Page 311 - מהפכניות בעל כורחן

‫מלחמת העצמאות‬

‫הנשים הפכו אלמנות‪' 79.‬האימהות שתקו‪ .‬אז לא נהגו לדבר על כאבים‪ .‬חלק מן‬
‫האימהות היו בעצמן פליטות שואה‪ ,‬השכול והכאב איכלו אותן מבפנים'‪ 80.‬רוב‬
‫הנופלות בגוש עציון היו עולות חדשות ששרדו את השואה‪ .‬השותפות המלאה באה‬
‫לידי ביטוי מלא בסוף המר שלא הבחין בין המינים‪ .‬לאחר נפילת בני זוגן‪ ,‬העדיפו‬
‫האלמנות להישאר בצוותא‪ .‬הגורל המשותף העמיק את הקשרים‪ .‬הן השתדלו לעודד‬

‫זו את זו והתרכזו בילדים ובחינוכם‪81.‬‬
‫בזיכרון הציבורי‪ ,‬הלוחמות הדתיות לא מצוינות במיוחד‪ .‬סיפורן הוטמע בין כלל‬
‫הנופלים‪ ,‬וגבורתן מתוארת בהתרחשויות הכלליות‪ .‬בספרות המתארת במבט לאחור‬
‫את ימיו האחרונים של גוש עציון‪ ,‬מונצחות הלוחמות בין שאר הלוחמים ללא הבחנה‬
‫מגדרית ייחודית‪ 82.‬בשונה מהלוחמות הדתיות‪ ,‬הדימוי של הלוחמת החילונית‬
‫ממלחמת תש"ח נשמר בזיכרון הציבורי‪ 83.‬החברה הכללית האדירה את הלוחמת‪ ,‬אך‬
‫החברה הדתית הצניעה את דמותה‪ .‬בחברות רבות בעולם התקשו נשים לזכות בהילה‬
‫של לוחמות‪ .‬כאמור‪ ,‬היחס ללוחמות היה כאל נשים‪ .‬הן לא היו אמורות להילחם‬
‫וטבעי היה לא להחשיב זאת גם כשהוכיחו יכולת לחימה‪ 84.‬נוסף על כך‪ ,‬ניתן לשער‬
‫כי הלוחמות הדתיות לא הפכו סמל בחברה הציונית‪-‬דתית‪ ,‬מפני שהן לא היו מודל‬
‫לחיקוי שהחברה הדתית ביקשה להקנות‪ .‬הפיחות שחל בדמות הלוחמת בזיכרון‬
‫הציבורי של הציונות הדתית מאשש את ההשערה כי דמותה נגזרה מתוך אילוץ ולא‬

‫הייתה פרי השקפת עולם חדשה על נשיות‪.‬‬
‫הנשים הדתיות שהשתתפו במלחמה בקו האש‪ ,‬היו ברובן חברות קיבוץ ואין הן‬
‫מייצגות את כלל הנשים הדתיות‪ .‬הנשים הדתיות שלא החזיקו בנשק‪ ,‬המבוגרות יותר‬

‫למעלה מ‪ 80%-‬מהגברים‪ ,‬ולמעלה מ‪ 60%-‬מהאוכלוסייה הבוגרת של כפר עציון נפלה‪ .‬נותרו ‪32‬‬ ‫‪79‬‬
‫אלמנות ו‪ 46-‬יתומים‪ 10 .‬משפחות נותרו שלמות )מתוכן ‪ 4‬ראשי משפחה היו בשבי(‪ ,‬ו‪17-‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪81‬‬
‫גברים שרדו‪ .‬על פי 'תכנית לשיקום משפחות כפר עציון'‪ ,‬ארכיון ג"ע‪.II8 ,‬‬
‫‪82‬‬
‫עפר רגב‪' ,‬החצר הגדולה בג'בליה'‪ ,‬ארכיון ג"ע‪ 13 ,‬ו‪.‬‬ ‫‪83‬‬
‫‪84‬‬
‫מכתב משושנה לחברים בשבי‪ ,30.9.1948 ,‬ארכיון ג"ע‪ 17 ,‬א‪ .‬חברות משואות יצחק 'השתלטו'‬
‫על שני מבנים נטושים באבו‪-‬כביר‪ .‬בנות עין צורים התארגנו בקומונה בתל אביב‪ ,‬וכששאר‬

‫החברים חזרו מהשבי הקימו מחדש את עין צורים‪ .‬אלמנות ויתומי כפר עציון התגוררו כחמש‬
‫שנים בגבעת עלייה‪-‬ג'בלייה‪ ,‬והיו לקיבוץ עם רוב נשי‪ .‬לאחר חמש שנים החליטו על פיזור‬

‫הקבוצה‪ .‬חבריה פנו לניר עציון ולקבוצת יבנה ואחרים עזבו את הקיבוץ‪ ,‬ראיונות שערכתי עם‬

‫ציפורה ביליג ולאה שדיאל בתאריך ‪ ,26.10.1999‬וטובה דאובה בתאריך ‪ ;9.7.2000‬רחל דורון‪,‬‬

‫רחל סוקל‪ ,‬ראיינה דולי בן אליעזר‪ ,13.5.1993 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬גוש עציון תש"ח‪.‬‬
‫ראו למשל‪ ,‬קנוהל‪ ,‬גוש עציון‪ .‬על הקשר בין הנצחה ומגדר‪ ,‬ראו למשל י' באומל‪-‬תידור‪' ,‬חנה‬

‫סנש כגיבורה לאומית'‪ ,‬יהדות זמננו‪) 10 ,‬תשנ"ו(‪ ,‬עמ' ‪.307-303‬‬
‫יהודית תידור‪-‬באומל מנתחת את הנצחת הנשים באנדרטאות לזכר נופלים במדינת ישראל‪,‬‬

‫ומתארת את השינויים בדימוי הנשי המונצח )'"היינו שם אתם"‪ :‬הנצחת נשים באנדרטאות לזכר‬
‫הנופלים במדינת ישראל'‪ ,‬שילה‪ ,‬קרק וחזן‪-‬רוקם‪ ,‬העבריות‪ ,‬עמ' ‪.(456-434‬‬
‫דה‪-‬גרוט‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' ‪.13 ,10-9‬‬

‫‪311‬‬