‫בין האדם לבורא עולם‪ .‬לפיכך עסקו רבות בהקמת קבוצות להכשרה חקלאית‬
‫לפועלים דתיים ובהמשך בהקמת נקודות התיישבות חקלאיות‪ .‬ואולם החלוצה‬

               ‫הדתית והכשרתה החקלאית היו משניות בסדר העדיפות של התנועה‪.‬‬
‫החלוצות הכלליות שאפו לעבודה חקלאית ומצאו בה סיפוק נפשי‪ ,‬שוויון‪ ,‬ועיסוק‬
‫רב ערך היכול לתקן את מעמד האישה בחברה ולשחררה מכבליה‪ 103.‬גם החלוצות‬
‫הדתיות ראו בחקלאות את הדרך הטובה ביותר להשתתפות בתחייה הלאומית‪ .‬כמו‬
‫תנועת הפועלות הכללית‪ ,‬שלא תבעה שוויון מוחלט בעיסוקים החקלאיים אלא‬
‫נאבקה על הזכות לעסוק בחקלאות 'הביתית' בצד נכונות למלא את התפקידים‬
‫המסורתיים של האישה‪ ,‬גם החלוצה הדתית ראתה עצמה 'עזר כנגדו' של האיכר או‬
‫של הפועל החקלאי‪ .‬כשם שמפעלה המרכזי של תנועת הפועלות הכללית היה הקמת‬
‫רשת משקי פועלות להכשרה חקלאית‪ ,‬גם ארגון הפועלות הדתיות התמקד בהקמת‬

      ‫משקי פועלות‪ ,‬ורק לאחר שנים מספר פנה לעשייה שהקיפה תחומים רבים‪104.‬‬
‫בעיני הנשים הבורגניות‪ ,‬הכשרת האישה לחקלאות נחשבה חלק חשוב ביותר של‬
‫בניין הארץ; חלק מתהליך יצירת עם המקושר לאדמתו‪ .‬ויצ"ו אף מצאה בחקלאות‬
‫תפקיד חשוב בהפיכת האישה ליצרנית‪ .‬ומשילוב שני גורמים אלה העדיפה ויצ"ו‬
‫להכשיר נשים לחקלאות‪ 105,‬ואף הקימה משקי פועלות רבים‪ 106.‬גם בעיני נשי‬

                                                            ‫‪ 102‬שטרן‪ ,‬תנועת הפועלות‪ ,‬עמ' ‪.34‬‬
                                   ‫‪ 103‬מנור‪ ,‬משקי פועלות‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;16‬שטרן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.134-133‬‬
‫‪ 104‬על משקי הפועלות הכלליות‪ ,‬ראו מנור‪ ,‬שם‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;104 ,75‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .326 ,215-214‬על משקי‬
‫הפועלות הדתיות‪ ,‬ראו רוזנברג‪ ,‬הפועלות הדתיות‪ ,‬עמ' ‪ ;195-155 ,94-49‬הנ"ל‪' ,‬משקי הפועלות‬
                  ‫הדתיות בארץ ישראל‪ ,'1939-1925 :‬קתדרה‪) 90 ,‬טבת תשנ"ט(‪ ,‬עמ' ‪.114-87‬‬
‫‪ 105‬גרינברג והרצוג‪ ,‬ארגון נשים‪ ,‬עמ' ‪ .43‬על מפעלי הכשרה לנשים וסיועם של ארגוני הנשים‪ ,‬ראו‬
‫א' כרמל‪-‬חכים‪' ,‬מפעל ההכשרה המקצועית‪-‬חקלאית של נשים ביישוב ועזרתם של ארגוני נשים‬
                          ‫יהודיות ‪ ,'1929-1911‬עבודת דוקטור‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬תשס"ג‪.‬‬
‫‪ 106‬ח' מייזל‪' ,‬עבודת הויצ"א'‪ ,‬פרקי הפועל‪-‬הצעיר‪ ,‬ח‪ ,‬ב )תרצ"ו(‪ ,‬עמ' עמ' ‪ ;250‬אוליצור‪ ,‬ההון‬
‫הלאומי‪ ,‬עמ' ‪ ;177-169‬ר' אלפר‪ ,‬בנות בניר‪ :‬קורות משקי‪-‬הפועלות וחוות הלימוד‪ ,‬תל אביב‬

                                                                                    ‫תש"ו‪.‬‬

                                                                            ‫‪104‬‬
   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111