Page 12 - מהפכניות בעל כורחן
P. 12

‫פתח דבר‬

‫ציבור השונה ממנה בתפיסת עולמו‪ ,‬ונאלצה להיאבק על דעותיה‪ .‬חלוצות שהצטרפו‬
‫בעקבותיה הודו כי עמידתה העיקשת על עמדותיה המסורתיות הייתה מוזרה‬
‫בעיניהם‪ ,‬אך אליהו קראוזה‪ ,‬מנהל המקום‪ ,‬העריך את רחל 'היודעת לעמוד בגאון על‬
‫השקפותיה הדתיות ואינה מתביישת מפני המלעיגים'‪ 7.‬עם הזמן התרגלו החברים‬

                                                ‫והמורים למנהגיה והעריכו אותה‪.‬‬
‫לימים נישאה רחל ליצחק ברקמן‪ ,‬ממייסדי החלוץ המזרחי בווילנה ופעיל מרכזי‬
‫בתנועת תורה ועבודה בארץ‪ ,‬הקימה משפחה והייתה ממייסדות ארגון הפועלות של‬
‫הפועל המזרחי‪ .‬רחל‪ ,‬רעיה ואם לארבעה ילדים‪ ,‬נפטרה בדמי ימיה‪ ,‬ב‪ ,1936-‬והיא‬

                                                              ‫בת ‪ 36‬שנה בלבד‪.‬‬
‫סיפור חייה של רחל‪ ,‬סוללת הדרך‪ ,‬והקשיים שנאלצה להתמודד עמם הם דוגמה‬
‫למורכבות דמותן של חלוצות דתיות בתקופת היישוב‪ ,‬ועדות לקושי ולאתגר‬
‫שבשילוב ציונות‪ ,‬דתיות ונשיות‪ .‬תהליך קליטת חלוצות בארץ היה קשה ונשא אופי‬
‫מגדרי מובהק‪ 8.‬ואולם קליטת החלוצה הדתית הייתה קשה במיוחד בשל היעדר‬

                                         ‫מסגרת הולמת שיכולה הייתה לעזור לה‪.‬‬
‫החלוצה הדתית‪ ,‬כמו גם חלוצות אחרות ביישוב‪ ,‬שאפה להשתלב במפעל הלאומי‪,‬‬

                                                      ‫אולם נתקלה בכמה בעיות‪:‬‬
‫א‪ .‬רצונה של החלוצה הדתית להשתלב בכל תחומי העשייה מצד אחד‪ ,‬ולשמור על‬
‫אורח חיים מסורתי מצד אחר‪ ,‬דרש הגדרה עצמית‪ ,‬דהיינו גיבוש זהות נשית חדשה‪.‬‬
‫לפני רחל לא היה מודל של חלוצה דתית‪ .‬לפניה עמדה בת ישראל של היישוב הישן‪,‬‬
‫שנהגה על פי המסורת אך לבה לא היה לבניין הארץ‪ ,‬ומנגד ניצבה החלוצה העובדת‬
‫שהשתתפה במפעל התחייה אך התנכרה לדת ולמסורת‪ .‬רחל נאלצה לגבש לעצמה‬

                              ‫זהות חדשה ולפלס לה דרך חדשה לשילובה בחברה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחברת ה'יישוב' בכלל ובחברת החלוצות בפרט‪ ,‬התקשו לקבל את דמותה‬
‫המורכבת והשונה של החלוצה הדתית‪ ,‬ועל כן התקשו לסייע לה‪ .‬החלוצות‪ ,‬ששאפו‬
‫לשנות את המעמד המסורתי הנחות של האישה‪ ,‬ציפו כי בחברה החדשה בארץ‪-‬‬
‫ישראל יהיה מעמד האישה זהה לזה של הגבר‪ 9.‬הן לא הבינו את הלך הרוח של‬
‫החלוצה הדתית ואת רצונה להמשיך באורח החיים המסורתי המגביל את האישה‪.‬‬
‫החלוצות שחוו על בשרן את הדחייה של החברה בארץ‪-‬ישראל בתקופת העלייה‬

              ‫השנייה‪ ,‬לא הרעיפו מניסיונן ולא פרסו את חסותן על החלוצה הדתית‪.‬‬

‫גרדי‪ ,‬שם‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .186‬רחל פתחה את שערי מקווה ישראל גם בפני פועלות וגם בפני פועלים‬         ‫‪7‬‬
‫דתיים‪ ,‬דניאל‪ ,‬רחל ברקמן‪ ,‬עמ' ‪ ;10‬יהושע מגר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;73-71‬מרים נסל מדגניה א‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .74‬על עמדת כי"ח ראו מנור‪ ,‬משקי פועלות‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,55‬וכן י' שפירא‪ ,‬מאה שנה למקוה ישראל‪,‬‬     ‫‪8‬‬
                                                                                          ‫‪9‬‬
                 ‫תל אביב ‪ ,1970‬עמ' ‪ .218‬שפירא אינו מזכיר בספרו את פרשת רחל לבקובסקי‪.‬‬
                                                            ‫שטרן‪ ,‬תנועת הפועלות‪ ,‬עמ' ‪.27‬‬

                                     ‫ברנשטיין‪ ,‬מעמדן; הנ"ל‪ ,‬האישה בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬עמ' ‪.27‬‬

‫‪9‬‬
   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17