Page 13 - מהפכניות בעל כורחן
P. 13

‫פתח דבר‬

‫ג‪ .‬החלוצים הדתיים‪ ,‬שהיו חדשנים במעשיהם ובמחשבתם‪ ,‬אך מעוגנים במסורת‬
‫בכל הקשור לנשים‪ ,‬התקשו לקלוט את החלוצה הדתית לשורותיהם‪ 10.‬הציונות‬
‫הדתית רצתה בו זמנית בחידוש ובמסורת‪ .‬הגברים נתפסו כמחדשים ואילו הנשים היו‬
‫אמונות על הפן המסורתי‪ .‬על פי תפיסת המסורת היהודית‪ ,‬מקומן המרכזי של הנשים‬
‫הוא בביתן ותפקידן החשוב הוא בתחום חינוך ילדיהן‪ ,‬דהיינו בהנחלת ערכים לדור‬
‫ההמשך‪ 11.‬אי‪-‬לכך‪ ,‬הפועל המזרחי הוקם בתור ארגון לגברים בלבד‪ .‬באותם הימים‬
‫התרכזה הציונות הכללית )במונח 'כללית' אשתמש להלן בעבור 'לא דתית'( ביצירת‬
‫חברה חדשה – שאחד מסממניה הוא שינוי מעמד האישה מתוך ניתוק מהמסורת –‬
‫בעוד הציונות הדתית נטתה לצד המסורת שהייתה גורם מעכב בגיבוש תפיסה‬

                                                ‫חדשנית על האישה ועל תפקידיה‪.‬‬
‫החלוצה הדתית הייתה אפוא בעלת נחיתות כפולה‪ ,‬שכן מהחברה הדתית נדחתה‬
‫בשל מינה ומהחברה הכללית נדחתה בשל דתה‪ .‬תופעה זו עולה בקנה אחד עם‬
‫קבוצות מיעוט ברחבי העולם‪ ,‬כגון נשים יהודיות בארצות הברית או נשים אפריקניות‬
‫בדרום אפריקה‪ ,‬שנאלצו גם הן להתעמת עם הקיפוח הכפול הנובע מהמגדר אך גם‬
‫מ'הגזע'‪ 12.‬בעבור החלוצות הדתיות בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬גיבוש דרך חדשה היה אתגר‬

                 ‫גדול שלווה במאמצים של שכנוע החברה שמסביבן בנכונות דרכן‪.‬‬
‫הצטרפות החלוצות הדתיות לפועל המזרחי הייתה כאמור רק לאחר שרחל פילסה‬
‫את דרכה פנימה‪ .‬בעלון 'עלי עשור' שיצא לאור ב‪ ,1945-‬כעשר שנים לאחר הקמת‬
‫ארגון הפועלות הדתיות‪ ,‬נאמר כי בסיפוח האישה לארגון הפועלים הדתיים היה‬

                                                                        ‫משום –‬

‫‪ .˙È˙„ ‰ÚÂ˙Ï ÊÚÂ ˘Â„ÈÁ‬עד עכשיו הכירו את בת ישראל הנאמנה למסורת‬
‫אבות ורחוקה מציונות ושאיפות חברתיות מסוימות‪ .‬הכירו את האישה‬
‫המשקיעה רוב זמנה וכוחה בתכשיטים ותפנוקים‪ ,‬הכירו את החלוצה העובדת‬
‫החילונית‪ ,‬המגלה אמנם מסירות רבה לערכי עבודה ולהצלת העם‪ ,‬אבל‬
‫מצטיינת ביחס שלילי לקודשי ישראל‪ .‬ואילו את האישה המאמינה בהשם‬
‫ותורתו‪ ,‬המייצגת את התרבות הנפשית של אימהות קדומות ועם זאת חלוצה‪,‬‬

                  ‫דניאל‪ ,‬רחל ברקמן‪ ,‬עמ' ‪ ;26‬נ' עמינח‪ ,‬על המבוע‪ ,‬תל אביב תשכ"ח‪ ,‬עמ' ‪.37‬‬    ‫‪10‬‬
‫הציבור היהודי לא היה מורגל בפעילות נשים בסביבה הציבורית‪ ,‬ראו למשל שרפשטיין‪ ,‬חיי‬           ‫‪11‬‬
‫היהודים‪ ,‬עמ' ‪ ;150-137‬אשכנזי‪ ,‬האישה באספקלריית היהדות; י' עצמון‪' ,‬מבוא‪ :‬היהדות‬
‫וההדרה של נשים מן הזירה הציבורית'‪ ,‬הנ"ל )עורכת(‪ ,‬אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות‪,‬‬      ‫‪12‬‬

                                                               ‫ירושלים תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪.25-19‬‬
‫על הקשר בין גזע‪ ,‬מגדר ולאום בארצות הברית ראו ‪K. Brodkin, ‘Race, Class and Gender:‬‬

‫‪The Metaorganization of American Capitalism’, Transforming Anthropology, 7, 2‬‬

‫‪ ;(1998), pp. 46-57‬בדרום אפריקה‪ ,‬בניקרגואה ובאל סלוודור‪ ,‬ראו ‪M. Myers, ‘Feminist‬‬

‫‪Contributions to National Development’, Peace Review, 10, 2 (June 1998), pp. 261-268‬‬

                                                                                          ‫‪10‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18