Page 323 - מהפכניות בעל כורחן
P. 323

‫אחרית דבר‬

‫מחקרים מלמדים שבעתות צרה‪ֵ ,‬אם המשפחה הייתה הראשונה להחליט על הוצאת‬
‫הילדים ועזיבת מקום המגורים לטובת מקום בטוח יותר‪ 22.‬אך הנשים בטירת צבי‪,‬‬
‫למרות הסכנה שהעמידו בה את ילדיהן‪ ,‬מיאנו לעזוב את המקום‪ .‬עמידתן זו מעידה‬
‫על תפיסה חדשה שלפיה האימהוּת אינה הייעוד הנשי הבלעדי‪ ,‬וכי ההזדהות‬
‫הלאומית של הנשים אינה פחותה מהזדהותן המשפחתית‪ .‬עם זאת‪ ,‬הייתה בכך גם‬
‫מלחמה בטחנות רוח‪ .‬בסופו של דבר לא עמדו חברי הקיבוץ בלחץ המוסדות ופינו‬
‫את הילדים‪ ,‬את האימהות ואת הנשים ההרות לכפר יחזקאל‪' .‬וכגודל השמחה‬
‫בהביאנו את הילדים לטירת צבי‪ ,‬כן גודל הכאב ומפח הנפש ביום צאתם את‬

                                                                      ‫הטירה'‪23.‬‬
‫הקונפליקט היה גם נחלת הקיבוצים הכלליים‪ .‬בשיחות קיבוץ סוערות החליטו על‬
‫פינוי האוכלוסייה הבלתי לוחמת והשארת חברות החיוניות למשק‪ .‬החברות התחבטו‬
‫בין מחויבותן לילדיהן לבין מחויבותן למקום‪ .‬אחת מחברות קיבוץ רוחמה‪ ,‬אחות‬
‫במקצועה ואם לשלושה ילדים‪ ,‬התבקשה‪ ,‬כשהוחלט על פינוי המקום במלחמת‬
‫העצמאות‪ ,‬להישאר במשק‪ .‬לדבריה‪' :‬המקצוע אחות היה לי ייעוד ]‪ [...‬ופתאום הוא‬
‫העמיד אותי בקונפליקט נורא‪ .‬אף פעם לא עלה בדעתי כי אימהות סותרת את‬

                                                      ‫המקצוע והאחריות שבו'‪24.‬‬
‫בכפר יעבץ בתקופת המאורעות )‪ (1938‬התבקשו האימהות לעזוב את המקום עד‬
‫יעבור זעם‪ ,‬אולם לאחת הנשים חרה הדבר והיא ראתה בהצעה עלבון ופגיעה‬
‫בכבודה‪ 25.‬ואילו אחת הנשים ההרות ממשואות יצחק סברה שאין זה ראוי לעזוב את‬
‫המקום באופן גורף‪' :‬זה היה נראה לי לא בסדר שאימהות רצו לנסוע בגלל הבן‬
‫שלהם‪ .‰ÊÎ ¯·„ ˙¢ÚÏ ÈÓÂ‡Ï ‡Ï ‡¯Â ‰Ê˘ È˙·˘Á .‬אחר כך‪ ,‬כשהייתי אמא‪,‬‬
‫כמובן הסתכלתי על זה לגמרי אחרת‪ .‬אבל באותו זמן ממש כעסתי שכל האימהות‬
‫נסעו' )ההדגשה שלי‪ ,‬ל"ר(‪ 26.‬לתפיסה זו היו שותפות עוד נשים והיא ביטאה את‬
‫ההבדל בין תפיסת הרווקה לתפיסת האם‪ .‬בסופו של דבר פונו הילדים עם רוב‬

                                                                      ‫האימהות‪.‬‬

‫ראו לדוגמה נשים בגרמניה הנאצית ‪M.A Kaplan, Between Dignity and Despair: Jewish‬‬                    ‫‪22‬‬
                                                                                                  ‫‪23‬‬
                                                         ‫‪Life in Nazi Germany, Oxford 1998, p. 8‬‬  ‫‪24‬‬

‫הפינוי נערך ב‪ 2-‬במאי ‪ ,1938‬האימהות והילדים שהו בכפר יחזקאל במשך שישה חודשים של‬                    ‫‪25‬‬
                   ‫'צער וסבל'‪' ,‬לסעיף החזרת הילדים והאימהות'‪ ,‬בטירה )‪ ,(7.10.1938‬עמ' ‪.5‬‬           ‫‪26‬‬

‫ברגע הפינוי החליטה להתפנות עם ילדיה‪' :‬חשבתי שיבינו אותי‪ ,‬שלא יחליטו החלטה שאי‬
‫אפשר לעמוד בה ]‪ [...‬היה בזה צירוף כל הדחפים‪ ,‬שרק אימהות יכולות להסביר זאת‪ ,‬מן רצון‬
‫לגונן על הגוזלים‪ .‬אני יודעת כי עשיתי דבר שבניגוד למצופה ממני ]‪ [...‬הרגשתי באיזה מקום‬
‫שאני חייבת זאת לילדי ]‪ [...‬הרגשתי שחברי מגנים את המעשה'‪' ,‬רוחמה בחיפושי הנשק ובימי‬

                      ‫פינוי הילדים'‪ ,‬השבוע‪ :‬ביטאון הקיבוץ הארצי‪ ,(9.5.1986) 1557 ,‬עמ' ‪.7‬‬
                                                      ‫דניאל‪ ,‬באוהלי תורה ועבודה‪ ,‬עמ' ‪.39‬‬

            ‫מרים לבנה‪ ,‬ראיינה דולי בן אליעזר‪ ,13.5.1993 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬גוש עציון תש"ח‪.‬‬

‫‪323‬‬
   318   319   320   321   322   323   324   325   326   327   328