Page 113 - מהפכניות בעל כורחן
P. 113

‫העשייה – חסד‪ ,‬קליטה‪ ,‬חינוך והכשרה מקצועית‬

‫הפעילות החינוכית התרחבה והחלו להקדיש תשומת לב מיוחדת לבנות עדות‬
                                                                     ‫המזרח‪138.‬‬

‫'בית צעירות מזרחי' היה בעיני הנשים ובעיני החברה הציונית‪-‬דתית בארץ‪-‬ישראל‬
‫בעל חשיבות לעיצוב האישה העברייה האידאלית 'הבונה בניין ממשי והבונה בניין‬
‫המסורת הישראלית'‪' 139.‬בתי צעירות' חינכו את הנערה להיות אישה יצרנית‪ ,‬אך גם‬
‫דאגו לדיוקנה הרוחני‪-‬דתי‪ .‬הבוגרות חונכו למלא את תפקידי נשי המזרחי ברשתות‬
‫החינוך‪ ,‬אך כוונו גם לחלוציות ולחיי קיבוץ‪ .‬הן מצאו עבודה בגני ילדים והיו לגננות‪,‬‬
‫למדריכות‪ ,‬למורות בבתי הספר ולמנהלות מטבחים במוסדות‪ .‬אחרות הצטרפו‬
‫להתיישבות העובדת‪ .‬הכשרתן במוסד אפשרה להן לסייע בבניין נקודות ההתיישבות‬
‫הדתיות‪ ,‬בעיקר בניהול ענפי משק בית‪ 140.‬לנשי המזרחי הייתה זו עוד הוכחה שהן‬
‫מסייעות 'לביצוע המטרה הגדולה המסומנת בראש מפעלי‪-‬התנועה‪ :‬חיי תורה‬

                                                                    ‫ועבודה'‪141.‬‬

                                                 ‫'בית המדרש למורות מזרחי'‬

‫כשהחל המזרחי בפעילות חינוכית הורגש מחסור במורים דתיים‪ .‬הצעד הראשון‬
‫לפתרון בעיה זו היה ייסוד בית המדרש למורים בירושלים‪ 142.‬בעיית המחסור‬
‫במורים התגלתה בשיא חומרתה בכל הנוגע לחינוך הבנות‪ ,‬ולדברי אליעזר מאיר‬
‫ליפשיץ‪ ,‬מנהל בית המדרש למורים‪ ,‬חסרון המורות היה 'לאבן נגף על התפתחות‬
‫המוסדות‪ .‬אין מורות חרדות בנמצא'‪ 143.‬היו נחוצות מורות שעם ידיעתן את מקצוע‬
‫ההוראה תהיינה גם חדורות אמונה והכרה דתית‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬אם בחינוך הבנים היו‬
‫ניסיון ומסורת‪ ,‬הרי שבחינוך הבנות היה צורך בסלילת נתיב חדש‪ .‬לשם כך הוקם‬
‫בירושלים באייר תרפ"ד )מאי ‪' (1924‬בית המדרש למורות של המזרחי'‪ 144.‬מחסור‬

‫‪] 138‬גוטספלד[ )לעיל‪ ,‬הערה ‪ .(88‬על המוסדות בירושלים ובתל אביב‪ ,‬ראו 'בתי צעירות מזרחי‬
                                                   ‫ירושלים‪-‬ת"א'‪ ,‬הצופה‪ ,7.6.1942 ,‬עמ' ‪.3‬‬
                                                                   ‫‪ 139‬שד"ל )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(94‬‬
                                                                ‫‪ 140‬גוטספלד )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(48‬‬
                                                                   ‫‪ 141‬שד"ל )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(94‬‬

‫‪ 142‬בשנת ‪ 1918‬דחה הרב פישמן את רעיון האוניברסיטה‪ ,‬וגרס כי חובת המזרחי לייסד בית מדרש‬
‫משלו חלופה לאוניברסיטה העומדת לקום‪ ,‬ראו ק' קפלן‪' ,‬חמש תגובות של רבנים אורתודוקסים‬
‫לייסוד האוניברסיטה העברית בירושלים ולפתיחתה'‪ ,‬יהדות זמננו‪) 10 ,‬תשנ"ו(‪ ,‬עמ' ‪.143-142‬‬
‫על בית המדרש למורים ראו גם ברינקר‪ ,‬המזרחי‪ ,‬עמ' סו; ד' שמש‪ ,‬בית המדרש למורים מזרחי‪:‬‬

                                                  ‫מסד לחינוך הדתי לאומי‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪.‬‬
                                ‫‪ 143‬א"מ ליפשיץ‪' ,‬החינוך החרדי'‪ ,‬התור‪ ,4 ,‬ו )‪ ,(12.9.1924‬עמ' ‪.4‬‬
‫‪ 144‬ד"ר אהרן ליברמן ניהל את המוסד עד סוף שנת תרפ"ו )‪ ,(1926‬ראו ברינקר‪ ,‬המזרחי‪ ,‬עמ' סז;‬
‫חוזר מהמרכז העולמי של המזרחי‪ ,4.6.1925 ,‬גצ"ד‪ ,‬מ"ע של המזרחי‪ ,‬חוזרים תרפ"א‪-‬תר"ץ‪,‬‬

‫‪111‬‬
   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118