Page 322 - מהפכניות בעל כורחן

‫אחרית דבר‬

‫החברות‪-‬האמהות מעידה שמחויבותן למקום גברה על מחויבותן המשפחתית‪ .‬אך גם‬
‫על שינוי בתפיסת ה ֶחברה את הנשים שראו בהן חיוניות גם מבחינה ביטחונית‪.‬‬

‫בחורות במשואות יצחק בגוש עציון‪ ,‬שנות הארבעים‬

‫המשפחה לנוכח התנאים הגאוגרפיים‪ -‬פוליטיים‬

‫בקיבוץ טירת צבי התחבטו בשאלת מקום הילדים בקבוצה עם הקמת נקודת‬
‫ההתיישבות‪ .‬שני עניינים עמדו במוקד הדיונים‪ :‬הקדחת והביטחון‪ .‬למרות התנגדות‬
‫האחראים לענייני הביטחון‪ ,‬קבעו החברים שיש ליצור את התנאים לחיי משפחה‬
‫מסודרים בהקדם האפשרי ובמרס ‪ ,1938‬היום שבו התרחשה ההתקפה על טירת צבי‪,‬‬
‫הוחלט להביאם‪ .‬עם הגעת הילדים השתררה התחושה כי 'הנה כבשנו מקום ופה‬
‫עלינו לחיות'‪ 20.‬מוסדות ההגנה דרשו להוציא את הילדים מהמקום‪ ,‬אך האימהות‬
‫הצעירות אמרו‪' :‬ידענו את הכל לפני בואנו‪ ,‬ולמרות זאת פה נחיה ולא נעזוב את‬
‫המקום‪ .‬אנו רוצים לעזור לחברים לשאת בעול הקשה במקום‪ ,‬ואת מקומנו עלינו‬
‫למלאות בבניין הנקודה'‪ 21.‬בכך הביעו גם את התפיסה המשפחתית שלהן וגם את‬

‫התפיסה הלאומית שלהן‪.‬‬

‫עלה על דעתן שלא יראו עוד את ילדן וכי הן עלולות להיהרג‪ ,‬ראיינה דולי בן אליעזר‪,‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪ ,13.5.1993‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬גוש עציון תש"ח‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫סיכום שנת טירת צבי‪ ,‬מאי‪-‬יוני ‪ ,1938‬ארכיון הקבה"ד‪.62-397 ,‬‬
‫דברי אסתר וחנה‪' ,‬מתוך מכתב'‪ ,‬חברי טירת צבי‪ ,‬טירת צבי במערכה‪ ,‬טירת צבי תרצ"ט‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬

‫‪322‬‬