Page 27 - מהפכניות בעל כורחן

‫מבוא‬

‫המזרחי‪ .‬אמנם הפועל המזרחי היה חלק מהמזרחי‪ ,‬אך ב‪ 1925-‬הקים את 'הברית‬
‫העולמית של תורה ועבודה' שהקיפה את חברי התנועות הדתיות‪-‬חלוציות‪ .‬מבחינה‬
‫מספרית כוחו של הפועל המזרחי היה קטן מזה של המזרחי‪ ,‬אולם בשנות הארבעים‬
‫התרחש בציונות הדתית תהליך דומה לזה שהתרחש בשאר הזרמים בציונות‪ .‬כוח‬
‫הפועל המזרחי‪ ,‬בעל האוריינטציה היישובית‪ ,‬גבר‪ ,‬מבחינה פוליטית על המזרחי‪,‬‬

‫שעיקר כוחו היה בגולה‪ .‬תהליך זה הגביר את המתיחות בין שני הזרמים‪57.‬‬
‫השוני בין שתי התנועות בלט בתחומי פעילותן‪ .‬חברי המזרחי היו בני המעמד‬
‫הבינוני והמזרחי ראה בעצמו תנועה אזרחית בעלת אוריינטציה ימנית‪ .‬לפיכך‬
‫התמקדה פעילותו בעלייה‪ ,‬בחינוך‪ ,‬בדת‪ ,‬בפוליטיקה ובמדיניות‪ 58.‬המזרחי מיעט‬
‫לעסוק בהתיישבות‪ .‬שלא כמו המזרחי‪ ,‬ביקש הפועל המזרחי לתת מענה לצורכי‬
‫הפועל הדתי‪ ,‬מבחינה חברתית וכלכלית‪ ,‬ויצר כלים מקבילים לאלה של הסתדרות‬
‫העובדים הכללית‪ .‬כמו שאר התנועות החלוציות‪ ,‬הפועל המזרחי היה פעיל בהגנה‬
‫ובארגון העלייה הבלתי לגלית‪ ,‬ראה בהתיישבות את גולת הכותרת של העשייה‬
‫החלוצית וריכז בה את מרב מאמציו‪ 59.‬אפשר אפוא לומר שחינוך‪ ,‬פוליטיקה‬

‫והתיישבות ייחדו את העשייה הגברית בציונות הדתית לפלגיה השונים‪.‬‬
‫גם נשים ועשייה 'נשית' היו חלק בלתי נפרד מהציונות הדתית‪ .‬עם זאת המחקר עד‬
‫כה מיעט לתת עליהן את דעתו‪ .‬במזרחי‪ ,‬רוב הנשים‪ ,‬כגברים‪ ,‬עלו לארץ מאירופה עם‬
‫משפחותיהן בילדותן‪ ,‬או לאחר נישואיהן עם בני זוגן‪ ,‬והן הצטרפו להוויה העירונית‪-‬‬
‫דתית בארץ‪-‬ישראל‪ .‬לעומתן החלוצות הדתיות‪ ,‬כחלוצים הדתיים‪ ,‬התארגנו עוד‬
‫בחו"ל בתנועות נוער ובקבוצות הכשרה ציוניות דתיות‪ 60.‬המטען שנושאים המהגרים‬

‫‪ 57‬בשנת ‪ 1924‬פרץ משבר בין המזרחי לפועל המזרחי‪ ,‬וחל פילוג בפועל המזרחי ל'ימין' )חברים‬
‫שתבעו להיות חלק בלתי נפרד מהמזרחי( ול'שמאל' )חברים שתבעו התנתקות מהמזרחי‬
‫והתאחדות עם ההסתדרות הכללית(‪ .‬לאחר שלוש שנים התאחדה התנועה‪ ,‬התנתקה מההסתדרות‬
‫הכללית אך המשיכה בשיתוף פעולה עמה‪ ,‬ראו רובינשטיין‪ ,‬מיישוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪;274-271‬‬
‫אונא‪ ,‬בדרכים נפרדות‪ ,‬עמ' ‪ .59-54‬לאחר קום המדינה החליטו המזרחי והפועל המזרחי להתמזג‬
‫למפלגה מאוחדת כדי לחזק וללכד את היהדות הדתית‪-‬לאומית‪ ,‬ראו 'המפלגה הממוזגת‬

‫בישראל'‪ ,‬גצ"ד‪ ,‬הסתדרות המזרחי הכללית בארץ‪-‬ישראל‪.4/9 256 ,‬‬
‫‪ 58‬במזרחי סברו כי יש לשים דגש בפעילות מדינית היכולה לאחד ולשמש בסיס משותף לדתיים‬
‫וללא‪-‬דתיים‪ ,‬ראו אונא‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .53‬משנת ‪ 1904‬צורף נושא החינוך לתחום עבודתו של המזרחי‬
‫והיה לגולת הכותרת של מפעלו בארץ‪ .‬המזרחי זכה להכרה ברשת החינוך שלו ובתקציב‬
‫מההסתדרות הציונית‪ .‬בשנת ‪ 1920‬הוחלט לחלק את רשת החינוך בארץ לשני זרמים‪ :‬דתי וכללי‪.‬‬
‫לעבודת החינוך התמסר במיוחד הרב י"ל הכהן פישמן‪-‬מימון‪ .‬ערב הקמת המדינה מנתה רשת‬
‫החינוך של המזרחי ‪ 60,000‬תלמידים‪ ,‬ראו ברינקר‪ ,‬המזרחי‪ ,‬עמ' נז‪-‬סט; מ' ברלין‪ ,‬החינוך‬
‫המזרחי‪ ,‬ירושלים תרפ"ט; אוסטרובסקי‪ ,‬המזרחי‪ ,‬עמ' ‪ ;387-381‬שפירא‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ'‬

‫‪.29‬‬
‫‪ 59‬אשכולי‪-‬וגמן‪ ,‬הציונות הדתית‪ ,‬עמ' ‪ ;149‬ליסק שפירא וכהן‪ ,‬תולדות היישוב‪ ,‬עמ' ‪.297-295‬‬
‫‪ 60‬רוב הנשים העולות שהצטרפו לפועל המזרחי היו חברות‪ ,‬טרם עלייתן לארץ‪ ,‬ב'שומר הדתי'‪,‬‬

‫‪25‬‬