Page 315 - מהפכניות בעל כורחן

‫מלחמת העצמאות‬

‫בניגוד לעמדת הנהגת הציונות הדתית‪ ,‬הקיבוץ הדתי ובני עקיבא צידדו בגיוס הבנות‬
‫לצבא גם לאחר קום המדינה‪ .‬הם המשיכו את הקו החדשני שהחלה הציונות הדתית‬

‫להנחיל בשנות הארבעים ובייחוד במלחמת העצמאות‪.‬‬
‫הניתוח המגדרי מראה שתי תפיסות שונות‪ .‬בקיבוץ הדתי ובתנועת בני עקיבא‬
‫הייתה גלומה החדשנות של המחנה הציוני‪-‬דתי ושאיפתו לשותפות עם החברה‬
‫הכללית‪ .‬אולם בני עקיבא והקיבוץ הדתי נאלצו לפעול בניגוד לעמדה הרשמית של‬
‫הממסד‪ .‬בעמדת בני עקיבא התבטאה מרידת הדור הצעיר בדור האבות‪ ,‬ואילו‬
‫הקיבוץ הדתי המשיך את קריאת התיגר על התפיסה המסורתית שהחל בה בדור‬
‫הקודם‪ .‬שתי תנועות אלה היו מרכזיות בשיתוף בנות בכוחות המגן בתקופת היישוב‪.‬‬
‫אין זה פלא אפוא שדווקא הן צידדו בהמשך מימוש התפיסה המגדרית החדשה גם‬

‫לאחר קום המדינה‪.‬‬
‫התפיסות השונות בלטו גם בעמדת הנשים‪ .‬חניכות בני עקיבא חשו כי בהצהירן‬
‫שדתיותן מונעת מהן את הגיוס הן עושות שקר בנפשן שכן חונכו במשך שנים‬
‫בתנועת נוער אחת עם הבנים יחד‪ .‬יחדיו יצאו למחנות‪ ,‬לטיולים ולעבודה‪ ,‬וסברו כי‬
‫גם במסגרת צבאית לא יבולע להן‪ .‬חברות בני עקיבא הצהירו על תפיסתן החדשה עת‬
‫התגייסו לנח"ל הדתי‪ .‬התגייסותן אפשרה לתנועת בני עקיבא לשמור על שלמות‬

‫הגרעינים הקיבוציים שעצם קיומם תבע חברה מעורבת‪95.‬‬
‫עמדה אחרת הביעו חברות ארגון הפועלות של הפועל המזרחי‪ ,‬שסברו כי על‬
‫הנשים להיות שותפות במפעל הציוני‪ ,‬אך לא ראו את המסגרת הצבאית כמקום שבו‬
‫יכולה השותפות הזו לבוא לידי ביטוי מוצלח‪ 96.‬חברות ארגון הפועלות ראו את‬
‫שוויון האישה כאמצעי ולא כמטרה‪ ,‬כלומר מטרת השוויון היא הפעלת כוחות‬
‫האישה לתועלת הלאום‪ .‬גאולה רפאל‪ ,‬חברת ארגון הפועלות‪ ,‬הסבירה זאת ואמרה כי‬
‫'האישה מסוגלת לשרת את המדינה לא פחות מהגבר‪ ,‬אם כי לא תמיד באותם‬

‫גרעינים להתיישבות ויש בו פגיעה קשה בבנות הדתיות שהסתמכו על החלטות המוסדות‬
‫והתגייסו‪ ,‬אונא‪ ,‬בדרכים נפרדות‪ ,‬עמ' ‪ ;278‬אדמנית‪ ,‬בתוך הזרם‪ ,‬עמ' ‪.117-116 ,112-111‬‬
‫‪ 95‬לב‪ ,‬בני עקיבא‪ ,‬עמ' ‪.54‬‬

‫‪ 96‬בפברואר ‪ 1950‬היה ויכוח בין חברות המזכירות הארצית של ארגון הפועלות בשאלת גיוס נשים‪,‬‬
‫מהן צידדו בפטור לנשים דתיות ומהן התנגדו להשתמטות מלאה וסברו שיש לחייב את החברות‬
‫לשרת שנה במשק‪ .‬לאה עדיני טענה כי אם שולחים חברה לבית חרושת כללי‪ ,‬הרי מצבה דומה‬
‫למצב החיילת‪ .‬לפיכך אין מקום לדעתה ליצירת הפרדה בצבא דווקא‪ .‬היו שחששו מהשתמטות‬
‫גורפת שתבוא בעקבות הפטור לדתיות‪ .‬על הדעות השונות ראו פרטי‪-‬כל ישיבת המזכירות‬
‫הארצית‪ ,19.2.1950 ,‬גצ"ד‪ ,‬מ"ע של המזרחי‪ .29/14 ,‬אפשר לומר כי בארגון הפועלות לא הייתה‬
‫אהדה לגיוס בנות דתיות לצבא‪ ,‬אך ממילא עצמאותו לא הייתה רבה‪ .‬חברותיו הודו כי כל‬

‫החלטה שיקבלו תלויה בהסכמת התנועה ויש סיכוי כי החברים יבטלוה‪.‬‬

‫‪315‬‬