Page 23 - מהפכניות בעל כורחן
P. 23

‫מבוא‬

‫הציונית‪-‬דתית אמנם הושפעה מהרעיונות ומדפוסי הפעולה של ארגונים כלליים‪ ,‬אך‬
‫הטביעה את חותמה הייחודי‪ .‬שאלות המחקר העוסקות בציונות הדתית מתייחסות‬

                                          ‫אפוא לדגמים המצויים בחברה הכללית‪.‬‬
‫מחקרים רבים שנעשו לאחרונה מתארים את חיי הנשים בתקופת היישוב‪ .‬במחקרים‬
‫אלו יושמה הגישה המגדרית ואפשר לומר שחקר תולדות הנשים משליך על הבנת‬
‫התהליכים בחברה כולה‪ 37.‬במחקרים אלה הדיון במגזר הציוני‪-‬דתי מועט ביותר‪ ,‬אם‬
‫בכלל‪ .‬השוויון בין המינים הוא אמנם מרכיב בולט במיתוס של חברת היישוב‪ ,‬אולם‬
‫מחקרים שנעשו לאחרונה מחזקים את הדעה כי לא הייתה למיתוס אחיזה‬
‫במציאות‪ 38.‬החלוצות עלו לארץ ושאפו להשתתף בבניינה‪ .‬הן תבעו שוויון בזכויות‬
‫ובחובות‪ ,‬וביקשו להשתתף בכל העבודות בכפר ובעיר‪ ,‬אלא שהן נתקלו בסדרי‬

                   ‫משטר כלכליים ובתפיסות מסורתיות שהגבילו את אפשרויותיהן‪.‬‬
‫החלוצות ונשות המעמד הבינוני שעלו לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬באו ברובן מהחברה היהודית‬
‫המסורתית של מזרח אירופה‪ .‬בחברה פטריארכלית זו‪ ,‬שלטו הגברים בעמדות הכוח‬
‫והיו ראשי המשפחה והקהילה‪ ,‬ואילו הבית נחשב לממלכה נשית‪ 39.‬בשלהי המאה‬
‫התשע עשרה‪ ,‬עברה חברה זו מהפך‪ .‬שילוב של בעיות כלכליות חריפות‪ ,‬אנטישמיות‬
‫ורדיפות פוליטיות מצד אחד והתרחבות תנועת ההשכלה והחילון מצד אחר הביאו‬
‫להתפתחות של תנועות רדיקליות בקהילה היהודית ונשים החלו ממלאות תפקידים‬

                                                                    ‫ציבוריים‪40.‬‬
‫נשים רבות שעלו לארץ שאפו לשנות את מעמדה המסורתי הנחות של האישה‪ .‬הן‬
‫רצו להיות חלק מחברה חדשה שנשים וגברים יעבדו בה יחדיו שכם אחד וייצרו‬
‫חברה חדשה‪ .‬הן קיוו כי בחברה העתידה‪ ,‬הסוציאליסטית‪ ,‬יהיה מעמד האישה זהה‬

‫ראו למשל ברנשטיין‪ ,‬האישה בארץ‪-‬ישראל; שילה‪ ,‬נסיכה; שילה‪ ,‬קרק וחזן‪-‬רוקם‪ ,‬העבריות;‬           ‫‪37‬‬
            ‫י' ברלוביץ‪ ,‬שאני אדמה ואדם‪ :‬סיפורי נשים עד קום המדינה‪ ,‬תל אביב ‪ ,2003‬ועוד‪.‬‬    ‫‪38‬‬
                                                                                          ‫‪39‬‬
‫מ' שילה‪' ,‬חוות הפועלות בכנרת ‪ ,1917-1911‬כפתרון לבעיית הפועלת בעלייה השנייה'‪ ,‬קתדרה‪,‬‬
‫‪) 14‬טבת תש"ם(‪ ,‬עמ' ‪ ;112-81‬ד' יזרעאלי‪' ,‬תנועת הפועלות בארץ ישראל מראשיתה עד ‪,'1927‬‬        ‫‪40‬‬
‫שם‪) 32 ,‬תמוז תשמ"ד(‪ ,‬עמ' ‪ ;140-109‬ד' ברנשטיין‪' ,‬את המיתוס סיפקו הגברים'‪ ,‬פוליטיקה‪27 ,‬‬
‫)‪ ,(1989‬עמ' ‪ ;63-60‬מ' שילה‪' ,‬האישה "עובדת" או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של‬

              ‫האישה בעלייה הראשונה )‪ ,'(1903-1882‬יהדות זמננו‪) 9 ,‬תשנ"ה(‪ ,‬עמ' ‪.147-121‬‬
‫על החברה היהודית‪-‬פטריארכלית‪ ,‬ראו ‪S. Stampfer, ‘Gender Differentiation and Education‬‬

‫‪of the Jewish Woman in Nineteenth-Century Eastern Europe’, Polin: A Journal of‬‬

‫‪Jewish Studies, 7 (1992), pp. 63-87; D. Biale, ‘Eros and Enlightenment: Love against‬‬

‫‪;Marriage in the East European Jewish Enlightenment’, ibid., 1 (1986), pp. 49-67‬‬
‫ויינברג‪ ,‬האימהות שלנו‪ ,‬עמ' ‪ ;40-1‬שרפשטיין‪ ,‬חיי היהודים‪ ,‬עמ' ‪ .150-136‬כאמור‪ ,‬העניין‬
‫מורכב‪ ,‬ובפועל פעלו נשים גם בסביבה הציבורית כדי לסייע לבעליהן ולפרנסת המשפחה‪ ,‬אך‬

                             ‫לרוב הן לא מילאו תפקידים ציבוריים‪ ,‬ראו רוסמן‪ ,‬אישה יהודייה‪.‬‬
‫מ' משקינסקי‪' ,‬הפועלת ומעמדה בתנועת הפועלים ברוסיה'‪ ,‬דברי הקונגרס העולמי האחד עשר‬

                                                  ‫למדעי היהדות‪ ,‬ב‪) 2 ,‬תשנ"ד(‪ ,‬עמ' ‪.51-49‬‬

‫‪21‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28