Page 18 - מהפכניות בעל כורחן
P. 18

‫מבוא‬

‫ומעמד שונה לכל מין‪ ,‬והנשים נקשרו לתחום ה'טבעי' של בית‪ ,‬בעל וילדים‪ 17.‬אמנם‬
‫בפועל ההפרדה בין המינים לא הייתה מוחלטת‪ ,‬ונשים סייעו לפרנסת המשפחה והיו‬
‫מעורבות בהחלטות כלכליות‪ 18,‬אך עידן התחייה הלאומית יצר מצב חדש שהתבטא‬

                            ‫בשאיפת נשים להשתתף במרחב הציבורי בזכות עצמן‪.‬‬
‫אופן השתלבותן של נשים דתיות במפעל הלאומי ועיצובם מחדש של יחסי מגדר‬
‫הם תהליכים חדשים שהחלו להתרחש בראשית תקופת המנדט‪ .‬נשים דתיות‪ ,‬כמו גם‬
‫נשים אחרות ביישוב‪ ,‬שאפו להשתלב במפעל הלאומי אולם נתקלו בכמה בעיות‪:‬‬
‫רצונן להשתלב בכל תחומי העשייה הצריך הגדרה עצמית חדשה‪ .‬חברת היישוב‬
‫התקשתה לקבל את דמותן המורכבת והשונה ואילו שותפותן במחנה הציוני‪-‬הדתי לא‬
‫הייתה מובנת מאליה‪ .‬כניסת נשים ציוניות‪-‬דתיות לחוג הגברים העמידה את האישה‬
‫הדתית ואת החברה הציונית‪-‬דתית בצומת בין מסורת לשינוי‪ ,‬מפגש שהוא בעייתי‬
‫מעצם טבעו‪ 19.‬הציונות הדתית התלבטה כיצד לשתף את האישה הדתית במפעל‬

                                 ‫הלאומי ובה בעת לשמר את תפקודה המסורתי‪20.‬‬
‫שאלת המגדר היא אפוא קריאת תיגר על החברה הדתית‪ ,‬וניתן לראות בה שאלת‬
‫מפתח ליכולת לשלב דתיוּת עם מודרניות‪ .‬לפיכך זוהי שאלה מהותית ולא שולית‪.‬‬
‫כשם שהוויית הציונות הדתית היטלטלה בין המסורת למציאות החדשה‪ 21,‬גם תפיסת‬
‫המגדר החדשה הושפעה מהמסורת מצד אחד‪ ,‬ומהרצון להשתלב במפעל הלאומי‬

                                                               ‫החדש מצד אחר‪.‬‬
‫המחקר בוחן את תהליך עיצובה של התפיסה המגדרית החדשה של הציונות‬
‫הדתית בתחומי הארגון‪ ,‬ההתיישבות והביטחון‪ ,‬ומברר כיצד התמודדה הציונות‬
‫הדתית עם הסתירה בין האתוס הלאומי שגרס שוויון בין המינים בעשייה הלאומית‪-‬‬

‫על מקומה של האישה בביתה‪ ,‬ראו גם היימן‪ ,‬האישה היהודייה‪ ,‬עמ' ‪ ;24-23‬ויינברג‪ ,‬האימהות‬               ‫‪17‬‬
‫שלנו; ‪ .R. Biale, Women and Jewish Law, New York 1984‬על סביבה פרטית וסביבה‬
‫ציבורית‪ ,‬ראו ‪M. Ryan, Women in Public, Baltimore 1990; J. Landes (ed.), Feminism:‬‬                ‫‪18‬‬
                                                                                                 ‫‪19‬‬
                                                        ‫‪The Public and the Private, Oxford 1998‬‬
                                                                                                 ‫‪20‬‬
   ‫כך עולה ממאמרו של רוסמן )אישה יהודייה( על נשים יהודיות בפולין בראשית העת החדשה‪.‬‬               ‫‪21‬‬
‫ראו למשל י' כ"ץ‪' ,‬חברה מסורתית וחברה מודרנית'‪ ,‬ש' דשן‪ ,‬ומ' שוקד )עורכים(‪ ,‬יהודי המזרח‪:‬‬
‫עיונים אנתרופולוגיים על העבר וההווה‪ ,‬ירושלים ותל אביב תשמ"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;34-27‬ש' פיינר‪,‬‬
‫'האישה היהודית המודרנית‪ :‬מקרה מבחן ביחסי ההשכלה והמודרנה'‪ ,‬ציון‪ ,‬נח‪ ,‬ד )תשנ"ג(‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .499-453‬על המפגש בין תפיסות פמיניסטיות ותאולוגיה אורתודוקסית‪ ,‬ראו ת' רוס וי' גלמן‪,‬‬
‫'השלכות הפמיניזם על תיאולוגיה יהודית'‪ ,‬מ' מאוטנר‪ ,‬א' שגיא ור' שמיר )עורכים(‪ ,‬רב‪-‬‬
‫תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית‪ :‬ספר הזיכרון לאריאל רוזן‪-‬צבי ז"ל‪ ,‬תל אביב תשנ"ח‪,‬‬

                                                                             ‫עמ' ‪.464-443‬‬
                   ‫על התמודדות עכשווית עם שאלות אלה‪ ,‬ראו רפופורט‪ ,‬פנסו וגארב‪ ,‬נערות‪.‬‬
‫פישמן‪ ,‬מסורת וחידוש‪ ,‬עמ' ‪ ;127‬הנ"ל‪ ,‬דת ואידאולוגיה‪ ,‬עמ' ‪ ;55‬א' שביד‪' ,‬היהדות‬
   ‫האורתודוכסית ממודרניות לפוסט‪-‬מודרניות'‪ ,‬עיונים בתקומת ישראל‪) 2 ,‬תשנ"ב(‪ ,‬עמ' ‪.27-3‬‬

                                                                                                 ‫‪16‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23