Page 319 - מהפכניות בעל כורחן

‫אחרית דבר‬

‫פינוי הילדים חייב גם פינוי נשים שיטפלו בהם‪ .‬למצבן המשפחתי של הנשים היה‬
‫תפקיד מכריע בפינוין‪ .‬הן פונו בשל היותן אימהות ולא בשל היותן נשים‪ .‬הרווקות‬
‫נשארו בקיבוץ‪ ,‬ואף קרה שחברות שבו מהעורף הבטוח כדי להשתתף בהגנת‬
‫הקיבוץ‪ 9.‬הישארות הנשים )גם אם דובר ברווקות(‪ ,‬ובייחוד שיבת חברות לקו האש‪,‬‬
‫התרחשה בשל תנאי המלחמה‪ ,‬ולאו דווקא בשל אימוץ תפיסה מגדרית חדשה‪.‬‬
‫ואמנם ידוע שבמצבים קיומיים קשים תפקדו נשים זמנית‪ ,‬באופן חדש‪ ,‬מכורח‬
‫המציאות ולא מתוך תודעה פמיניסטית‪ .‬גם בשואה קיבלו הנשים על עצמן תפקידים‬
‫'גבריים' ואף אימצו תכונות 'גבריות' מתוך אילוץ ולא מתוך תפיסה חדשה של‬

‫נשיות‪10.‬‬
‫על פי התפיסה המסורתית יש ניגוד בין נשים‪-‬אימהות המעניקות חיים לבין‬
‫מלחמה הנוטלת חיים‪ 11.‬זאת ועוד‪ ,‬בעתות משבר לאומי‪ ,‬מתחוללת העצמת אימהוּת‬
‫הדוחקת לשוליים כל זהות נשית אחרת‪ .‬ראיית הנשים אחראיות להמשך קיומו של‬
‫המין האנושי מתחזקת‪ ,‬ותפקידיה המסורתיים של האישה‪ ,‬הקשורים בילודה ובטיפול‬
‫בילדים‪ ,‬מקבלים חשיבות לאומית‪ .‬פינוי האימהוּת לא התמקד רק בסילוקן מהחזית‬
‫כדי שישמרו על הילדים‪ ,‬אלא בעצם העמיד אותן בחזית חדשה בעלת חשיבות‬
‫לאומית‪ .‬המטרה בפינוי הייתה כפולה וחשובה לא פחות מלחימה בשדה הקרב‪ :‬הגנת‬

‫הילדים והבטחת המשכיות הלאום‪12.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬לא כל האימהות פונו עם הילדים‪ .‬בקבוצת יבנה הוחלט בתחילה לפנות‬
‫רק את המטפלות‪ ,‬אך קביעה זו בוטלה ברגע האחרון ופקודת הפינוי נמסרה לכל‬
‫האימהות‪ .‬גם מגוש עציון פונו תחילה המטפלות בלבד‪ ,‬ורק לאחר שהתברר כי‬
‫הילדים זקוקים לעוד מטפלות‪ ,‬ובשל החרפה במצב הביטחון בגוש הוחלט לפנות את‬

‫קיבוץ גשר‪ ,‬ימי גשר‪ :‬סיפורו של קיבוץ במלחמת השחרור‪ ,‬תשנ"ד; רמאן‪ ,‬גודל השעה‪ ,‬עמ' ‪,47‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪.109 ,95‬‬ ‫‪10‬‬

‫רחל סוקל‪ ,‬ראיינה דולי בן‪-‬אליעזר‪ ,13.5.1993 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬גוש עציון תש"ח‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫נשים עמדו לנוכח משימות שלא היו רגילות בהן‪' ,‬בעתים קשות מגלות הנשים יותר יוזמה‪ ,‬אורך‬ ‫‪12‬‬
‫רוח ומרץ‪ ,‬כושר פעולה מאשר הגברים'‪ ,‬מאיר דבורז'צקי‪ ,‬אייבשיץ‪ ,‬האישה בשואה‪ ,‬עמ' ‪ .6‬על‬
‫תפקוד נשים בגטו לודז'‪ ,‬ראו ‪M. Unger, ‘The Status and Plight of Women in the Lodz‬‬

‫& ‪Ghetto’, D. Ofer and L. Weitzman (eds.), Women in the Holocaust, New Haven‬‬

‫‪ .London 1998, pp. 123-137‬מלחמת העולם השנייה יצרה 'גל חדש' של לימודי התנהגות‬
‫שבחנו את התגובה האנושית למשבר‪ .‬הנשים הוגדרו קבוצה ייחודית שפעלה אחרת מהגברים‪.‬‬
‫על כך וכן על מנהיגות ולוחמות בתקופת השואה‪ ,‬ראו ‪J. Baumel-Tydor, Double Jeopardy:‬‬

‫‪Gender and the Holocaust, London 1998, pp. 67-68, 143-151‬‬

‫מלמן‪ ,‬להפוך את המלחמה‪ ,‬עמ' ‪ ;19‬דה‪-‬גרוט‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' ‪ ;14‬סמרפילד‪ ,‬שירות ואזרחות‪,‬‬
‫עמ' ‪128‬‬

‫על האימהות כמשימה לאומית‪ ,‬ראו גם נ' ברקוביץ‪' ,‬האמהות כמשימה לאומית'‪ ,‬נגה‪27 ,‬‬
‫)‪ ,(1994‬עמ' ‪.27-24‬‬

‫‪319‬‬