Page 17 - מהפכניות בעל כורחן
P. 17

‫מבוא‬

‫הכללית‪ 9,‬ומכיוון שאין די נתונים סטטיסטיים‪ 10.‬ממערכות הבחירות לאספת‬
‫הנבחרים של כנסת ישראל עולים הנתונים הבאים‪ :‬הציונות הדתית בראשית שנות‬
‫העשרים מנתה כ‪ 3.5%-‬מהציבור שהשתתף בבחירות; במהלך שנות העשרים הגבירה‬
‫את כוחה ומנתה קרוב ל‪ 9%-‬מאוכלוסיית הבוחרים; בראשית שנות השלושים מנתה‬
‫‪ 7%‬מקולות הבוחרים‪ ,‬ובמחצית שנות הארבעים קרוב ל‪ 11.17%-‬מחוץ לארץ‪-‬‬
‫ישראל היה כוחה של הציונות הדתית גדול יותר‪ ,‬ובבחירות לקונגרסים הציוניים מנו‬

                                ‫המזרחי והפועל המזרחי כ‪ 15%-‬מכלל הנציגים‪12.‬‬
‫כבר מראשית היווסדה‪ ,‬הייתה הציונות הדתית פלג קטן בתנועה הציונית‪ 13.‬אך‬
‫למרות כוחה המספרי הדל היה לה משקל גדול במערכת הפוליטית הציונית‪ ,‬שכן‬
‫'עמדת הביניים שבין "היישוב הישן" ובין התנועה הציונית שאפיינה את המזרחי‪,‬‬
‫הייתה לו למקור עוצמה'‪ 14.‬הרצון למנוע פילוג בהסתדרות הציונית על רקע שאלות‬
‫הקשורות בדת ובתרבות‪ ,‬והרצון לקבל לגיטימציה גם מהציבור הדתי‪ ,‬הובילו‬
‫לפשרות שאפשרו את שילוב הציונות הדתית בחיי היישוב‪ .‬הצטרפותה של הציונות‬
‫הדתית להנהלה הציונית ב‪ ,1935-‬במסגרת 'הברית ההיסטורית' עם תנועת העבודה‪,‬‬
‫הגבירה את השפעתה של הציונות הדתית‪ 15.‬אולם העימות המתמיד של המזרחי עם‬
‫היהדות החרדית האנטי‪-‬ציונית ועם הציונות הכללית גם יצר חוסר איזון שאף הוביל‬

                                                                     ‫לחולשה‪16.‬‬
‫הרצון לשלב בין ציונות לדת העמיד את הציונות הדתית בפני הצורך להגדיר‬
‫מחדש את תפקידי המינים בחברה‪ .‬הן הגברים הן הנשים היו צריכים לגבש דמות‬
‫חדשה‪ ,‬אך נראה כי סוגיית מקומה של האישה בציונות הדתית חייבה שינויים מרחיקי‬
‫לכת‪ .‬לפי תפיסת היהדות המסורתית יש הפרדה בין תפקידי נשים לתפקידי גברים‬

                                       ‫‪ 9‬כפי שהציגו הורוביץ וליסק‪ ,‬מיישוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪.114‬‬
‫‪ 10‬בשנת ‪ 1918‬מנה המזרחי כ‪ 1,000-‬חברים‪ ,‬ראו רובינשטיין‪ ,‬מיישוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪ .271‬בשנת‬
‫‪ 1920‬גדל מספרו ל‪ .2,000-‬ב'צעירי המזרחי' היו בתקופה זו עוד כ‪ 1,000-‬חברים‪ ,‬ראו כ"ץ‪,‬‬
‫פעילותם‪ ,‬עמ' ‪ .35‬הפועל המזרחי נוסד בראשית שנות העשרים על ידי ‪ 300‬חברים‪ .‬בשלהי שנות‬
‫העשרים מנה כ‪ 2,000-‬חברים‪ ,‬ובשלהי שנות השלושים מנה כ‪ 13,000-‬חברים‪ ,‬ראו ליסק‪ ,‬שפירא‬

                                 ‫וכהן‪ ,‬תולדות היישוב‪ ,‬עמ' ‪ ;298‬אשכולי‪ ,‬השליחות‪ ,‬עמ' ‪.68‬‬
‫‪ 11‬הורוביץ וליסק‪ ,‬מיישוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪ ;337-336‬נאור וגלעדי‪ ,‬מיישוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪,200-199‬‬
‫‪ .391 ,385‬במועצת העם שנוסדה באפריל ‪ ,1948‬מתוך ‪ 37‬חברים ‪ 3‬היו חברי המזרחי ו‪ 2-‬חברי‬

                                        ‫הפועל המזרחי‪ ,‬ראו נאור וגלעדי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.402-401‬‬
                         ‫‪ 12‬בשינויים קלים מקונגרס לקונגרס‪ ,‬הורוביץ וליסק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.340-338‬‬

                                                           ‫‪ 13‬פישמן‪ ,‬דת ואידאולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.49‬‬
                                                         ‫‪ 14‬שפירא‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪.28‬‬
                            ‫‪ 15‬נאור וגלעדי‪ ,‬מיישוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪ ;386-385‬שפירא‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.28‬‬
                      ‫‪ 16‬דברי הרב עמיאל על חוסר האיזון‪ .‬ועוד ראו אשכולי‪ ,‬השליחות‪ ,‬עמ' ‪.68‬‬

‫‪15‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22