Page 16 - מהפכניות בעל כורחן
P. 16

‫מבוא‬

‫המפה הפוליטית של המפלגות הציוניות בארץ נחלקה לשלושה גושים‪ :‬השמאל‬
‫הציוני שהיה מורכב מתנועות הפועלים; מפלגות המרכז והימין שכללו את החוגים‬
‫האזרחיים ביישוב ואת הציונות הדתית שהייתה חלק מהותי מהנוף הפוליטי‪ 3.‬המונח‬
‫'ציונות דתית' מתייחס בעיקר לשתי תנועות‪' :‬המזרחי' ו'הפועל המזרחי' שחבריהן‬
‫הם ממגזר חברתי אחד‪ 4.‬המחקר מתמקד בחלוציות הדתית‪ ,‬שביטויה הלכה למעשה‬
‫היה באמצעות הפועל המזרחי והמזרחי – שלמרות זיקתו למעמד הבינוני העירוני‬
‫היה גם בעל זיקה חלוצית ותמך בחלוצים ובמפעליהם תמיכה כלכלית ואידאולוגית‪.‬‬
‫המקורות הארכיוניים מעידים על הזדהות הציבור הציוני‪-‬דתי‪-‬בורגני עם החלוצים‬
‫המסורים למולדת‪ ,‬לתורה ולעבודה‪ ,‬גם אם בפועל מיעטו חברי ציבור זה לממש‬

                 ‫בגופם את העשייה החלוצית והסתפקו בתמיכה מורלית וכלכלית‪5.‬‬
‫הציונות הדתית‪ ,‬שהתארגנה מ‪ 1902-‬עם הקמת המזרחי‪ ,‬ראתה בעצמה חברה‬
‫ייחודית הנבדלת מחברת הרוב בשל הפן הדתי‪ ,‬ומהחברה החרדית בשל הפן הלאומי‪.‬‬
‫הציונות הדתית חיה בעימות כפול‪ :‬עם היישוב החדש‪ ,‬שברובו לא היה דתי‪ ,‬ועם‬
‫אנשי היישוב הישן‪ ,‬החרדים‪ 6.‬הציונות הדתית ביקשה להבטיח את האינטרסים של‬
‫הציבור הדתי‪ ,‬אך גם לשתף פעולה בעניינים מדיניים וכלכליים עם הציונות הכללית‬
‫ועם תנועת הפועלים‪ .‬הציונות הדתית רצתה להשתתף השתתפות פעילה בבניין‬
‫היישוב‪ ,‬בהתיישבות‪ ,‬בכלכלה‪ ,‬בחברה ובחינוך‪ .‬בתמורה קיבלה משאבים מהמוסדות‬
‫הלאומיים כגון רישיונות עלייה‪ ,‬קרקעות ומימון לחינוך נפרד וזכתה להישגים‬
‫בתחומי הדת‪ 7.‬הציונות הדתית הייתה חלק מ'כנסת ישראל' ובאי כוחה השתתפו‬
‫באספת הנבחרים של יהודי ארץ‪-‬ישראל ובוועד הלאומי‪ .‬כן הייתה שותפה‬

               ‫להסתדרות הציונית העולמית וחבריה היו נציגים בהנהלת הסוכנות‪8.‬‬
‫קשה לקבוע מה היה מספר החברים במגזר הציוני‪-‬דתי‪ .‬הקושי נובע מהפער הקיים‬
‫בין מספר החברים בתנועות לבין מספר הבוחרים בבחירות לאספת הנבחרים‬

‫רובינשטיין‪ ,‬מיישוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪ .271 ,243‬להגדרת חברה אזרחית ראו ‪E. Shils, ‘The Virtue‬‬      ‫‪3‬‬
                                                                                           ‫‪4‬‬
             ‫‪of Civil Society’, Government and Opposition, 26, 1 (Winter 1991), pp. 3-20‬‬
                                                                                           ‫‪5‬‬
‫כך מקובל אצל כותבים רבים‪ ,‬לדוגמה מ' ליסק‪ ,‬האליטות של היישוב היהודי בארץ‪-‬ישראל‬              ‫‪6‬‬
                                                                                           ‫‪7‬‬
‫בתקופת המנדט‪ :‬רקע חברתי ודפוסי קריירה‪ ,‬תל אביב תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪ ;21‬אונא‪ ,‬בדרכים נפרדות‪,‬‬         ‫‪8‬‬
‫עמ' ‪ ;76-53 ,16-9‬א' דון‪-‬יחיא‪ ,‬וי' ליבמן‪' ,‬הדילמה של תרבות מסורתית במדינה מודרנית‪:‬‬

        ‫תמורות והתפתחויות בדת האזרחית של ישראל'‪ ,‬מגמות‪ ,‬כח‪) 4 ,‬אב תשמ"ד(‪ ,‬עמ' ‪.467‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬דוח לחברי מרכז הפוהמ"ז‪ ,‬לועה"פ ולוועדי הסניפים‪ ,3.4.1930 ,‬אצ"ד‪ ,‬פ"מ‪ ;8 ,‬דברי‬

       ‫ב' ביזינסקי לחברי המרכז העולמי בלונדון‪ ,20.3.1930 ,‬גצ"ד‪ ,‬מ"ע של המזרחי‪ ,‬תר"ץ‪ ,‬נ‪.‬‬

                                                         ‫שפירא‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪.27‬‬

                                                      ‫רובינשטיין‪ ,‬מיישוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪.270‬‬
‫ראו חוקת המזרחי‪ ,6.11.1936 ,‬גצ"ד‪ ,‬דברי יסוד התנועה‪ ;6/11 ,‬אשכולי‪-‬וגמן‪ ,‬הציונות הדתית‪,‬‬

                        ‫עמ' ‪ .150‬על כנסת ישראל‪ ,‬ייסודה וארגונה‪ ,‬ראו אטיאש‪ ,‬כנסת ישראל‪.‬‬

                                                                                           ‫‪14‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21