Page 117 - מהפכניות בעל כורחן
P. 117

‫העשייה – חסד‪ ,‬קליטה‪ ,‬חינוך והכשרה מקצועית‬

‫שהקימו בנות העלייה השלישית היו מפגשים חברתיים וחוגי בית‪ 156.‬גם ארגוני‬
‫הנשים הדתיות בארץ עסקו בפעילות רוחנית‪-‬תרבותית לחברות‪ ,‬אם כי עיסוק זה לא‬

                                                            ‫היה בראש מעייניהן‪.‬‬
‫לפעילות התרבותית של נשי המזרחי היו כמה מטרות‪ ,‬והראשונה שבהן היא‬
‫השפעה על הבית ועל הילדים‪ .‬עם הקמת הסתדרות נשי המזרחי בירושלים )‪(1919‬‬
‫הוחלט להנהיג שיעורי ערב ללימוד השפה העברית לחברות האגודה‪ .‬נוהג זה נמשך‬
‫לאורך שנים‪ ,‬ולדברי שרה הרצוג מגמתו הייתה 'להקל ]‪ [...‬על הילד ששפת האם שלו‬
‫עברית'‪ 157.‬חשיבות הקניית השפה העברית לאם בשל השפעתה על חינוך הילדים לא‬
‫הייתה חדשה‪ 158,‬ואף נשי המזרחי ראו את טובת הילד לנגד עיניהן‪ ,‬ואת תפקידה‬

                                                               ‫החינוכי של האם‪.‬‬
‫עוד מטרה הייתה יצירת גיבוש חברתי‪ .‬שיעורים‪ ,‬סמינריונים והרצאות נועדו‬
‫להעמיק את ידיעת החברות בספרי הקודש ובספרות העברית בכלל‪ ,‬אך גם ליצור‬
‫סביבה חברתית הולמת לאישה הציונית‪-‬דתית‪ .‬מדי פעם נערך 'שבוע החברה'‬
‫והתקיימו בו מסיבות‪ ,‬הרצאות‪ ,‬תערוכות ועוד‪ .‬פעילות זו הידקה את הקשרים בין‬
 ‫החברות ויצרה אווירה טובה‪ ,‬שהייתה חיונית בעיני הארגון לכל פעולה יצירתית‪159.‬‬
‫מטרה חשובה נוספת הייתה ההשתייכות לתנועה‪ .‬שיחות‪ ,‬מסיבות ואספות כלליות‬
‫עסקו בבירור מהות הארגון ותפקידיו ובתעמולה להפצת רעיון התנועה והארגון‬
‫בקרב הציבור‪ .‬הנשים הדתיות סברו שבשל היחס המתנכר של היישוב לדת הן חייבות‬
‫לסייע בבניית יחס חיובי לערכי התרבות המסורתיים באמצעות פעילות תרבותית‬
‫לנשים בכלל‪' :‬עבודה תרבותית בין הנשים פירושה לקרב את האישה העברייה‬
‫למקורותינו ]‪ [...‬לארגן בכל פינות הארץ – חוגי לימוד ולהשפיע עליה להתקשר‬
‫לאחד החוגים לפחות ]‪ [...‬עלינו ליצור הלך‪-‬רוח חברתי כזה‪ ,‬שכל אחד מאתנו‬
‫יתבייש אם לא ישתייך לאחד החוגים ללימוד מקורותינו'‪ 160.‬ואולם הפעילות‬
‫הארגונית של נשי המזרחי התרכזה בעיקר בחברות הסתדרותן‪ .‬העשייה התרבותית‬
‫הייתה משנית‪ ,‬לא הוקצו לה משאבים רבים ולא היה פיתוח של פעילות תרבותית‬

                                                              ‫בקרב כלל הנשים‪.‬‬

‫‪ 156‬הרצוג‪ ,‬ארגוני נשים‪ ,‬עמ' ‪ .118‬על הסתדרות נשים עבריות‪ ,‬ראו גם א' זמורה‪ ,‬נשים עבריות‬
‫ציוניות‪ :‬סיפורה של 'הסתדרות נשים עבריות' מיום היווסדה ב‪ 1920-‬ועד הפיכתה לפדרציה‬

                                             ‫הישראלית של ויצ"ו ב‪ ,1933-‬תל אביב תשס"ב‪.‬‬
‫‪ 157‬הרצוג )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ;(115‬לאה זליגר במכתבים לוועד המזרחי בירושלים ולרב אוסטרובסקי‪,‬‬

     ‫‪ ,27.7.1922 ,30.10.1919‬גצ"ד‪ ,‬המ"ע של המזרחי‪ ,‬תרפ"ב‪ ,‬נ‪-‬ת‪ ,‬וכן המזרחי סניף ירושלים‪.‬‬
‫‪ 158‬אליעזר בן‪-‬יהודה‪' ,‬רכושנו'‪ ,30.5.1902 ,‬מ' אליאב )עורך(‪ ,‬ספר העלייה הראשונה‪ ,‬ב‪ ,‬ירושלים‬

                                                                    ‫תשמ"ב‪ ,‬עמ' ‪.379-378‬‬
                              ‫‪' 159‬מעבודתנו בארץ'‪ ,‬אמן )אפריל ‪ ,(1944‬עמ' ו‪ ,‬אצ"מ‪.A351/88 ,‬‬
‫‪ 160‬ללא תאריך‪ ,‬וללא חתימה‪ ,‬גצ"ד‪ ,‬מ"ע של המזרחי תרצ"ז‪ ;78 ,‬ד' לבנוני‪' ,‬פעולה תרבותית בתוך‬

                                        ‫הסתדרות נשים מזרחי'‪ ,‬הצופה‪ ,8.12.1942 ,‬עמ' ‪.3‬‬

‫‪115‬‬
   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122