Page 110 - מהפכניות בעל כורחן
P. 110

‫פרק שלישי‬

‫ברחבי העולם נראתה הדאגה לילדים עניים בתחום החינוך‪ ,‬דפוס עשייה נשי‪-‬דתי‬
‫בסביבה הציבורית‪ 122.‬בפעילות הנשים הדתיות בארץ‪ ,‬בתחום החינוך לגיל הרך‪,‬‬
‫הובלעו כמה מגמות‪ :‬מתן ביטוי ליסוד 'האימהי' של הפעילות‪ ,‬להשתייכות התנועתית‬
‫של הנשים ולרצונן לקדם את האישה מבחינה מקצועית ולעודד אותה לעבוד מחוץ‬

         ‫לביתה‪ .‬מגמה זו באה לידי ביטוי גם בהקמת מוסדות לחינוך צעירות דתיות‪.‬‬

                                                            ‫בית צעירות מזרחי‬

‫לצד הרצון לסייע לצעירות הייתה גם השאיפה לקדם אותן‪ .‬כמו חברות אחרות של‬
‫נשים מהיישוב הישן‪ ,‬כגון 'עזרת נשים'‪ ,‬שהעניקו סעד רפואי ורק לאחר זמן הרחיבו‬
‫את פעילותן לחינוך מקצועי לנערות‪ 123,‬גם נשי המזרחי עברו מסעד 'מסורתי' לחינוך‬

                                                       ‫שנועד לקדם את הצעירה‪.‬‬
‫חינוך מקצועי‪-‬תיכוני לבנות בארץ‪-‬ישראל בשנות העשרים היה תחום מוזנח‪124.‬‬
‫היעדר מוסד חינוכי‪-‬מקצועי לצעירות הורגש במיוחד בקרב הציבור הדתי‪ .‬היזמה‬
‫להקמת מוסד חינוכי מקצועי לבנות דתיות הייתה של נשי המזרחי באמריקה‪ .‬בבסיס‬
‫התפיסה החינוכית שלהן עמדו שני עניינים‪ .‬ראשית‪ ,‬ההשקפה המסורתית על תפקידה‬
‫של האישה בחינוך הדור הבא‪ ,‬השקפה שרווחה גם בעולם הלא‪-‬יהודי‪ 125.‬חינוך‬
‫הצעירות הרי הוא חינוך הדור הצעיר ולפיכך השתלב יפה במגמה זו‪ .‬שנית‪ ,‬הנשים‬
‫חשבו כי באמצעות החינוך ניתן להביא לשינוי במעמד האישה בחברה‪ .‬לפי גישה זו‪,‬‬
‫שרווחה בחברה המערבית‪ ,‬השכלה בכלל והכשרה מקצועית בפרט יכולות להשפיע‬
‫הן על יכולתן של הנשים ועל מקומן בחברה הן על התפיסה העצמית שלהן‪ 126.‬נשי‬
‫המזרחי מאמריקה הושפעו בו זמנית גם מהמסורת היהודית וגם מהאווירה ששרתה‬

                                                               ‫ברחוב האמריקני‪.‬‬
‫התכנית הראשונית משנות העשרים הייתה מיועדת לבנות 'היישוב הישן'‬
‫בירושלים‪ 127.‬ניתן לראות זאת בהעדפת הפן הנשי‪-‬פילנתרופי על הפן הציוני‪ .‬אולם‬
‫עם העשייה התפתחה זהותן הציונית‪-‬דתית של הנשים‪ .‬לנגד עיניהן עמדו שלוש‬

                                                                    ‫‪ 122‬קראופורד‪ ,‬דת ופעולה‪.‬‬
                                                                 ‫‪ 123‬שילה‪ ,‬פילנתרופיה‪ ,‬עמ' ‪.7‬‬
‫‪ 124‬על מוסדות חינוך מקצועיים לבנות ב‪ ,1920-‬ראו אלבוים‪-‬דרור‪ ,‬החינוך העברי‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.219-217‬‬
‫‪ 125‬על חשיבות האישה המחנכת‪ ,‬ומתוך כך על חשיבות החינוך שניתן לה‪ ,‬ראו גם ‪T. Woody,‬‬

               ‫‪A History of Women’s Education in the United States, I-II, New York 1966‬‬

‫‪ 126‬על מטרות החינוך לנערות באמריקה ראו גם ‪J. Zollinger-Giele, Women: Roles and Status in‬‬

                                    ‫‪Eight Countries, New York & London 1977, pp. 401-405‬‬

‫‪ 127‬הרב ברלין ניסה לשכנען להקצות את הכספים לבית המדרש למורות‪ ,‬אך ללא הצלחה‪ .‬מכתב‬
‫מאת וינשנקר‪ ,‬ב"כ ]בא כוח[ הבר"ע באמריקה להנהלת הבר"ע והפוהמ"ז‪ ,‬ללא תאריך )כנראה‬

                                                            ‫‪ ,(1928‬אצ"ד‪ ,‬ארצות הברית‪.1 ,‬‬

                                                                            ‫‪108‬‬
   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115